אוליבר סאקס – אנורקסיה נרבוזה

אנורקסיה נרבוזה – סירוב לשמור על משקל בריא מינימלי ופחד נורא מאפשרות של השמנה על אף רזון בולט; הפרעה בהתייחסות למשקל הגוף וצורתו, המתבטאת בהכחשת הסכנה שבמשקל הנוכחי או בשימת דגש מוגזם על המשקל והגזרה כמדדים לכבוד עצמי ולביטחון עצמי. מתאפיינת גם באל-וסת: שלושה מחזורים לפחות ללא הופעה של וסת. 10%-20% מהנשים שיאושפזו בגלל אנורקסיה ימותו תוך 10-20 שנה, בד”כ כתוצאה מרעב ותוצאותיו או מהתאבדות.  

סימנים מעידים (על פי רוב): רזון גובר, עיסוק רב וממושך בהכנת אוכל והגשתו, נסיון להאכיל את כל בני המשפחה, עיסוק כפייתי בספורט, דיכאון, הסתגרות והתבודדות. 

סוג מגבילהרעבה עצמית כאמצעי לשמירת המשקל.  

סוג זלילתי-מרוקןהתקפי זלילה המלווים בהקאות כאמצעי לשמירת המשקל. הקאות תכופות מעלות את הסיכוי למוות מאנורקסיה. גורמות לשחיקת השיניים ע”י חומצות הקיבה. הבולמוסים וההקאות מהווים עדות בעיני המטופלת לכשלונה להשתלט על עצמה, שמובילה לפעולת תגמול קשה והענשה עצמית. 

גורמים המשפיעים דווקא על נשים: 

  1. יחסה של החברה המערבית אל גוף האשה – הופעתה החיצונית של האשה היא עדיין רכיב חשוב בהצלחתה; התערערות מוסד הנישואין כמנגנון שסיפק הגנה לנשים שהמירו את גזרתן בילדיהן; מירוץ אסתטי שלא מסתיים לעולם. 
  2. יחסן של נשים אל גופן – התמודדות עם אידאל נשי בלתי מושג (העובר בין היתר במדיה התקשורתית) 
  3. ההתייחסות המורכבת של נשים לאוכל: לנשים יש נטייה להתייחס למזון שהן אוכלות באופן ערכי, כמעט מיני: מותר ואסור, איפוק ופיתוי, שכר ועונש.  

לעתים אנורקסיה היא סימפטום של בעיה גדולה יותר, כמו:  

  • כעס ותסכול נוראים שלא יכולים לפרוץ החוצה. 
  • חוסר אונים מול ציפיות המשפחה ודרישות העולם החיצוני.  
  • חרדה קשה מהדרישות שהן משוכנעות שלעולם לא יוכלו לעמוד בהן: הסטנדרטים שלהן לעצמן הם גבוהים ביותר עד בלתי אפשריים. 
  • נטייה להענשה עצמית. הכחשת הסכנה שבתת-המשקל היא בבחינת הכחשת צורכי הגוף החי.  
  • האוכל כביטוי של שאיפה לשליטה מוחלטת. ההרעבה נתפשת כנכס והישג. 

מכשולים בטיפול: 

  • אי הסכמה בין המטפל למטופלת באשר למטרות הטיפול 
  • חוסר אמון בסיסי של המטופלת בבני אדם 
  • תחושות עמוקות של נחיתות וכישלון מתמיד 
  • רגישות גבוהה לאפשרות שמישהו יכפה עליה את דעתו 

דרוש חוזה טיפולי ששני הצדדים מסכימים לו ויכולים לחיות איתו.  

במקרים של סכנת חיים מיידית אין ברירה אלא לטפל בחולה נגד רצונה, כולל אשפוז והזנה כפויה כדי למנוע מוות מרעב. זוהי הגשמה של פחדיה הנוראים ביותר: זרים מתערבים בכוח בהרגליה האינטימיים ומפקיעים ממנה את הדבר האחרון עליו עוד היתה לה שליטה כלשהי. כמעט ברגע שתשתחרר מהשגחה צמודה תחזור להרעיב את עצמה ותסרב לתת אמון במטפלים בעתיד.  

בולימיה נרבוזה – הסובלות ממחלה זו מתאפיינות במשקל גוף תקין אך ביחס מייסר ואמביוולנטי לעצמן ולאוכל. מורכבת משתי תופעות מנוגדות: התקפי זלילה בלתי נשלטים והתנהגות ספציפית למניעת עלייה במשקל (הקאות, חומרים משלשלים, התעמלות כפייתית ועוד). מבחינה סובייקטיבית המטופלת חווה חוסר שליטה ביצר האכילה שלה, בעיקר כשהיא לבד, לעתים כאקט של התמרדות נגד המוסכמות החברתיות בנוגע לאוכל. לרוב הזלילה תיפסק מייד אם יכנס מישהו אחר לחדר. לעתים קרובות תופעה זו מלווה בבעיות נפשיות אחרות: חרדה, דיכאון ולפעמים גם הפרעת אישיות. שכיחות של כ-3%-4% בקרב נערות ונשים צעירות.  

סימנים מעידים: התקפי זלילה ולרוב גם הקאות יזומות.  

בין התוצאות הפיזיולוגיות של בולימיה: 

  • קיבולת קיבה מוגדלת ועיכוב בהרגשת שובע 
  • עיכוב בהפרשת כוליציסטוקינין, הורמון המגדיל את תחושת השובע ומביא להפסקת ארוחה. 

אלו יוצרות שיבוש של תפיסת “רעב” ו”שובע”. כל חוויה רגשית שלילית עלולה להתבטא כרעב, ואף חווית אכילה שאינה בולמוס לא מתבטאת כשובע.  

מרבית הסובלות מבולימיה אינן מרוצה מהתנהגותן ומעוניינות לשנות אותה.  

שיטות טיפול מקובלות בבולימיה: 

  • פסיכואנליזה – תמיכה ועידוד, התמקדות בתחושותיה הפנימיות של המטופלת וביחסה אל עצמה ואל האנשים החשובים בחייה, ולא בסימפטומים של הבולמיה 
  • CBT – התמקדות בסימפטומים: בהתקפי הזלילה ובגירויים הגורמים להם, וכן ביחסה של המטופלת אל גופה ואל הצורך בדיאטה. למידת ההבדל בין צער וכעס ובין רעב.  
  • פסיכותרפיה קבוצתית – שבירת הבדידות והבושה, לימוד הדדי ותמיכה חברתית. 
  • תרופות נוגדות דיכאון – מקטינות את שכיחות התקפי הזלילה. טיפול זה לבדו אינו מספיק. 

נמצאה קורלציה סטטיסטית המעידה כי ייתכן ויש מרכיב תורשתי באנורקסיה ובולימיה (שכיחות גבוהה בהשוואה ליתר האוכלוסייה של אנורקסיה אצל בנות משפחה של חולות בבולימיה או אנורקסיה).  

תחושות מתח וחוסר וודאות המאפיינות את גיל ההתבגרות עשויות להפוך לבושה וגועל עצמיים ומשם מתקצרת הדרך להפרעת אכילה. גם כשהיחסים בתוך המשפחה טובים, ישנם גורמים אחרים שמשפיעים על הפרעות אכילה: תרבותיים, חברתיים ולפעמים גם תורשתיים.  

הזדהות השלכתית (התאוריה הפסיכואנליטית) – המטופל גורם למטפל לחוש את אותן תחושות בלתי נסבלות שהוא חש, באופן לא מודע. המטפל מזדהה ללא ידיעתו עם תחושותיו של המטופל.  

מידע נוסף ניתן לקרוא כאן

Prev 1 of 1 Next
Prev 1 of 1 Next