איכות יחסי האובייקט בהפרעת אישיות גבולית

טיפול  CBT התנהגותי-קוגניטיבי הוכח כתורם בעת טיפול בהפרעות של מצבי הרוח. למציאת פסיכולוג מתאים שיעזור לכם אתם מוזמנים ליצור קשר ולשוחח עימנו במכון קוגניטיבי, ואנו נמצא לכם מטפל באיזורכם.

מצבי רוח בעייתיים

מצבי רוח בעייתיים

  1. פיזור זהות מוביל פיזור ייצוג הזולת- חוסר היכולת לזהות מגובשת- “מי אני”. אם אתה לא יכול להגדיר מי אתה והמהות שלך לא תוכל להגדיר את האחר כי הוא מוגדר ביחס לעצמי. אם אתה לא יודע את הגבולות שלך – לא תדע את גבולות הזולת כי הזולת מתחיל איפה שאתה נגמר. האחר נתפס כאוסף מקרי של תכונות – קשה לראות את האחר כמישהו שיש לו סובייקטיביות משל עצמו. לפעמים ירגיש אותך מדהים/מרוחק/חם. אין רצף היסטורי- אם אי אפשר ליצור רצף במרחב ובזמן אי אפשר להגדיר מי אתה.
  2. קושי באמפתיה – בשל האגוצנטריות והאנרגיה המושקעת בהגנות- בגלל האגוצנטריות , העיסוק ברגשות ובעוצמתם, עיסוק במה הזולת יכול/לא יכול לתת יש קושי בלגלות אמפתיה. אמפתיה היא תהליך מורכב ועדין הדורש בטחון בעצמיות שלך – עובר מהעצמי לאחר וחוזר לעצמי. מי שמרגיש רעב/צמא/פגוע/מתגעגע לקשר לא יכול לעשות את התהליך המורכב של לצאת מתוך העצמי אל האחר ולחזור אל עצמו ואם אין לך אמפתיה אין לך קשרים טובים. מה שהוא ירגיש כלפי האחר אלו הן השלכות, זה לא תהייה המציאות.

    3. ייצוגי האחר קונפליקטואליים קוגניטיבית ורגשית – בשל השלכות – אידיאליזציה-דה אידיאליזציה, לא יכולים לשאת את האמביוולנטיות שחשים בתוך עצמם ויש מאבק של הייצוגים האלו.4. אגרסיביות מוקדמת ומועצמת – גורמת לחוסר יכולת לגבש היבטים טובים ורעים של העצמי והאחר – מביאה לפיצול – אנשים שמוצפים ע”י זעם ואגרסיה – חשים כ”כ מאוימים ע”י זה שהם חייבים ליצור הפרדה/פיצול בין אותם מרכיבים ורעיונות כי זה מזהם את העצמי- יש צורך להרחיק, לבודד ולהשליך את הרע החוצה-  הפיצול הוא כדרך למנוע את הרע שיזהם את הטוב -> הפיצול הוא מנגנון ההגנה הכי בולט באנשים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית. פיצול: רע/טוב, שנאה/אהבה, אי אפשר לראות את הזולת או העצמי כמכיל גם אובייקטים טובים וגם רעים. אנשים מסוימים, מטפלים הופכים להיות מלאכים/מלאכי המוות.

    המשימה היא לעזור ללכד יחד את הרע עם הטוב .

    5. הפחדים הגדולים: דחייה והצפה (engulfment) – מעצבים קשרים- ככל שהאדם סובל מהפרעה יותר עמוקה ככה הפחדים יותר חזקים, עמוקים ומפורר עצמי. ניתן לאפיין אותם כדחייה, נטישה רגשית ופיזית. כל הרגשה של דחייה היא משהו נורא. 

הצפה- אי אפשר לווסת ולהכיל את הרגשות, הם מציפים (מחשבות, רגשות, תכנים פנימיים).  

שני פחדים אלו הם עצומים ברמות אדירות והם מעצבים במידה רבה את קשריו עם הזולת. לדוגמא, לבחור את אותו האדם שלא יעזוב אותי (ואז בוחרים אדם שאינו בעל ערך), יכול לעצב את הקשרים בצורה כזאת שגם מולם יהיו אנשים קיצונים – נטישה/לא נטישה, אין באמצע.

6.רגישות יתר לקשי המטפל בגלל בעיית הגבולות הניכרת – מביא לחרדות – פעמים רבות הם כ”כ רגישים ו”על הקצה”, לא מווסתים שהם מאוד ערניים למה שקורה אצל המטפל – דבר שיכניס אותם לחרדה גדולה. אם המטפל עצוב, מנותק זה מאוד מבהיל ומפחיד אותם.  

אחד הדברים שמאפיין אותם- קשה להם להאמין בקביעות הזולת ויש חוסר יכולת לתפוס זאת. פעמים רבות, מטופלים אלו צריכים פעמים רבות לצלצל וליצור קשר כי הם לא מאמינים בקיום מעבר לשעות הטיפול.

7. חוסר קביעות אובייקט וחלקיות האובייקט – יש בעיה בשימור האובייקט כקבוע ונמצא שם. אם אין להם קביעות אובייקט – לא מאמינים בקביעות של עצמם. קשה להתייחס לאחר כשלם.