אישיות והבדלי אישיות

הבדלים בין אישיים-

רוב תאוריות האישיות לא אומתו באופן אמפירי אך השפיעו רבות על עולם הפסיכולוגיה הקוגניטיבית.

כיום נהוג לראות את האישיות כאוסף של תכונות, זו היא תאוריה המבוססת על מדידה אמפירית ומדוייקת. התחיל כגישה א-תאורתית: קודם בוצעו מדידות ועל בסיס נתונים אלה הוצעה תאוריה

תכונה- יכולת/מוכנות יחסית קבועה באדם אשר משפיעה על ההתנהגות בצורה מסויימת.

כיצד מודדים את התכונות?

physiognomyבעבר האמינו כי ניתן למדוד תכונות על פי תווי הפנים של האדם. כיום ידוע כי לא ניתן להסיק על אישיות מתוך תווי הפנים.

שאלוני אישיות- האדם מעיד על עצמו באמצעות מס’ רב של שאלות. רוב מבחני האישיות לא מבקשים מאנשים לדרג את עצמם בצורה ישירה. במקום זאת, שואלים אותם איך הם מגיבים במצבים מסוימים.
הדרך שבה אנו מגדירים אילו תכונות מרכיבות את האישיות היא דרך אמפירית- ע”פ ניתוח שאלוני אישיות (הכוללים שאלות על כלל התכונות שקיימות) אנו בודקים אילו תכונות קשורות זו בזו ובונים להן “קטגוריה”.

3 תאוריות מרכזיות של “קטגוריות אישיות מכווצות”:

  1. התאורייה של אייזן- ניתן את כלל התכונות לכווץ ל2 תכונות עיקריות.
    אייזן טען כי ניתן לחלק את אישיות האדם לשני צירים מרכזיים שאין בינהם קשר- יציבות רגשית, מוחצנות/מופנמות. את כלל התכונות ניתן להציב על מערכת צירים זו.
  2. התאורייה של קאטל- ישנן 16 תכונות עיקריות באדם (גם the big 5 כללות ב16 תכונות אלה).
  3. The big 5– 5 תכונות מרכזיות המרכיבות את אישיות האדם, אין קשר בין התכונות.

    oopenness to experience: דמיון מפותח, סקרנות, מקוריות, אופקים רחבים, אינטלגנציה גבוהה ורגישות אומנותית.

cconscientiouness: זהירות, יסודיות, אחריות, ארגון ותכנון, עבודה מאומצת, התמדה ומשמעת עצמית.

eextroversion: מוחצנות, צורך חברתי גבוה, יכולת התחברות, אסרטיביות, נטייה לדברנות ופעלתנות

aagreeableness: אדיבות, גמישות, בטחון ואמון, מזג נוח, שיתוף פעולה סלחנות וסובלנות.

nneuroticism: נוירוטיות מאופיינת ע”י חרדה, דכאון, כעס, מבוכה, דאגה, רגשות וחוסר בטחון

  • Grit– תשוקה להשגת מטרות ארוכות טווח, התמדה. תכונה חדשה שהתגלתה על ידי אנג’לה לי שנטען כי אינה כלולה באחת מחמשת הגדולות.

גילו כי grit מקושר עם  conscientiouness, ישנה קורלציה גבוהה בין שתי התכונות.

השפעת תורשה vs סביבה על האופי:

  • בתאומים זהים- השפעת הגנים המשותפים והסביבה המשותפת על תכונות היא 0.46-0.51. ישנן השפעות נוספות על האופי.
  • תאומים לא זהים- הקורלציה בין התכונות היא 0.18-0.2. את הפער בינהם לבין תאומים זהים ניתן לפרש ע”י גנים משותפים.
  • תאומים זהים בנפרד- הקורלציה בין תכונות היא 0.38, ישנה השפעה גם של גנים, של סביבה ושל גורמים נוספים ככל הנראה.
  • אחים מאומצים- אין קורלציה, סביבה משותפת אינה משפיעה על התכונות במקרה זה.

כיום קיימת טענה כי הסביבה החיצונית שאנו גדלים בה (חברים, לא הורים ובית) משפיעה יותר על תכונות האישיות שלנו (מה שמסביר את הפער הרב בקורלציה גם בתאומים זהים באותה סביבה וגם באחים מאומצים).

האם תכונות הן יציבות?
מבחן המרשמלו-
חוקר בשם וולטר מישל בדק את יכולתם של ילדים לדחות סיפוקים.
לאחר 14 שנים הילדים נבדקו שוב, נמצאה קורולוציה בין היכולת לדחות סיפוקים בגיל צעיר לבין יכולת ריכוז, שליטה עצמית, הסיבולת לתסכול, ציוני מבחן פסיכומטרי, התנהלות חברתית נאותה וחוסר שימוש בסמים.

לאחר 40 נבדקו אותם “הילדים” בFMRI, הם נתבקשו לבצע פעולה הקשורה באימפולסיביות ונמצא כי ישנו אזור במוח המקשר בין ההתנהגות שלנו לבין חיזוק חיובי והוא פעיל יותר אצל אנשים אלה.

ע”פ מבחן המרשמלו האישיות היא יחסית יציבה ונשמרת לאורך השנים.

  • דני קלמן- כתב את הספר “לחשוב מהר ולאט”, חתן פרס נובל לכלכלה. פיתח את מבחני הפסיכוטכני לצבא.
    במדידה אנו רוצים לדעת עד כמה המדידה היא מדוייקת (מבחן מהימן) והאם היא בודקת את מה שהתכוונו למדוד. קלמן שם לב שפעמים רבות כאשר אנו מפתחים מבחנים אנו מפתחים אותם על פי תחושה פנימית שהם אמורים למדוד את מה שרצינו אך פעמים רבות אנו מריצים את המבחן ומגלים שלא כך הדבר.
  • פול מייל- כתב ספר על כיצד מנבאים התנהגות, האם באמצעות רעיונות קליניים או באמצעות נתונים סטטיסטיים. טען כי ניתן להשתמש בנוסחא פשוטה אשר מנבאת בצורה טובה את ההתנהגות והיא עדיפה על פני ניבוי קליני.
    טען שזה נכון גם בתחומים כמו רפואה, כלכלה, משפטים ועוד.
  • MMPIה- MMPI המקורי פותח כדי להיות גרסת נייר ועיפרון של ריאיון פסיכיאטרי. הוא מורכב מיותר מ- 550 הצהרות לגבי גישות, תגובות רגשיות, סימפטומים פיזיים ופסיכולוגיים וחוויות. הנבחן עונה על כל הצהרה ב”נכון”, “לא נכון” או “לא יכול לקבוע”. במקום לחבר פריטים המתבססים על תיאוריה, יוצרי ה- MMPI העבירו את המבחן לקבוצות שונות של אנשים (קבוצה אחת- אנשים המאובחנים כסכיזופרנים לעומת קבוצת ביקורת שאינם מאובחנים) רק השאלות שהבדילו בין שתי הקבוצות נשארו בשאלון. יש הצהרות שמצפים שיבדילו ביו אנשים נורמלים לפרנואידים (לדוגמה: “רוב האנשים ישקרו בכדי להתקדם”), אבל הן לא בהכרח יעשו זאת. ה- MMPI היה השאלון הראשון שכלל מספר סקאלות תוקף (validity scales). אלה סקאלות שמנסות לקבוע האם האדם ענה בכנות. אם הציון בסקאלות האלה גבוה מדי, יש לפרש את התשובות בסקאלות האחרות בזהירות רבה או להתעלם מהן לחלוטין. כיוון שה- MMPI נובע מהבדלים בין קבוצות קריטריון וקבוצות ביקורת, אין זה משנה האם האדם אומר את האמת, החשוב זה שהוא אומר זאת. החיסרון הוא שאין הבנה תיאורטית של הקשר בין תשובות המבחן ובין מאפייני האישיות עליהם הן מצביעות.
  • q-sort– בשיטה זו מדרג או ממיין מתאר אישיות של אדם ע”י מיון כ- 100 כרטיסים לערמות. כל כרטיס מכיל הצהרה לגבי אישיות. הממיין מחלק את הכרטיסים לתשע ערמות, כשהוא ממקם את הכרטיסים שהכי פחות מתארים את האדם בערמה אחת משמאל, ואת הכרטיסים שהכי מתארים את האדם בערמה תשע מימין. כל הכרטיסים האחרים מחולקים בין ערמות הביניים, כשאלה שלא ניתן להחשיב אותם כמתארים או לא-מתארים את האדם נמצאים בערמה האמצעית, ערמה חמש. אם כן, כל פריט Q מקבל ניקוד מ- 1 ל- 9, כשציונים גבוהים מצביעים על כך שהפריט מתאר את האדם.
    במבט ראשון, נראה שאין הבדל בין שיטה זו לבין סקאלה עם 9 רמות, והחוקר באמת יכול להשתמש בסקאלה. אבל יש הבדל חשוב – כשממלאים סקאלות, הממיין משווה את האדם בצורה מרומזת לאנשים אחרים (לדוגמה: לסמן שאדם הוא “מאד חברותי” זה בעצם להגיד שהוא מאד חברותי ביחס לאנשים אחרים). כשמשתמשים ב- Q-Sort, המדרג משווה באופן מפורש בין תכונות שונות אצל אותו אדם (לדוגמא: אם שמו את “מאד חברותי” בערמה 9, הרי שתכונה זו יותר בולטת אצל אותו אדם מאשר תכונות אחרות).
  • תאוריית האישיות של פרויד- ע”פ פרויד לאישיות ישנם 3 מרכיבים:
    • איד- החלק הפרמיטיבי ביותר באישיות, מייצג את הצרכים והאימפולסים הביולוגים הבסיסיים ביוצר. כולל את הצורך באוכל, במים, הימנעות מכאב וחשק מיני.
    • אגו- מתפתח בילדים צעירים. מייצג את הנורמות החברתיות שנהוגות אשר מרסנות את הצרכים הביולוגים שלנו.
    • סופר אגו- החלק באישיות אשר קובע האם פעולה היא מוסרית או לא, המצפון האישי של האדם. מאזן בין מרכיב האיד באישיות לבין מרכיב האגו.

 

למידע נוסף ניתן לקרוא כאן