אריך פרום (1900-1980): תיאורית אישיות הומאניסטית

ביוגראפיה

נולד ב-1900 בפרנקפורט ומתאר את עצמו כילד נוירוטי ביותר. מלחה”ע ה-I גרמה לו לחשוב כיצד יתכן שטבע האדם כה רע. כתביו של פרויד ומרקס נתנו לו תשובות אישיות וחברתיות לכך. הוא התמחה בפסיכואנליזה והיגר לארה”ב ב-34′. השקפתו על השפעת גורמים חברתיים ואידיאולוגיות על עיצובה של האישיות גרמו לסילוקו מארגון הפסיכואנליטיקאים העולמי.

 

עקרונות התיאוריה הבסיסיים

פרום הפסיכולוג שאף להרחיב את התורות הפסיכואנליטיות ע”י הוספה של השפעת גורמים חברתיים, דתיים ואנתרופולוגיים על עיצוב האישיות. הוא ניגש לכך דרך הצגה של מצב האדם וכיצד זה השתנה מאז ימה”ב ועד היום.

לדעתו, האדם כיום חיי בבידוד וניכור. עם השנים, חלה עלייה באינדיבידואליות של האדם והחופש לממש את הפוטנציאל שלו אך זו גם העלתה את חוסר הביטחון וחוסר-המשמעות האישית: הפיצול לעיל, בין חופש וביטחון גורם למצב קשה עבור בני האדם. מצד אחד, בני האדם מעוניינים בכוח ובחופש בחירה, ומצד שני הם זקוקים לקרבת בני אדם אחרים.

חריפות הקונפליקט והאופן בו הוא נפתר מושפעים מהתנאים הכלכליים והחברתיים בחברה.

 

מנגנוני בריחה

דרך אחת להתמודד עם קונפליקט זו היא בריחה מהחופש. נסקור מספר מנגנונים כאלו: Authoritarianism – היתוך של האני עם אובייקט חיצוני כדי לקבל את הכוח החסר לאני. למנגנון זה שתי צורות:

  • מזוכיסטית: האדם הופך תלותי לחלוטין באנשים אחרים.
  • סדיסטית: האדם הופך להיות שתלטן כלפי אחרים.

בכל אדם קיימים שני המנגנונים הללו – לדוג’ בצבא אדם יכול להיות פקוד צייתן ובו זמנית מפקד שתלטן.

הרסנות/Destructiveness – האדם מנסה להתגבר על הבדידות על ידי הריסת אנשים אחרים. לעתים מבצעים רציונאליזציה של תהליך זה באמצעות פטריוטיות, אהבה ומחויבות לתפקיד (Duty).

קונפורמיות רובוטית/ Automaton Conformityהאדם בורח מתחושת הבדידות על ידי ויתור על העצמי והתמסרות מוחלטת לערכי החברה וכך הופך דומה לאחרים. פרום טען שמנגנון זה קיים בצורה חזקה בכולנו, בדומה לצבעי הסוואה אצל בע”ח, האדם הופך בלתי נראה.

 

חופש חיובי

זוהי אפשרות נוספת לבריחה מתחושת הבדידות, המנוגדת למנגנוני הבריחה. כדי שזה יקרה על האדם להיות פעיל באופן ספונטאני, בדומה לילד הקשוב לתחושותיו הפנימיות ולא לאיסורים חברתיים. פרום טען שאהבה ועבודה הם תנאים בסיסיים לכך.

 

צרכים קיומיים אנושיים

הכוח המניע החזק ביותר באישיות האדם הוא הקונפליקט בין החתירה לחופש לבין החתירה לביטחון. כוח מניע זה יוצר 5 צרכים אנושיים:

  1. הצורך בשייכות (Relatedness): כל אדם זקוק לחוש אחראי על מישהו, לדאוג לו ולחלוק עמו. סוג השייכות האידיאלי הוא אהבת עבודה (Working Love) בה שני אנשים יכולים לעבוד יחד ועדיין לשמור על ייחודיות. אדם שצורך זה אינו מסופק אצלו הופך לנרקיסיסט- הוא דואג רק לצרכי עצמו ואינו מסוגל לחוש אהבה כלפי אחרים.
  2. הצורך בהתעלות (Transcendence): לכל אדם צורך להתעלות על האופי החייתי והפסיבי שבו- להפוך פעיל ויצירתי ולשלוט בחיי עצמו. המימוש הטוב ביותר לכך הוא יצירתיות – של בני אדם, דעות, אמנות וכו’ ועל ידי כך להשיג תחושת משמעות וחופש. אי מילוי הצורך מוביל להרסנות.
  3. הצורך בשורשיות (Rootedness): כל אדם זקוק להרגיש שייך, להיות חלק מהעולם. צורך זה מתחיל עם הלידה – שם מתבצעת פרידה מהרחם. בעת הבגרות חווה הילד פרידה מהוריו ולבסוף, בזקנה על האדם לחוות פרידה מהחיים – לקראת המוות. מצד שני, אדם שחיי חיים ללא הפרדה מההורים, קומונה וכו’ אינם יכולים לחוש חופש.
  4. הצורך בזהות (Identity): האדם זקוק לתחושת זהות אישית שנובעת מבחירה חופשית. תחושת אחדות עם עצמו ומודעות למה הוא באמת. אי סיפוק צורך זה מוביל לקונפורמיות רובוטית.
  5. הצורך במסגרת של אוריינטציה (Frame of Orientation) והתמסרות (Devotion): האדם זקוק למערכת של אמונות שתעזור לו לפרש את העולם ולהבין את המציאות. על מנת לשמור על השפיות יש לפתח דרך הסתכלות רציונאלית על החברה והעולם.

כמו כן, האדם זקוק למושא התמסרות. מטרה או אלוהים שיהוו צידוק ומשמעות לחייו. מטרה כזו מסייעת לאדם להתעלות על קיומם המבודד.

האופן בו הצרכים הללו באים לידי ביטוי ומסופקים משתנה מחברה לחברה: האופציות שהחברה מעמידה לפרט למלא את צרכיו מעצבת את אישיותו (אוריינטציית אישיות בסיסית Basic character orientation).

בנוסף, בדומה לפרויד, פרום רואה באישיות ישות יציבה ועקבית לאורך הזמן (=סיכוי נמוך לשינוי).

 

סוגי טיפוסים חברתיים

קיימים 5 סוגים רווחים של טיפוסים בחברה בת-זמננו והם משקפים את יחסי הגומלין בין הצרכים הקיומיים וההקשר החברתי.

סוגים אלו מחולקים לשתי תתי קבוצות:

  1. פרודוקטיביים (בריאים) – סוג אחד בלבד
  2. בלתי פרודוקטיביים (לא בריאים): Receptive, exploitive, hoarding and marketing.

סוגי הטיפוסים:

  1. Receptive: מאמינים שכל הטוב נמצא באחרים ולא בעצמם. תלותיים ולא מבצעים דבר ללא עזרה חיצונית. נוטים לפתיות וכניעות. בצורה הפחות חריפה אם אופטימיים ואידיאליסטיים.
  2. נצלנים / Exploitative: אינם מסוגלים לאהבה ויצירתיות בעצמם ועל כן משיגים אותם מאחרים ברמאות או בכוח. תכונותיהם השליליות הן אגוצנטריות, נצלנות ויהירות. תכונות טובות הן בטחון עצמי, אימפולסיביות וגאווה.
  3. צובר / Hoarding: שואפים לצבור הון חומרי, כוח ואהבה מבלי לחלוק אותם עם אחרים. בניגוד לשני הטיפוסים הקודמים סוג זה חי בעבר ומתנגד לדברים חדשים. הוא מזכיר את האישיות האנאלית-אוגרת (Anal-retentive) של פרויד- נוקשים, עקשנים, חשדניים. תכונות טובות: נאמן, זהיר ומאופק.
  4. משווק / Marketing: תופסים את האישיות כמשהו שיש לשווקו. מנסים להכיר את האנשים הנכונים ול”שווק” כל תכונה אשר תלכוד אנשים אחרים. טיפוס זה מייצג את הניכור האולטימטיבי. תכונות נוספות: אופורטוניסטיים, חסרי מטרה ובזבזניים. תכונות חיוביות: בעלי סקרנות וראש פתוח, נדיבים. טיפוס זה הוא תוצר של החברה המודרנית-קפיטליסטית.
  5. פרודוקטיבי: המטרה האולטימטיבית: יצירתיים, עצמאיים, ספונטאניים, ומחויבים לטובת החברה. באמצעות הסקה פרודוקטיבית האדם יכול להכיר את עצמו באמת ולפתח אהבה פרודוקטיבית (אהבה לכל חי) ועבודה פרודוקטיבית (ייצור המוצרים ההכרחיים בחיים באמצעות ביטוי עצמי).

כמובן שהטיפוס הפרודוקטיבי הוא פסגת השאיפות על פי התיאוריה של פרום אך לא סביר כי מישהו הגשים אותו במלואו. עם זאת, פרום האמין שבאמצעות רפורמה בחברה ניתן יהיה להשיג זאת. על החברה לדאוג לצרכיו הקיומיים של הפרט.

 

סיכום

התיאוריה באה להראות כמה רחבה ההשפעה החברתית-תרבותית על האישיות וכי סוגי טיפוסים שונים מקושרים למבני חברה שונים. כמו כן, טען שבאמצעות רפורמה בחברה ניתן לספק הן את צרכי הפרט והן את צרכי החברה.

למרבה הצער, התיאוריה נוסחה בצורה כה כללית כך שלא ניתן לבדוק אותה בצורה אמפירית. מחקרים סיפקו רק מעט מידע התומך בתיאוריה. למרות זאת, התיאוריה נותרה פופולארית מאד ונחשבת בידי רבים לרלבנטית גם בימינו.

מידע נוסף ניתן לקרוא כאן