פוסט טראומה

פוסט טראומה, או הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), היא הפרעה נפשית שיכולה להימשך שנים רבות כשאינה מטופלת. על פי ההערכות, כעשרה אחוזים מהאוכלוסיה הישראלית לוקים בפוסט טראומה, וההשפעה של ההפרעה על החיים החברתיים של הלוקה בה עלולה להיות עצומה. עם זאת, קיימות שיטות טיפול אפקטיביות עבור הלוקים בפוסט טראומה.

הגורמים לפוסט טראומה ותסמיניה

פוסט טראומה נבדלת מהפרעות נפשיות אחרות בכך שיש לה גורם ספציפי וקל לזיהוי: חוויה טראומטית שבה האדם מאמין שחייו או ביטחונו בסכנה. מלחמה, אסון טבע, פשעים אלימים, אובדן, התעללות ועוד יכולים לגרום לפוסט טראומה.

קיים ביסוס מה לכך שאנשים הנוטים לדאגה ולחץ הם בעלי פוטנציאל גדול יותר לפתח פוסט טראומה במידה וחוו אירוע טראומטי. בנוסף, אדם שמקבל תמיכה מסביבתו או משתמש בכישורי התמודדות שונים מיד לאחר האירוע מקטין את הפוטנציאל שלו ללקות בתסמונת. אנשים שחוו יותר מאירוע טראומטי אחד, שלא חוו קשרים חברתיים יציבים בילדותם המוקדמת, ושחווים בידוד חברתי, הם בעלי פוטנציאל גדול לפיתוח פוסט טראומה.

בין התסמינים הנפוצים של פוסט טראומה נכללים מחשבות פולשניות, חוזרות ונשנות של החוויה הטראומטית, הבזקים שבהם האדם מרגיש שהוא חווה מחדש את האירוע, התקפי פאניקה, לחץ קיצוני, קיומם של גירויים חיצוניים כגון ריחות, מראות וקולות שבכוחם לגרום להבזק של האירוע הטראומטי ונטייה של האדם להימנע מאותם גירויים, וקשיים בשליטה רגשית המתבטאים בין השאר בכעס, לחץ ועצב קיצוניים.

שיטות טיפול בפוסט טראומה

טראומה יכולה לשנות את אופן עיבוד המידע של המוח, וטיפול בפוסט טראומה עוזר לעצב מחדש את אופן הראייה וההתמודדות של האדם כלפי הטראומה. התערבות מוקדמת, מיד לאחר האירוע הטראומטי, יכולה להקטין באופן משמעותי את הסיכון לפיתוח פוסט טראומה. המטפל עוזר ללקוח הלוקה בפוסט טראומה לפתח דרכי התמודדות בריאות ומועילות, להעז להושיט יד למערכות תמיכה, ולעבד את הטראומה באופן בטוח ופרודוקטיבי.

בכישלונה או בהיעדרותה של התערבות מוקדמת, טיפול המתמקד בטראומה יכול להועיל באופן משמעותי. לא כל שיטות הטיפול בפוסט טראומה יהיו אפקטיביות, מכיוון שעל המטפל למצוא את האיזון העדין בין הסיוע למטופל לדבר על החוויה הטראומטית לבין ההימנעות מהעלאה מחודשת של זכרונות מכאיבים אל פני השטח. הטיפול צריך להיות מאורגן בקפדנות; לרוב לא מספיק פשוט לדבר על נושאים כמו בעיות, קשרים משפחתיים והילדות המוקדמת.

עם זאת, שיטות הטיפול הבאות עוזרות לריפוים של אנשים הלוקים בפוסט טראומה:

טיפול קבוצתי: גישה זו עוזרת לבעלי פוסט טראומה ליצור קשרים עם אנשים שחוו טראומות דומות ולהכיר זה לזה דרכי התמודדות. בתי חולים של יוצאי צבא משתמשים פעמים רבות בטיפול קבוצתי כדי לעזור לחיילים לדבר על רגשותיהם ולשתף זה את זה בשיטות התמודדות. טיפול קבוצתי יכול לעזור למטופלים להרגיש שהם לא לבד ושהפוסט טראומה שלהם היא תגובה הגיונית לחוויה לא-הגיונית בעליל.

טיפול קוגנטיבי-התנהגותי (CBT): מדובר בטיפול שמסייע לאנשים להחליף את מחשבותיהם בדפוסי מחשבה בריאים ומועילים יותר. מכיוון שפוסט טראומה גורמת לכל כך הרבה מחשבות פולשניות והרסניות, טיפול קוגנטיבי-התנהגותי יכול לעזור במיוחד. המטופל יתרגל מספר אסטרטגיות התמודדות עם מחשבות פולשניות וגם יזהה מצבים שיכולים לשמש גירוי לרגשות טראומטיים.

EMDR (הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים): אנשים הלוקים בפוסט טראומה יכולים לחוות רגעים שבהם הם מוצפים בזכרונות טראומטיים ומרגישים שאין ביכולתם לברוח. שיטת הEMDR עוזרת לאנשים לעבד במוחם את הטראומה בעודם עוסקים בהזזת העיניים או בפעילות פיזית אחרת. שיטה זו יכולה לסייע למוח ללמוד לעבד את הטראומה באופן שונה ולהתמודד עם רגשות פחד ולחץ, במקום להיות “תקוע” במצב של פחד.

טיפול תרופתי: טיפול תרופתי יכול לעזור לאנשים הסובלים מתסמינים חמורים של פוסט טראומה לתפקד במידה שתאפשר להם להתחיל בעיבוד הזכרונות הטראומטיים. בעוד שמטופלים מסוימים יאלצו לקחת תרופות לשארית חייהם, עבור רוב הלוקים בתסמונת מדובר בחלק זמני מהטיפול. תרופות נוגדות לחץ ונוגדות דיכאון יכולות לעזור במיוחד. כשהמטופל חווה הבזקים שמגיעים לידי הזיות ובמידה שתרופות אחרות לא משפיעות, חלק מהפסיכיאטרים ישתמשו בתרופות אנטי פסיכוטיות.

בחיפוש אחר סיוע בהתמודדות עם פוסט טראומה, כדאי לחפש מטפלים בעלי ניסיון או הכשרה מקיפים בטיפול בטראומה. פוסט טראומה היא תסמונת מאתגרת לריפוי, ולכן ניסיון והכשרה מקיפים בתחום הם חשובים מאין כמותם.