האנס אייסנק: גישת ניתוח הגורמים

האנס אייסנק: Trait-Type Theory

ע”פ גישת ניתוח הגורמים (Factor Analysis) המרכיבים הבסיסיים באישיות האדם הינם אוניברסאליים וכי לבני האדם נטיות להתנהגות קוגנטיבית אשר הנן עקביות מעבר לזמן. הגישה גורסת כי ניתן לנתח את הנטיות הללו באופן סטטיסטי

 

שיטת ה-Factor Analysis

העקרון הכללי של השיטה הוא שמאפיינים מסוימים של האישיות פועלים ביחסי גומלין ומייצרים יחד ממד פסיכולוגי חדש המכונה פקטור. באמצעות שיטות מתמטיות מסובכות ניתן לאמוד את מידת המתאם וה-Covariance של התכונות וכך לחקור אותן אמפירית. במקרים בהם מספר התכונות האפשריות הוא גדול (לדוג’ 50) יהיה מספר גדול מאד של צירופים ולכן יש לפרק את התכונות הללו למרכיבים גסים יותר אותם ניתן לנתח.

ה-Factor Analysis מתחלק ל-5 שלבים:

  1. איסוף נתונים לגבי מספר משתנים. האיסוף נעשה בשיטות שונות: שאלונים, תצפיות וכו’.
  2. קביעת מידת יחסי הגומלין בין כל זוג משתנים. מידה זו מכונה Correlation Coefficient. מכלול המדדים הללו מכונה Correlation Matrix.
  3. החלטה האם יש צירופים של משתנים אשר יוצרים מימד חדש ושליפתם מהמטריצה.
  4. בדיקת מידת המתאם בין הפקטור לבין הגורמים המרכיבים אותו. אם המתאם הוא גבוה, הגורם שמרכיב אותו הוא נחשב כתורם לו.
  5. מתן שם לפקטור אשר משקף בצורה הטובה ביותר את המשתנים המרכיבים אותו.

שני תיאורטיקנים שדגלו בשיטה זו הם קאטל ואייסנק. תורתו של אייסנק היא תיאורטית יותר שכן יש ראשית לנסח השערה אותה רוצים לבדוק ורק אז לפנות למדידות. בנוסף, אייסנק מאמין שלא יותר מ-3 סופר-תכונות (Super-traits) קובעים את אופי האדם. לבסוף, אייסנק מאמין שהתכונות נקבעות בעיקר על בסיס התורשה והמטען הגנטי.

 

ביוגרפיה

יליד גרמניה, 1916. בעקבות מלה”ע ה-II, היגר לאנגליה ולמד פסיכולוגיה באוניברסיטה של לונדון שם הפך לפרופסור. הינו דמות שנויה במחלוקת בפסיכולוגיה בשל טענותיו שהאינטליגנציה הנה ברובה תורשתית וכי טיפול פסיכותראפי אינו יעיל.

 

עקרונות ומושגים בסיסיים של תיאורית התכונה-טיפוס

תמצית התיאוריה של אייסנק הינה שניתן לסדר את מרכיבי האישיות באופן היררכי: ראשית הטיפוס (Type)- שמשפיע רבות על ההתנהגות. הטיפוס מתחלק למספר תכונות שמתחלקות לתגובות הרגליות (Habitual) אשר מתחלקות לתגובות ספציפיות. לדוג’, אדם מטיפוס מוחצן יאופיין במספר תכונות כגון דברנות וחברותיות. חברותיות תתחלק למספר תגובות הרגליות כגון שיחה עם אנשים וברכת שלום. ברכת שלום תתחלק למספר תגובות ספציפיות כגון לנופף לאדם ולשאול לשלומו.

טיפוסים בסיסיים

ע”פ אייסנק, ניתן לתאר את האישיות במונחים של שילובים בין שני סוגי טיפוסים: מוחצנות-מופנות ויציבות-נוירוטיות:

נוירוטיות (ANS + לימבי רגיש) יציבות (ANS + לימבי יציב)
מצוברח, חרד, נוקשה,מאופק, שקט, פסימי רגוע, אמין, מתחשב, פסיבי מופנמות

(EEG נמוך)

רגיש, תוקפני, אופטימי, פעיל מנהיג, נטול דאגות,קליל, חברותי, דברן מוחצנות

(EEG גבוה)

יש לשים לב שכל סוג טיפוס הוא רצף ולא ערך דיכוטומי ולכן יש אינספור סוגים של אנשים עם תכונות שונות. התכונות המצוינות בטבלה הן עבור הטיפוסים הקיצוניים ביותר.

לאחרונה אייסנק הוסיף ממד נוסף: פסיכוטיות-חוזק אגו. אנשים עם ערך גבוה של פסיכוטיות נוטים להיות בעייתיים, אימפולסיביים, אגוצנטריים וחסרי רגישות.

 

הבסיס הנוירופיזיולוגי של תכונות וטיפוסים: היבט מעניין בתיאוריה של אייסנק הוא הניסיון לקשר אותה לנושאים נוירופסיכולוגיים. טיפוס המוחצנות-מופנמות מקושר לרמת העוררות בקורטקס כפי שנמדדת ב-EEG. למוחצנים רמה גבוהה ולכן הם רגישים לגירויים חיצוניים בעוד למופנמים רמה נמוכה ורגישות נמוכה לגירויים חיצוניים.

טיפוס היציבות-נוירוטיות מקושר לרמת הפעילות של ה-ANS ושל המערכת הלימבית (האחראית על רגשות ומוטיבציה). אנשים נוירוטיים נוטים להגיב באופן חזק ועקשני יותר לכאב.

טיפוס הפסיכוטיות-חוזק אגו מקושר (עדיין בשלב ניסיוני) למערכת ההורמונים האנדרוגנית אשר בה הבלוטה האנדוקרינית משחררת כימיקלים הקשורים למין הגברי. יש מעט מאד מחקר המבסס קשר זה.

הקישור לנוירופסיכולוגיה מהווה גם את הקישור לפסיכופתולוגיה: שילוב של תכונות ותפקוד מערכת העצבים קובע את סוג ההפרעות אליהן חשוף האדם (לדוג’, אדם מופנם ונוירוטי חשוף להפרעות חרדה כגון פוביות ו-OCD). עם זאת, אייסנק מסייג זאת באומרו כי גם לסביבה השפעה רבה על התפתחותן של הפרעות.

 

מדידה של סוגי אישיות: אייסנק פיתח שאלון עצמי למדידת 3 ממדי האישיות. שאלון זה מכונה EPQ (Eysenck Personality Questionnaire) וכולל גם גרסה עבור ילדים.

 

הבדלים בין מוחצנים ומופנמים: אייסנק טוען כי באמצעות מחקר ניתן יהיה להבחין בין מאפיינים של הטיפוסים השונים. עד כה הוא התמקד בטיפוס המוחצנות-מופנמות. להלן הממצאים העיקריים:

  • למוחצנים רף סבל גבוה יותר לכאב מאשר מופנמים.
  • ריגוש מעלה את הביצועים אצל מוחצנים אך מוריד אותם אצל מופנמים.
  • מופנמים פונים יותר למקצועות מדעיים ומוחצנים למקצועות הקשורים בבני אדם.
  • מופנמים מאוננים יותר אך מוחצנים מתחילים בפעילות מינית מוקדם יותר ועם יותר שותפים.
  • למופנמים ציונים גבוהים יותר בקולג’. מופנמים פורשים מהקולג’ יותר מסיבות פסיכולוגיות ומוחצנים מסיבות יותר אקדמיות.
  • מופנמים עובדים יותר טוב בשעות הבוקר ואילו מוחצנים אחה”צ.

אחד הממצאים המדהימים ביותר הוא רגישות לגירויים: מופנמים הפרישו כפליים רוק לעומת מוחצנים כשטפטפו טיפות לימון על לשונם. ההערכה היא שקשור ב- Ascending  Reticular Activating System בגזע המוח.

סיכום

יש להעריך את הניסיון היצירתי של אייסנק ליצור תיאוריה מקורית מבוססת מבחינה מדעית ואת הקישור לגנטיקה ופיזיולוגיה. יש להעריך שהפופולריות שלה תגדל עם המשך הביסוס המדעי שלה.

מידע נוסף ניתן לקרוא כאן