שני המקורות להפרעות אישיות

אליס הציע שהפרעות אישיות לרוב מייצגות קיצוניות של דפוסי חשיבה אירציונליים טיפוסיים. הוא שם דגש על הטבע הביולוגי המהותי של אירציונליות  באנשים כמרכיב יסודי של נורמליות ושל הפרעות אישיות. הוא ביקר את התאוריה של טראומת ילדות של פסיכותרפיסטים, וטען שנטייה טבעית חזקה יותר מטראומת ילדות. אליס צפה את עלייתה של התאוריה האבולוציונית בפסיכולוגיה שבהמשך אומצה ע”י בק.

אליס שיער שאמונות אירציונליות  בהקשר של ההתנהגות שלנו או של אחרים ייתכן והיו אדפטיביות בזמנים קדומים יותר. בנוסף לדגש שלו על תרומת האמונות האירציונליות לדיספוריה והתנהגות לא אדפטיבית הוא הוכיח שהרבה טמפרמנטים ונטיות התנהגותיות מעוצבות גנטית. הוא הציע ששילוב לא טוב של עיוותים מחשבתיים ורגישות גנטית הם הבסיס להפרעות אישיות. אליס האמין שלמרות שהפרעות באישיות הם מולדות יש להם תבניות של חשיבה אירציונלית

והם מבוססים על –

  1. Musts – על עצמנו, אחרים והעולם. דרישות שלנו מאנשים והעולם לספק תוצאה רצויה. אם זה לא קורה היחיד חווה דיספוריה. אמונות שמבוססות על musts יוצרים תשישות רגשית שמופנית כלפי העצמי. אם אנחנו מתעקשים על הmust’ים שלנו אנחנו מצהירים בעצם שאם דברים לא יקרו בדרך שלנו אנחנו נהיה אומללים.
  2. Awfulizing – ראייה של אירועים לא רצויים כנוראיים. אדם תופס מכשול או אירוע לא רצוי כמשהו נוראי. פיקניק שנדחה או בוטל בעגבות גשם הוא לא אכזבה מינורית אלא קטסטרופה רצינית.
  3. Irresoluteness – (אני לא יכול לסבול את זה)אנשים עם נטייה זו יש להם יכולת נמוכה לחוות תסכול. נוטים להאמין שהכל בחיים צריך להיות קל. דוגמא טובה היא אנשים שלא יכולים לסבול לחכות בתור במסעדה.
  4. Damning – גישה אירציונלית זאת כוללת נזיפות בלתי פוסקות של עצמנו ואחרים על כך שנכשלו או עשו משהו שלא לפי סטנדרטים שהצבנו. למשל ילדים קטנים שחוזרים להתנהגות תינוקית כשנולד להם אח קטן נוזפים בהם על כך שהם הילדים הכי רעים בעולם.
  5. חשיבה אבסולוטית – בסגנון חשיבה זה אנשים מסיקים מסקנות שליליות כוללניות מדי על אחרים, עצמם, העולם. נפילה קטנה במניות מסמלת את המשמר הכלכלי העולמי הבא.

אליס ציין שרוב האמונות האירציונליות האלה מאפיינות את כל בני האדם. הפרעות אישיות מצריכות חשיבה אירציונלית עקבית ומתמשכת.

לכל האנשים יש לעיתים מחשבות פרנואידיות, נרקיסיסטיות, סכיזואידיות וכו’ אך למי שמסווג כבעל הפרעת אישיות מחשבות אלה יהיו אצלו עקביות ומתמשכות גם במצבים שונים. לדוגמא מטפול של בק ציפה גם שממוניו בעבודה יבקרו כל פגם קטן בעבודתו וגם שבת זוגתו תבקר אותו בחומרה על דברים שהם שוליים ולא ממש משמעותיים.

הדגש של אליס על הבסיס הכפול להפרעות אישיות נכון בעיקר להפרעות חמורות כמו סכיזופרניה ואישיות גבולית. לשתיהן בסיס גנטי ונוירולוגי משותף. למרבה ההפתעה יש הוכחות לכך שקרובי משפחה של חולי סכיזופרניה נוטים להיות יצירתיים יותר מהממוצע. גילויים כגון אלה תומכים בכך שהפרעות סכיזופרניות הן הקצנה של תכונות אדפטיביות. ייתכן וגן או כמה גנים שאחראים על חשיבה יצירתית פעילים יותר אצל חולי סכיזופרניה. קישורים מוחיים רבים מדי באופן אבנורמלי יכולים להוביל עיוותים קוגניטיביים ורגשיים בעוד שקצת יותר קישורים יוביל למחשבה יצירתית. תאוריה זו יכולה להסביר למה קרובים של חולי סכיזופרניה יצירתיים יותר.

למרות שהפרעה סכיזואידית מקושרת עם סכיזופרניה יותר סביר שיש לה בסיס ביולוגי שקרוב יותר לאוטיזם. מסיבה זאת אליס ראה חשיבה אירציונלית כקריטריון פחות חיוני לאבחון הפרעות כגון אלה. בניגוד לזה הוא חשב שחשיבה אירציונלית פונדמנטלית לאתיולוגיה של הפרעות כגון תלותיות, נרקיסיזם, אישיות הימענותית.  לפי אליס כל הפרעות אישיות כוללות גם תבניות של חשיבה אירציונלית וגם נטייה ביולוגית. למשל האמונות האירציונליות שמקושרות לאישיות תלותית (טבלה 15.6, ע”מ 465), בשילוב רמות גבוהות של חרדה חברתית, רגשות אברסיביים חזקים לגבי מה שנתפס כמכשולים, והרגשת שלווה לנוכח דמות תומכת דומיננטית – שילובם יכול לגרום להפרעה.

כלומר לפי אליס רגשות אירציונליים לבד לא גורמים להפרעות, אלא שילובם עם פתולוגיה נוירולוגית או פגיעות פיזיות. אפילו בהפרעות אישיות שבעיקר נלמדות, אנשים לרוב סובלים מחולשה שמתגלה כסגנון מתמשך של חוסר תפקוד שנראה בהפרעות אישיות. אליס גם הציע שבהתבסס על הוכחות עכשוויות חלק מהפרעות אישיות שמופיעות בDSM-IV נובעות בעיקר ממחשבות אירציונליות נלמדות או נרכשות, בעוד שאחרות הם אירציונליות שנובעת מסיבות גנטיות. הוא ראה הפרעות כמו – OCD, הפרעות נרקיסיסטיות, אישיות נמנעת, אישיות תלותית ועוד כנובעות יותר מסיבות של מחשבה אירציונלית ופחות ממטען גנטי.

זה גם ההסבר של אליס לפרדוקס שבעצם כל האנשים מטבעם בעלי מחשבה אירציונלית אבל לא כולם מפתחים הפרעות אישיות. מחקרים שעשה אליס ובו השווה בין רמות של מחשבות אירציונליות למבחנים של הפרעות אישיות מצאו קשר בין השניים. מחקר נוסף צריך להיעשות כדי לחקור את הקשר בין מחשבות אירציונליות ופגיעות גנטית.

מחקר אחד נעשה בנושא והראה שטיפול התנהגותי קוגנטיבי דיאלקטי עזר לווסת פתולוגיה שמערבת מעגלים במוח שכוללים את האמיגדלה, סינולייטד קורטקס ואינסולה השמאלית אצל יחידים עם הפרעת אישיות גבולית.  מחקר זה מרמז שהפרעות אישיות חמורה כמו הפרעת אישיות גבולית יש תשתית נוירולוגית שמוחרפת? ע”י הפרעות בחשיבה.

אליס הציע שכמה סוגי מחשבה אירציונלית נמצאים בבסיס כל ההפרעות אישיות וגם הפרעות פסיכולוגיות אחרות. זה כולל גם אוננות, כאשר אנשים באופן גלוי או נסתר מאמינים שתנאים מסויימים צריכים להתקיים כדי שהם יהיו מסופקים. כמו גם, shoulding, כאשר אנשים מבקשים? דרישות על בסיס ההצדקה שכך הם מאמינים העולם צריך להתנהל.

כפי שקרן הורני תיארה את tyranny of the shoulds, אליס ציין ש-shoulding זה אירציונליות משום שכל אירוע שהתרחש זה מה שאמור היה להתרחש, רק מאחר שזה מה שקרה. במילים אחרות, כשמישהו מצהיר “אני היתי צריך להשקיע ביותר חוכמה” או “הוא היה צריך להתייחס אלי יותר בנחמדות” זה בעצם לבצע דרישה שדברים היו צריכים להתרחש אחרת רק כי כך רצה הדובר. אין סיבה שהעולם יתנהל לפי צרכים של יחיד וכפיית רצונות של יחיד עם אחרים או העולם זאת חשיבה אי רציונלית.

קטוסטרפיזציה זה אלמנט נוסף של חשיבה לא רציונלית. ראיית של דברים לא נעימים כקטסטרופליים.  סגנון אירציונלי שמצוי אצל אינדיבידואלים מתוסבכים מצוי כדומיננטי אצל הסובלים מהפרעות  אישיות.

רוב האנשים עם הפרעות אישיות מודעים לכך שיש בעיה בדרך בה הם מתנהלים מול העולם.

מודעות זאת ניתן לסכם בשתי תפיסות מוטעות –

  1. אני נוראי בגלל שאני פגום
  2. זה נורא שאנשים מתייחסים אלי לא יפה כל הזמן.

הראשונה מצויה בעיקר אצל סכיזואידים, סכיזוטיפל, נמנעים, תלותיים, וOCD. למשל מקבוצת הנמנעים, אדם חושב על עצמו שהוא לגמרי חסר ערך בגלל שהוא נלחץ בחברתם של אחרים, או שהוא לוזר כי לא מצליח להתגבר על הבעיה מהר. בכך הוא גורם לעצמו לסבול מתסמינים משניים כמו חרדה או דיכאון בגלל מחשבותיו האירציונליות על ההפרעה שיש לו.

אליס היה פתוח לגילויים שאולי יראו את הקשר הביולוגי או גנטי שמתחת למחשבות האירציונליות. למשל אדם עם נטיה גנטית לפחדנות יפתח מחשבות אירציונליות שקשורות בכמה מסוכן העולם או שאנשים תמיד ירצו להזיק לו. האמונות יכולים להיות התוצאה של גורמים מולדים. ברגע שאמונות אלה יתקבעו הם יחריפו את הפחדנות של האדם. בין אם ההפרעה היא מולדת או נלמדת אליס הדגיש שלאנשים יש כוח להתנגד למחשבות האירציונליות, למתן אותם או להעלים אותם ע”י סתירתם באופן עקבי ועיקש.

גישת הREBT  שלו לטיפול בהפרעות אם כך היא קודם כל לזהות את המחשבות האירציונליות שנשמרות ע”י היחיד, ואז לעזור לו לאתר מחשבות אלה באופן שיטתי. בנוסף לזהות את ההתנהגויות שתואמות את ההפרעה ולתת ליחיד מוטיבציה להתעמת איתם גם ולשנות אותם.

לדוגמא – אוולין, אישה בגיל העמידה, שפנתה לטיפול בגלל בעיות עם ארוסה.

תפיסת העולם שלה ותוצאות מבחני MMPI ו-MCMI הראו שהיא סובלת מאישיות פראנואידית.

אוולין היתה תוקפנית כלפי אנשים חדשים ולא הצליחה לשמור על קשרים לטווח ארוך עם חברים קיימים. גישה זו היתה תוצאה של האמונה שלה שאחרים רוצים להזיק לה והיא צריכה לפגוע בהם לפני שיפגעו בה. כמעט כל אמירה פורשה על ידיה כמלגלגת או עוינת. בנוסף היא רואה פעילויות רבות כמסוכנות בגלל שהיא מאמינה שהאנשים שהיא צריכה להיעזר בהם (בטיול למשל או במפגש חברתי) יש להם כוונות זדון – זה כולל טייסי מטוסים, סוכני נסיעות, מוכרי כרטיסים ואפילו חברים קרובים.

מחשבותיה נשלטו ע”י אמירות כמו – כל אדם יזיק לי רק אם תהיה להם הזדמנות
אנשים יפגעו בי אם יגלו שיש לי משהו שהם רוצים או צריכים
אם בטעות אפגע במישהו הוא יחפש נקמה ויפגע בי
אם משהו רע קרה בעולם זה בטוח יקרה גם לי
לבטוח במישהו זה לתת לו יתרון מעלי שהוא בטוח ינצל

טיפול ה-REBT של אוולין כלל חשיפה הדרגתית של האמונות שלה (כפי שהם מובאים למעלה). כשאוולין אמרה אמירות בסגנון זה היא תושאלה עד שהיא ביטאה את האמונה האירציונלית בבירור.

למשל היא העירה פעם שהיא כעסה על הארוס שלה אבל היא לא מוכנה להגיד לו את זה כי הוא מבשל לה את הארוחות לרוב. המטפל תישאל אותה עד שהיא ביטאה באופן מפורש את האמונה שלה שארוסה ירעיל אותה אם היא תבקר אותו. אחרי אמירה זו המטפל ביקש ממנה לפרט עוד ולהסביר את ההגיון שלה בחשיבה זו. אחרי זה המטופלת הצליחה לסתור את האירציונליות של האמונה שלה שכל אנשים יפגעו בה קשות אם היא תעליב אותם.

במשך מספר פגישות אוולין נחשפה בשיטתיות לאירציונליות שבמחשבות שלה והיא למדה לזהות מחשבות אלה לפני שיובילו לזעם או פחד. היא גם קיבלה הנחיות כיצד תוכל לעשות שינויים התנהגותיים שכללו להרחיב את האינטראקציה החברתית שלה ולהתמיד לכתוב יומן REBT.

אוולין המשיכה לחשוב בצורה פאראנוידית אבל הצליחה לזהות את זה ולמתן את מחשבות אלה מה ששיפר לה את החיים בצורה משמעותית.

 

מידע נוסף ניתן לקרוא כאן