הניסוי של סקינר

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוכח יעיל במחקרים שונים ונצפה כעוזר בטיפול בהפרעות מצב הרוח אצל בני אדם. הנכם מוזמנים לפנות למכון קוגניטיבי לצורך מציאת פסיכולוג מתאים. צרו קשר ונמצא מטפל\ת באיזור הקרוב לביתכם.

הניסוי של סקינר

הניסוי של סקינר

בניסוי של סקינר נבדקת רק חיה אחת כל פעם (לרוב חולדה או יונה), כאשר בתחילת הניסוי היא מונחת בכלוב הפעילהידוע גם ככלוב סקינר“. (OPERANT CHAMBER)

הכלוב עצמו הוא שקוף לחלוטין ובתקרתו יש סורג שכאשר לוחצים עליו נדלק אור. החולדה נכנסת לכלוב וחוקרת אותו, ולעיתים מדליקהאת האור באופן אקראי. התדירות שבה לוחצת החולדה על הסורג שמפעיל את האור נקרא רמת הבסיס“. (BASELINE LEVEL)

כעת מחבר החוקר את המנגון הדלקת האור למערכת שמכניסה מנת מזון באופן אוטומטי כל פעם שהאור נדלק. החולדה מדליקה את האור באקראי, ומיד ניגשת לאכול את המנה. לא עובר הרבה זמן והחולדה שוב מדליקה את האור וניגשת לאכול. מרגע שהופעל מנגנון האוכל תדירות הדלקת האור עולה בצורה דרמטית מרמת הבסיסשנקבעה בתחילת הניסוי. כאשר מנתק החוקר את מנגנון האוכל, תדירות הדלקת האור יורדת בצורה משמעותית.

מכאן ניתן להסיק שכמו בהתניה קלאסית, גם בהתניה על ידי כלים יש תהליך רכישהוהכחדה“.

התניה על ידי כלים מגבירה את סבירותה של תגובה להתרחש באמצעות מתן תמריץ לאחר התגובה (לרוב אוכל או מים). מאחר והסורג תמיד נמצא בכלוב הפעיל, לחולדה יש תמיד את האופציה ללחוץ/לא ללחוץ עליו. גורם זה מאפשר למדוד בדיוק גבוה את ההתניה על ידי כלים“.

נסיק שככל שהתגובה תופיע יותר פעמים בפרק זמן מסויים – כך הלמידה יותר יסודית.

תמריץ (APPETITIVE STIMULUS) מול עונש (AVERSIVE STIMULUS)

בעוד שתמריץ מביא לעליה בתגובה של האורגניזם, עונש (שוק חשמלי/לקיחת אוכל) ישמש בדרכ כדי להביא לירידה בתגובתו. דוגמאות לשם הבהרה:

תמריץ חיובי: אם אחרי למידה למבחן מתקבל ציון גבוה, אז כמות הלמידה לפני מבחן תעלה.

תמריץ שלילי: אם עזיבת של כיתת לימוד מרחיקה מרעש צורם באוזניים, אז כמות הזמן שהיה בכיתה תפחת.

עונש חיובי: אם אחרי שאילת שאלה בכיתה הפרופסור הביך אותך, אז הסבירות שתשאל שאלה תפחת.

עונש שלילי: אם בן זוגך לא מפגין כלפייך חיבה כשאת צופה בטלויזיה, כמות הפעמים שתצפי בטלויזיה תפחת.

*ההבדל בין עונש שלילי לחיובי הוא העדר החיבה של החבר מול קיום תגובת ההבכה של הפרופסור.

אותם חוקים שחלים על חולדות יחולו גם על כל שאר האורגניזמים, ובפרט האדם.

ניקח לדוגמא ילד שמשתמש בבכי כדי לקבל את תשומת לב הוריו. הבכי הוא התגובה ותשומת הלב היא התמריץ החיובי שהילד מקבל.

בעיקר כאשר מושכב לישון, ידרוש הילד תשומת לב רבה במיוחד על ידי בכי. בעצת חוקר (שנת 1959) ההורים החליטו למנוע מהילד את תשומת הלב (עונש שלילי) על מנת להפחית את התגובה (בכי). לאחר שבעה ימים זמן התגובה של התינוק ירד בהדרגה מ-45 דקות בלילה הראשון, לאפס בלילה השביעי, וזאת מכיון שתגובתו לא עוררה את התמריץ החיובי ועברה הכחדה.

עיצוב ההתניה:

בקצרה, עיצוב התניה מתייחס לכך שיש תגובות מסובכות שאי אפשר ללמד בעל חיים לבצע רק על ידי התניה. למשל אם ברצונך לגרום לכלב לאסוף את מכתבי הדואר מחריץ הדלת, עלייך לעצב את ההתניה אצל הכלב בשלבים. תחילה תתגמל אותו בכל פעם שיתקרב לדלת, אחר כך תתגמל אותו כאשר יתקרב ספציפית למכתבים, ובהמשך תתגמל אותו רק כשירים את המכתבים בפיו. תהליך זה נקרא עיצוב (SHAPING) וכך הצליחו לגרום בני אדם לחיות לעשות פעולות מתוחכמות“.

חיזוקים נותניתוקף: (CONDITIONED REINFORCERS)

נסביר בדוגמא: חולדה הוכנסה לכלוב הפעילשל סקינר, וכל אימת שלחצה על סורג האור, נשמע צליל והוכנסה מנת אוכל לכלוב.

במהרה, התדירות שבה לחצה החולדה על הסורג עלתה מתדירות הבסיס לתדירות גבוהה מאוד. לאחר מכן נותק המנגנון. גם הצליל וגם מנת האוכל חדלו מלהגיע לכלוב כשלחצה החולדה על הסורג. התבצע תהליך של הכחדה והתדירות שבה לחצה החולדה על הסורג ירדה לרמת הבסיס. לאחר מכן, חובר מחדש לסורק רק מנגנון הצליל. ברגע ששמעה החולדה את הצליל עלתה תדירות הלחיצה על הסורג במונים רבים, (על אף ההכחדה) ומכאן אנו למדים שהחולדה קישרה בין הצליל לקבלת התמריץ אפילו שהצליל הוא לא הגורם הישיר לכך. הצליל בעצם מחזק את הציפיה של החולדה לקבל אוכל, ולכן נקרא לו חיזוק נותןתוקף.

תופעה זאת קיימת גם אצל בני האדם: כסף, לכשלעצמו, הוא אינו מוצר מועיל לאדם. אך בכל זאת בני האדם מייחסים חשיבות רבה לכסף, ומבצעים תגובות שונות כדי להשיג אותו – כי באמצעותו ניתן להשיג מוצרים בעלי חשיבות כגון אוכל, מים (ומה לא). לכן כסף מתפקד כחיזוק נותן תוקף לתגובות שאנו עושים על מנת להשיג אותו.

הכללה ואפלייה

בדומה לגירוי אפלייתיוגירוי כללי“, גם בהתניה על ידי כלים נבחין בהכללה ואפלייה. ניתן דוגמא שתשלב את שניהם: ילדה שתלטף את כלב המשפחה תקבל חיזוק חיובי מהוריה ולכן תלטף את הכלב לעיתים תכופות. כאשר תראה הילדה את כלב השכנים היא תעשה הכללה (יש דימיון בין התגובה שהיא מכירה לתגובה החדשה, ולכן תצפה הילדה לתמריץ) ולכן תיגש ללטף את כלב השכנים. כאשר הוריה יבחינו בכך הם ימנעו מהילדה לבצע את התגובה הזאת ויסבירו לה שכלב השכנים עלול לנשוך. מהרגע הזה הילדה תבצע אפליה (תפריד בין תגובות דומות ותבחר רק את אלו שיניבו את התמריץ החיובי.)

חשיבות תזמוני התמריץ

בחיים האמיתיים אפשר לשם לב שאנו הרבה פחות מתומרצים על התגובות שלנו מאשר בניסוי. למשל – יש שאפשר לקבל שבחים על עבודה קשה, אך במרבית הפעמים כאשר נעבוד קשה לא נקבל תגמול. תהליך זה נקרא תגמול חלקי, והוא מצליח לשמר את התגובה שהשגנו עם התמריץ ברגע שהפכנו את התגובה להרגל.

למעשה, הרבה יותר קשה לבצע הכחדה לתגובה שהייתה מתוגמלת תגמול חלקי, (בניסוי על יונים יכול לקחת מספר ימים לגרום ליונה להפסיק לבקשאוכל) מאשר בתמרוץ קבוע (לקח כמה דקות לגרום ליונה לחדול).

התופעה הזאת מוכרת כאפקט התגמול החלקי.