הערכה של בעיית הפונה בטיפול קוגניטיבי

טיפול CBT הקוגניטיבי והתנהגותי מסוגל לסייע משמעותית לאלו הסובלים מהפרעות מצבי רוח. מחקר ממושך שבוצע תומך בכך שהטיפול מועיל. במידה וברצונכם למצוא פסיכולוג\ית, פנו למכון הקוגניטיבי ונמצא באיזור שלכם מטפלים מתאימים עבורכם.

הערכה פסיכולוגית

הערכה פסיכולוגית

מטפלים קוגניטיבים התנהגותיים CBT – מתקשים לעיתים קרובות בביצוע הערכה ראשונית, הבחנה של בעיית המטופל ולכן נפגע לעיתים תהליך תכנון הטיפול ויישומו. נקודה זו היא מוקד המאמר שלפנינו.

המודל הספירלי הוא תהליך של אנליזה וסינתזה. אנחנו מקבלים נתונים שונים במצב בלתי מאורגן ומסווגים את המידע הזה באופן מלאכותי לקטגוריות תוכן שונות(זוהי האנליזה). על מנת לקבל משמעות לדברים(סינתזה) אנו שופכים אור על הקטגוריות הנל באמצעות ידע מתחומים רלוונטיים שונים. צירוף זה מאפשר העלאת השערות לגבי משמעות החומר שבידינו. השערות אלו עוברות תהליך של אישוש, אלימינציה או העלאת השערות חדשות בעזרת נתונים נוספים, על פי התאמתם למידע שהצטבר בידינו. ההערכה היא צירוף של כול ההשערות שאוששו.

אנחנו יוצרים מרחב מהידע שלנו על המטופל, המחולק לחמש גזירות:

  1. נתונים דמוגרפים(תמונת משפחה): שמות בני המשפחה, גילאים, ארץ לידה, שנת עליה, השכלה, מקצוע, מקום מגורים, מצב כלכלי, מצב בריאותי.

  2. סיבת הפניה: בעיית הפונה, כפי שהוא מציג אותה, כעת יתברר לנו כיצד ומדוע הגיע הפונה לבקש עזרה.

  3. דפוסי התמודדות של חיי הפרט והמשפחה: מידע מילולי ובלתי מילולי המתייחס לדרך שבה הפונה והמערכת המשפחתית מתמודדים עם הבעיה. אנו מתחילים באיסוף תיאורים התנהגותיים, שיהוו את הבסיס להבנת דפוסי ההתמודדות של הפונה ומשפחתו.

    • האספקטים התוך אישייםדימוי עצמי, צרכים, עכבות, יכולות, מנגנוני הגנה, קונפליקטים, מוטיבציה, פתרונות, ערכים וכו‘.

    • האספקטים הבינאישיים: דפוסי תקשורת במשפחה, גבולות, חלוקת תפקידים, דרכי הסיפוק של צרכים פיזיים ורגשיים וכו‘.

  4. גזרת דפוסי התמודדות במסגרות חברתיות: גזרה זו מספקת מידע לגבי דרכי התמודדות של הפונה במסגרות חברתיות(בלתי פורמליות), עימן הוא בא במגע במהלך חייו, כגון ידידים, שכנים וכו‘. בגזרה זו ניתן ללמוד כיצד מתנהג הפונה בקבוצות קטנות, ובקבוצות השווים. בנוסף כאן נבדוק את הרשת החברתית שלו או האופן שהוא מעורב בה, כיצד הוא בונה ומשתמש במערכות תמיכה חברתיות, וכיצד הוא מפעיל את יכולותיו החברתיות.

  5. גזרת דפוסי התמודדות במערכות פורמליות: גזרה זו מספקת מידע על אודות תפקוד של הפונה וביצועיו במערכות פורמליות, כמו: עבודה, לימודים, בריאות ושימוש בשירותים בקהילה.

במרחב הידע שהצטבר בידינו עובר קו ספירלי המוליך ומכוון את המעריך מנקודת המפגש הראשונה עם הפונה ועד לנקודה, שבה הוא מסוגל לעשות סינתזה של החומר שנאסף ולהגיע להערכת האדם, סביבתו ובעייתו. תהליך זה חוזר על עצמו בכיוון ספירלי ככל שיתווספו נתונים משמעותיים וישתנה מצבו של הפונה בעקבות הטיפול.

מבנה הגזירה

עד כה התייחסנו בהערכתנו לחמשת המימדים העיקריים של מרחב חייו של המטופל, לצורך הבנה עמוקה יותר נבודד גזרה אחת ונפרק אותה למרכיביה:

  1. נתונים עכשוויים: אירועים, התנהגויות ומצבים מחייו בהווה של המטופל.

  2. גופי ידע מדיסיפלינות שונות: כפי שכבר נאמר תהליך הערכתי הוא תהליך של סיווג ומיון נתונים וחיפוש ההקשר המשמעותי ביניהם. ידע שיש לנו מתחומי מדעי ההתנהגות השונים, מאפשר לנו הבנה רחבה של הפונה ובעייתו ועוזרים לנו להציב השערות לגבי ההקשר שבין הנתונים, זה מאפשר לנו מיון וניפוי של נתונים שאינם רלוונטיים. לדוגמא: אנו זקוקים לידע על גיל ההתבגרות כאשר אנחנו מטפלים במתבגר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי.

  3. השערות: כאשר אנו מעלים השערות בתהליך ההערכה אנו מתחילים לפרש את הקשר שבין הדברים. ההשערות מהוות את הניסיון הראשון ליצור סינתזה בין הנתונים לבין הידע בכדי להבין את הבעיה.

  4. היסטוריהאטיולוגיה(אישוש השערות): על מנת להחליט מהי ההשערה התואמת ביותר את המצב נבדוק נתונים נוספים, שיאוששו או יפריכו את השערותינו. אישוש השערה יאפשר לנו כמטפלים לתכנן תכנית טיפולית שתתייחס לבעיותיו של הפונהההשערות מציבות לנו את הגבולות, את המידה שבה נעמיק להתבונן, יחד עם הפונה, בחומר הרלוונטי מעברו.

  5. אינטגרציה: זוהי נקודת החיבור בין חמשת הנגזרות שתוארו .האינטגרציה תסביר לנו את מרחב חייו של האדם , אישיותו כשריו, כוחותיו וחולשותיו, רגשותיו , מחשבותיו, התנהגויותיו, ודפוסי ההתמודדות שלו. מנקודה זו יצא המטפל לתכנון טיפול קוגניטיבי התנהגותי.