הפרעות אישיות-personality disorders

הסתגלות מוצלחת היא בעיקר עניין של התאמה גמישה לדרישות, הזדמנויות ולמגבלות המשתנות הקשורות במצבי חיים. האישיות שלנו מורכבת מדפוסים של התנהגויות, סגנונות התמודדות ודרכי פעילות הגומלין שלנו בסביבה. אצל רובנו מכוונת האישיות לדרישות החברה. במילים אחרות אנו מצייתים בקלות לציפיות חברתיות.  לעומת זאת יש אנשים שלא מראים בהכרח תסנינים של ציר 1 אבל עדיין נראה שנראה שאינם מצוידים כהלכה בכלים לתפקוד מלא בחברה. אצל בני אדם כאלה התגבשות האישיות הולידה כמה תכונות שהן לא גמישות ולקויות הסתגלות, עד כדי כך שקשה להם לענות על ציפיות החברה מהם למילוי תפקידם החברתי אלה יאובחנו כבעלי הפרעות אישיות (personality disorders).

הפרעות אישיות אינן נובעות בד”כ מתגובות לדחק, אלא מהתפתחות הדרגתית של דפוסי אישיות נוקשים ומעוותים, היוצרים דרכים בלתי-הסתגלותיות לתפוס את העולם, לחשוב עליו ולהתייחס אליו.הפרעות אלו פוגעות בכמה היבטים של תפקוד  וגורמות למצוקה אישית קשה.

במקרים הקלים של ההפרעה הם יתקשו לתפקד כהלכה , מקורביהם יגידו שהם מוזרים, לרוב פוגעים בקשרים עם אנשים חדשים או מוכרים, אך עם זאת יכולים להיות כשירים ואף מחוננים בתחומים מסוימים. במקרים החמורים התנהגותם כלפי החבר קיצונית ולא מאפשרת להם לתפקד נורמאלי בסיבה.

לרוב הם לא מגיעים דרך טיפול רגיל אלא עקב עקיפת החוק, הערכה פסיכולוגית של בית משפט, רקע של בעיות משפחתיות כגון התעללות וחלקם מגיעים לקבוצות גמילה מאלכוהול או לחדרי מיון לאחר ניסיון התאבדות.

להפרעות אישיות ציר הפרד אבל לעיתים קרובות הפרעות אישיות קשורות בד”כ בכמה הפרעות של ציר I כגון הפרעות חרדה, הפרעות מצב רוח, דיכאון, אלכוהוליזם וסטיות מיניות. דפוסי ההתנהגות דומים הרבה פעמים לדפוסים הקשורים בפגיעות ראש או הפרעות במוח.

מאפיינים קליניים של הפרעות אישיות.

התנהגות של בעלי הפרעות אישיות יכולה להיתפס כמרגיזה,מבלבלת, בלתי צפויה ועוד אך לעיתים נדירות כמנותקת מהמציאות כמו בהפרעות פסיכוטיות. דפוסי התכונות שמפתחים אנשים בעלי ההפרעה (קשי עורף, עוינות סמויה, חשדנות או פחד מדחייה)הם גורמים להתנהגויות לא מסתגלות. לדוג אדם תלותי יהרוס את מערכת הזוגיות שלו בגלל זה ויכנס למערכת נוספת עם אותה התלותיות בלי יכולת ללמוד לקחים מהעבר.

בעבר חשבו שהתנהגויות אלה טבועות במזג האדם ובתכונותיו , כיום המחקרים מדברים יותר על השפעתם של גורמים סביבתיים וחברתיים, במיוחד דפוסים נלמדים של הרגלים וסגנונות קוגניטיביים לא מסתגלים.

יש כאלה שחושבים שזה נובע מיחסי תקשורת מופרעים ילד- הורה שיוצרים אצל הילד מודל לגבי איך יחסי מבוגרים צריכים להיות

הגדרת ה-DSM: תכונות אישיות הן דפוסים מתמשכים של תפיסת העצמי והסביבה, של התייחסות אליהם וחשיבה עליהם, ובאים לידי ביטוי במגוון רחב של הקשרים חברתיים ואישיים חשובים. רק כאשר תכונות האישיות אינן גמישות ומסתגלות, וגורמות לפגם ניכר בתפקוד או למצוקה אישית,  רק אז הן בגדר הפרעות אישיות.

 המאפיין העיקרי של הפרעות אישיות הוא דפוס מתמשך של התנסות פנימית והתנהגות הסוטה במובהק מציפיות התרבות של הפרט, ומתבטא לפחות ב-2 מהתחומים הנ”ל:

אמת מידה א’: קוגניציה, רגשיות, תפקוד בין-אישי, או שליטה בדחפים.

אמת מידה ב’:  דפוס מתמשך זה הוא בלתי גמיש ומקיף שורה ארוכה של מצבים אישיים וחברתיים .

אמת מידה ג’: הוא מוביל למצוקה משמעותית מהבחינה הקלינית או לפגיעה בתפקוד בתחום החברתי, תעסוקתי או בתחומים חשובים אחרים.

אמת מידה ד’: הדפוס יציב ונמשך זמן רב, אפשר לשחזר מועד הופעתו ולייחסו לפחות לגיל ההתבגרות או הבגרות המוקדמת.

אמת מידה ה’: הדפוס אינו מוסבר טוב יותר כביטוי או כתוצאה של הפרעות נפש אחרת.

הפרעות אישיות מקודדות על ציר II ב-DSM-IV , שכן סבורים שההבדל בינם לבין הפרעות פסיכיאטריות רגילות גדול מאוד כדי להצדיק סיווג נפרד.

יש טעויות רבות באבחון הפרעות אישיות מכמה סיבות: 1. הן אינן מוגדרות הגדרה חדה, כרוב הקטגוריות בציר 1.  אמות המידה לאבחון הפרעות אישיות אינן מדויקות מספיק כיוון שהן מוגדרות ע”י תכונות משתמעות או דפוסים עקביים של התנהגות ולא באמצעות תקני התנהגות אובייקטיבים .

  1. קטגוריות האבחון של כל הפרעות והפרעות אינו מוציאות זו את זו, משמע, בני אדם מראים לעיתים מאפיינים של יותר מהפרעת אישיות אחת.(יש להם גם סממנים של הפרעת אישיות פרנואידית וגם של הפרעת אישיות סכיזואידי- אז במה נאפיין את האדם?) מאפיין גם את ציר 1.
  2. מאפייני האישיות המגדירים הפרעות אישיות הם ממדיים באופיים, דהיינו נעים בין תופעות נורמליות לבין הגזמות פתולוגיות ואפשר למצוא אותם בעוצמות קטנות בהרבה גם אצל אנשים נורמליים. יש סכנה של הדבקת תווית על אדם שהוא נורמלי.

כל הבעיות שציינו עלולות לגרום לחוסר  מהימנות של אבחנות. הסיווג למעשה תלוי בשיקול הדעת של המאבחן.

סוגים של הפרעות אישיות:

הפרעות האישיות ב-DSM-IV מקובצות ל-3 אשכולות לפי הדמיון ביניהן.כפי שצוין קודם בני אדם יכולים להתאים ליותר מהפרעה אחת.

אשכול 1: כולל הפרעות אישיות פרנואידית, סכיזואידית, סכיזוטיפלית.  המשותף: בעלי הפרעות אלו נראים לרוב מוזרים או יוצאי דופן, התנהגותם הבלתי-רגילה נעה בין חוסר אמון וחשדנות לבין ניתוק חברתי.

אשכול 2: הפרעות אישיות היסטוריונית, נרקיסיסטית, אנטי-חברתית וגבולית. לבעלי הפרעות אלה יש נטייה לדרמטיות, רגשנות והפכפכות. התנהגותם האימפולסיבית, כרוכה פעמים רבות בפעילות אנטי-חברתית והיא צבעונית יותר, עוצמתית יותר, ונוטה להביאם למפגש עם רשויות בריאות הנפש או החוק יותר מאלה באשכול 1.

אשכול  3: הפרעות אישיות נמנעת, תלותית, טורדנית-כפייתית. באשכול בניגוד לאחרים זה חרדה ופחדנות הן לרוב חלק מהפרעות אלו ולעיתים קשה להבדיל בינן לבין הפרעות המבוססות על חרדה. בעלי הפרעות אלה נוטים לפנות לעזרה יותר, עקב החרדה.

שתי הפרעות נוספות- אישיות דיכאונית ואישיות סבילה תוקפנית עדיים דרושות להם מחקר נוסך.

אישיות דיכאונית – קוגניציות דיכאוניות מתמידות, אומללות או דכדוך קבועים, תחושת אי כשירות אשמה וביקורת תמידית.

אישיות סבילה תוקפנית – עמדות שליליות והתנגדות סבילה לביצועים נאותים, שמתבטאים באמצעים עקיפים כמו התלוננות, מרירות, ווכחנות, קנאה ורתיעה ממי שהמזל שיחק להם יותר.

הפרעות אישיות פרנואידית-paranoid personality disorder: בעלי הפרעות זו מראים תמיד חשדנות וחוסר אמון כלפי אחרים. הם רואים עצמם כחפים מכל אשמה ומאשימים את הזולת בשגיאותיהם וכישלונותיהם עד כדי יחוס מניעים מרושעים לאחרים. מצפים דרך קבע לתככים ומזימות,מחפשים רמזים לאימות ציפיותיהם ומתעלמים מכל ראייה שסותרת אותן. נרתעים ממתן אמון באחרים, בד”כ נוטרים טינה ולא סולחים על מה שנראה בעיניהם פגיעה בכבודם הם רגישים להערות שכן הם מחפשים משמעויות מאימות בהערות תמימות.  אינם פסיכוטיים, לרוב כן יש להם קשר רציף עם המציאות, אך לעיתים יתנסו בתסמינים פסיכוטיים חולפים. חשוב לציין שההבדל בינם לבין סכיזופרנים פרנואידים זה שלאחרונים יש נתק ממושך יותר מהמציאות וחוסר ארגון קוגניטיבי קיצוני כמו הזיות.

הפרעות אישיות סכיזואידית-schizoid p.d: אינם מסוגלים ואף אינם רוצים ליצור קשרים חברתיים.

אינם מסוגלים להביע את רגשותיהם, תגובתיות רגשית נמוכה ביותר, לא חווים בד”כ רגשות עזים  ונתפסים כקרים ומרוחקים. אין להם מיומנויות חברתיות, לרוב מתבודדים ובעלי עיסוקים לאדם אחד. נוטים שלא להפיק הנאה מפעילויות רבות כולל מין.הם אדישים גם לשבחים וגם לביקורת.

הפרעת אישיות לא תורשתית ולא מבשרת על סכיזופרניה(כמו שחשבו בעבר). נמצא קשר יותר חזק בין הפרעות אישיות סכיזוטיפלית לסכיזופרניה. הבעיה המרכזית של האישיות הסכיזואידית היא אי יכולת ליצור התקשרויות עם אחרים, נראה שהצורך באהבה, שייכות וקבלת אישור נעלמו או אינם התפתחו אצלם. התוצאה היא עקרות עמוקה בתחום היחסים הין אישיים.

 

מידע נוסף ניתן לקרוא כאן