הפקעות אישיות

הפרעות אישיות סכיזוטיפלית-schizotypal p.d: סובלים גם מליקויים פסיכולוגיים חברתיים ובינאישיים וגם ממוזרויות ועיוותים קוגניטיביים ותפיסתיים בתקשורת ובהתנהגות שלהם. לעומת האישיות הסכיזואידית(ששניהם מאופייניות בבידוד חברתי), להם יש מוזרויות גם בדיבור, תפיסה וחשיבה. לרוב נשאר קשר עם המציאות, אך יש חשיבה ייחודית, מלאה אמונות תפלות (טלפתיה, מאמינים שיש להם כוחות על-טבעיים, עושים טקסי כישוף) ובתנאי דחק הם עלולים לסבול מתסמינים פסיכוטיים חולפים.הם יכולים לחשוב שיש להם כוחות כישוף וכו..

הסממן היעיל יותר באבחנה של הפרעה זו זה הליקוי  בתפקוד הקוגניטיבי של אישיות סכיזוטיפאלית(בעיות תפיסתיות, חשיבה על טבעית,דיבור מוזר וכו..), יותר מאשר תסמיני ליקויים חברתיים רבים. מאמינים שיש קשר ביולוגי או גנטי בינה לבין סכיזופרניה. המונח סכיזוטיפלי הוא קיצור של גנוטיפ סכיזופרני ורבים רואים בהפרעות זו חלק מקשת של הפרעות סכיזופרניות.

התכונה המבחינה של אדם סכיזוטיפלי היא דפוסי מחשבה מוזרים, הקשורים בהתרופפות קשר עם המציאות, אך לא בניתוק מוחלט. נראה שחסרה לו יכולת שילוב מרכזית כלשהי שעוזרת לאדם “לא להתפזר”. לכן לא מושגת לעולם שליטה מלאה ביכולות בסיסיות רבות, והאדם נוטה לרחף ריחוף חסר מטרה כל שנות בגרותו.

אשכול 2:

הפרעת אישיות הסטריונית- histrionic p.d.: מראים בד”כ יותר מדי התנהגות ורגשיות החותרות להשגת תשומת לב . הם מרגישים כי לא מעריכים אותם אם אינם במרכז תשומת הלב.סגנון חייהם דרמטי ומלא חיים, הופעתם תיאטרלית ורגשית וכן מתגרה ומפתה ובגלל כל אלה הם מושכים אליהם אנשים, אך לרוב אין להם מערכות יחסים יציבות ומספקות משום שהם מעייפים מהר מאוד את זולתם.סגנון הדיבור שלהם דרמטי אך בד”כ חסר פרטים.  קלים מאוד להשאה, ורואים את יחסיהם עם אנשים כקרובים יותר ממה שהם באמת. ביחסיהם עם בני זוג עשויים לנסות לשלוט בבן-הזוג ע”י סחיטה רגשית אך גם מראים מידה רבה של תלות. נחשבים למרוכזים בעצמם, יהירים ובעלי צורך עז לאישור מהסובבים שרואים אותם כבעלי תגובתיות מוגזמת, כרדודים ובלתי כנים..  אופייני מאוד תלונות גופניות והתנהגות מפתה ע”מ למשוך תשומת לב, ואם אלה אינם מועילות מופיעה תגובה טיפוסית של רוגז והתפרצויות זעם.

הפרעות אישיות נרקיסיסטית-narcissistic p.d תחושה מוגזמת של חשיבות עצמית, התעסקות יתרה בניסיון לזכות בהערצה והיעדר אמפתיה לרגשות הזולת . נמצא שתחושת גדלות (גרנדיוזיות) היא אמת המידה היציבה והנוחה ביותר להכללה לאבחון מטופלים נרקיסיסטיים . תחושת הגדלות כוללת נטייה חזקה להערכת יתר של יכולותיהם והישגיהם, וזלזול בהישגים ויכולות של אחרים. תחושת הזכאות שלהם(מגיע לי) גבוהה מאוד ומדהימה את זולתם.הם מתנהגים בדרכים סטריאוטיפיות כדי להשיג תשבוחות שיזינו את ציפיותיהם על עצמם. בשל אמונתם שהם מיוחדים כ”כ, יש להם תחושה שרק אנשים נעלים כמותם יוכלו להבינם. מדברים הרבה על עצמם, מתרברבים .

יסוד מרכזי חשוב-חוסר אמפתיה לזולת, שהיא מרכיב חיוני ביחסים.(מאופיין אצל ילדים אבל בד”כ זה משתנה להבדיל מהאישיות הזאת שכנראה אצלם שה כמעט ולא משתנה.).

הם מנצלים תכופות את זולתם על מנת להשיג את מטרותיהם ומראים התנהגויות ועמדות מאוד גאוותניות . לעיתים קרובות מקנאים באחרים או מאמינים שאחרים מקנאים בהם. רוב החוקרים מאמינים שמתחת לתחושת הגדלות מסתתרת תחושת הערכה עצמית שברירית ביותר ובגלל זה הם כל כך עסוקים במה שחושבים עליהם האחרים.

הבדלים בין אישיות היסטוריונית לנרקיסיסטית: ההיסטוריוני נוטה להיות רגשני ודרמטי יותר, אף ששניהם מתירניים בהתנהגותם, הנרקיסיסט נצלן ואדיש יותר וההיסטריוני מראה הזדקקות בגלוי. שניהם אקסהיביציוניסטים אך ההיסטריוני מחפש תשומת לב ואילו הנרקיסיסט מחפש הערצה.

הנרקיסיסטים  מגיעים לטיפול לרוב רק עקב התעקשותו של אדם אחר(כי הם מושלמים), ונוטים להפסיק את הטיפול בטרם  עת, בעיקר אם המטפל מתעמת עימם ומערער על התנהגותם האנוכית. במקרים האלה גישת טיפול פסיכו דינאמית מעשית ביותר כי צריך טיפול ארוך טווח.

הפרעת אישיות אנטי-חברתית – antisocial p.d

מפרים בהתמדה את זכויות הזולת ומזלזלים בהם ע”י התנהגות מוליכת שולל, תוקפנית או אנטי-חברתית בד”כ ללא נקיפות מצפון או נאמנות לאיש.

הם נוטים להיות אימפולסיביים, רגזניים ותוקפניים ומראים דפוס של חוסר אחריות. יתר על כן לפי ה-DSM דפוס התנהגות זה צריך להופיע מגיל 15 ומעלה ועד גיל 15 צריכים להיראות תסמינים של הפרעת התנהגות (conduct disorder)-שכוללת דפוסים תוקפניים, השחתת רכוש, מרמה או גניבה והפרה חמורה של כללים בבי”ס. בעלי הפרעות אנטי-חברתית הם בד”כ בעלי קסם אישי רב העוזר להם לרקום מזימות ולהפיל בפח אנשים רבים.

יש דמיון בין הפרעות נרקיסיסטיות לבין הפרעות אנטי-חברתית, ההבדל המרכזי הוא ש: התנהגותו הנצלנית של הנרקיסיסט מיועדת יותר להראות שליטה, יוקרה ועליונות, ולאו דווקא למטרות רווח אישי וחומרי כמו אצל האישיות האנטי-חברתית.

הפרעת אישיות גבולית –borderline p.d

מראים דפוס התנהגות המאופיין באימפולסיביות ובחוסר יציבות ביחסים בין-אישיים, בדימוי העצמי ובמצבי רוח. פעם אישיות גבולית שימש ע”מ לציין מצב גבולי בין הפרעות נוירוטיות לבין פסיכוטיות, כיום מוגדר מצב גבול זה כהפרעות אישיות סכיזוטיפלית ואילו הפרעת אישיות גבולית מציינת אדם בעל תכונות אישיות קבועות של חוסר יציבות ופגיעות ואינו נתפס עוד כקשור מהבחינה הביולוגית לסכיזופרניה.

בעלי הפרעה זו מראים שיבושים חמורים בזהות הבסיסית, או בתחושת העצמי שהיא בלתי יציבה ביותר.

בעקבות כך גם מערכות יחסים בינאישיות אצל אנשים אלה הן בלתי יציבות ביותר.לדוגמא: לרוב מפחדים מאוד מנטישה ויעשו מאמצים למנוע אותה, אך מצד שני הם עלולים לנקוט אלימות מילולית בגלל שחשו זלזול כלפיהם או לאיים בהתאבדות בגלל כישלונות חסרי ערך.  לכן יש להם בד”כ מערכות יחסים סוערות שכוללת אידאליזציה של בן הזוג ומסתיימות בהתפכחות מרירה ואכזבה.

מצב הרוח-בלתי יציב, מתקשים לשלוט בכעס, ומתפרצים התפרצויות זעם מאוד בקלות,נוטים לסיבולת נמוכה תסכולים ותחושת ריקנות כרונית, שבעקבותיה הם גם מפחדים להיות לבד.

חוסר היציבות הרגשי מתבטא בתנודות חדות במצבי רוח והתנהגות אימפולסיבית היכולה להביא לבולמוסי הימורים, מין, שימוש מזיק בחומרים, אכילה ונהיגה – הרס עצמי.

ניסיונות התאבדות לעיתים כוזבים הם פעמים רבות חלק מהתמונה הקלינית. גם פגיעה בעצמם היא תו היכר אופייני ביותר להפרעה זו.

בחלק מהפעמים קשורה הפציעה העצמית בהשגת הקלה מחרדה או מדיספוריה ואולי אפילו קשורה לאנלגסיה (היעדר חווית כאב בנוכחות גירוי האמור להיות מכאיב.

תצפית קלינית מצביעה בבירור על בעיה בהשגת תחושה עקבית של העצמי כגורם סיבתי מרכזי ביצירת נטייה מוקדמת להפרעה.אנשים אלו לא מצליחים להשלים את התהליך לכיוון זהות מגובשת וכשלון זה מוביל לבעיות ביחסים בין אישיים.

למרות שבד”כ בעלי ההפרעה מודעים למצבם ואינם מנותקים מהמציאות, ייתכנו לעיתים אירועים קצרים יחסית וחולפים של ניתוק והתנסות בהרהורי שווא, או תסמינים דמויי פסיכוזה אחרים, כגון הזיות, אמונות פרנואידיות, עיוותים הדימוי הגוף ותסמיני הפרעות ניתוק. אצל חולים קשים התסמינים יכולים גדולים יותר ולמשך זמן רב יותר ובכל זאת אינם מתאימים לאבחון סכיזופרניה.

לאור התסמינים הרבים והמגוונים נראה פעמים רבות הפרעות BPD מלווה מתסמינים מציר I החל בהפרעות מצב רוח וחרדה (בעיקר פאניקה ופוסט-טראומטית) ועד שימוש מזיק בחומרים והפרעות אכילה.

נמצא קשר הדוק בין הפרעות BPD והפרעות מצב רוח דהיינו לבעלי אישיות גבולית יש גם ליקוי ביכולת לווסת את מצבי רוחם וגם ארגון פתולוגי של האישיות.

דיכאון לעומת זאת לא קשור קשר הדוק לBPD ונראה שדיכאון שחווים בעלי BPD שונה במקצת מזה שמתנסים בו מדוכאים אחרים, בעלי BPD מתנסים יותר בתחושות בדידות כרוניות, וגם אינם מגיבים לתרופות נוגדות דיכאון כפי שמגיבים מדוכאים אחרים.

BPD מופיע פעמים רבות בד בבד עם הפרעות אישיות אחרות ועם זאת יש הבדלים:

השימוש הנצלני שעושה אישיות גבולית באחרים הוא בד”כ תגובה נזעמת ואימפולסיבית לאכזבה, ואילו הניצול של אישיות אנטי-חברתית הוא ניסיון מחושב ונטול אשמה להשגת רווח אישי.

ההבדל מאישיות היסטריונית הוא שההיסטריונית עושה שימוש רב במיניות ופיתוי.

ההבדל מאישיות סכיזוטיפלית  שאישיות זו חסרה את הרגשיות של האדם הגבולי, ונוטה להיות יותר מבודדת מוזרה ויוצאת דופן.

 

מידע נוסף ניתן לקרוא כאן