הפרעות אישיות – Personality Disorders

הפרעת אישיות נמנעת-avoidant p.d.:

לבעלי אישיות נמנעת יש דפוס של עכבה חברתית קיצונית שמביא ליחסים חברתיים מוגבלים.

הם רגישים מאוד לביקורת ולדחייה ולכן נמנעים מחברתם של אחרים . למרות זאת הם משתוקקים לחיבה ולעיתים קרובות חשים בדידות ושעמום. שלא כבלי אישיות סכיזואידית, הם אינם נהנים מבדידותם .

אי היכולת ליצור קשרים פסיכולוגיים גורמת להם מצוקה קשה המלווה בהערכה עצמית נמוכה. בגלל רגישותם החזקה לדחייה, הם נוטים לחוש, שלא כצדק, שלועגים להם או פוגעים בכבודם . התכונה המרכזית היא הימנעות ממצבים העלולים להביכם. הם אינם מסוגלים לעמוד מול הסיכון הקלוש ביותר למבוכה או לביקורת. הם רוצים ערובה להצלחה, ואם אין כזו לא ינסו. בסיס ההפרעה כנראה ביולוגי, מתחיל כבר בינקות או ילדות ומחוזק ע”י גורמים סביבתיים עד לדפוס התנהגותי כרוני קבוע ויציב .

  • ההבדל העיקרי מאישיות סכיזואידית (שדומה לה מאוד)- אישיות נמנעת קשורה ברגישות יתרה לביקורת, בביישנות וחוסר ביטחון, אישיות סכיזואידית מאופיינת באדישות לביקורת, בריחוק ובקרירות.
  • הבדל מאישיות תלותית- התלותית מתקשה מאוד בפרידות ובמערכות יחסים ומוקדה- הרצון שיטפלו בה ואילו הנמנעת מתקשה לפתח מע’ יחסים ומוקדה-הימנעות מהשפלה ודחייה. למרות זאת הן נוטות להופיע יחד.
  • יש דמיון רב בין הפרעת פוביה חברתית כללית לבין אישיות נמנעת, נמצא שכנראה אישיות נמנעת היא מצב קיצוני יותר של פוביה חברתית כללית. כמו כן נמצא שיש מקרים רבים של פוביה חברתית כללית ללא אישיות נמנעת אך מעט מקרים של אישיות נמנעת ללא פוביה חברתית כללית.

הפרעת אישיות תלותית-dependent p.d:

בעלי אישיות תלותית מראים תלות קיצונית באחרים, ובמיוחד צורך שיטפלו בהם, מה שמוביל לאישיות “נדבקת” וכנועה.

מראים אי-נוחות חריפה עד פאניקה מפני אפשרות של פרידה, ואף ממצב של היותם לבד.  בני אדם אלה בונים את חייהם סביב אנשים אחרים ומשעבדים אליהם את צורכיהם והשקפותיהם כדי לשמור על מעורבותם בקשר. פירוש הדבר שלעיתים קרובות הם מפחדים להביע כעס (גם אם הוא מוצדק) כדי לא לאבד את התמיכה.

הם מתקשים להגיע להחלטות ייעוץ ועידוד.הדבר נובע מחוסר ביטחון עצמי, אפילו אם הם הצליחו לפתח מיומנויות וכשירויות טובות. בגלל חוסר הביטחון שלהם הם נותנים לאחרים להשתלט על החלטות בחייהם ללא כל התנגדות . הם  מתפקדים היטב כל עוד אינם לבד. מצטיירים בד”כ כחסרי עצמיות ושקטים כי אינם חשים שיש להם זכות להביע כל גילוי של עצמיות. כאשר מסתיימת מערכת יחסים הם נוטים לחפש מערכת יחסים חדשה בבהילות רבה.

כמה מהמאפיינים של הפרעת אישיות תלותית חופפים לאלה של הפרעת אישיות גבולית, היסטריונית ונמנעת.

  • ההבדל  מאישיות גבולית (שגם לה פחד מנטישה)- בעל אישיות גבולית חש זעם או ריקנות בעת פרידה ואילו בעל אישיות תלותית יגיב תחילה בהכנעה ורצון לפייס ואם זה לא עוזר יחפש בבהילות מערכת יחסים אחרת.
  • הבדל מאישיות היסטריונית (שגם זקוקה לאישור ועידוד רבים)- סגנון האישיות ההיסטריונית יותר צעקני ותובע תשומת לב,ואילו אישיות תלותית יותר כנועה ומבטלת את עצמה.
  • הבדל מנמנעת-משותפות תחושות של אי כשיאות ורגישות יתר אבל האישיות הנמנעת נמנעת מיחסים עם אחרים העיקר שלא תתנסה בדחייה ואילו התלותית שואפת ליחסים עם אחרים על אף הפחד מהדחייה.

הפרעות אישיות טורדנית-כפייתית-obsessive-compulsive p.d:

מראים דאגה מופרזת לשמירה על הסדר וחתירה לשלמות. טרודים מאוד בשמירה על שליטה נפשית ובין-אישית ע”י תשומת לב קפדנית לכללים וללוחות זמנים. זהירים מאוד בפעולותיהם כדי  להימנע משגיאות ובודקים שוב ושוב אם לא נפלה טעות. משקיעים אנרגיה רבה בפרטים סתמיים-לכן ניצול הזמן שלהם לרוב גרוע .בעקבות החתירה המוגזמת לשלמות הם פעמים רבות לא משלימים משימות מרוב הדאגה לשלמות. מתקשים מאוד להירגע ולעשות משהו לשם הנאה בלבד. מתמסרים בד”כ לעבודה עד כדי שלילת כל פעילות פנאי.

מצפוניים במידה מופרזת, נוקשים מאוד בנוגע לסוגיות של מוסר ואתיקה. נוטים להיות קמצנים מאוד וקשה להם להיפרד מחפצים ישנים.

במישור הבין אישי הם  מתקשים להעניק סמכויות לבני-זוגם (מעדיפים לעשות הכל בעצמם) והם נוקשים ועקשניים למדי. – אחרים רואים אותם כקפדנים, נוקשים וקרים.

נמצא שאישיות טורדנית-כפייתית אינה בהכרח מנבא (דיאטזה) לפיתוח הפרעה טורדנית-כפייתית מלאה.

נמצא גם שלבעלי הפרעות טורדנית-כפייתית מלאה אין בהכרח תכונות ששיכות לתכונות האישיות הטורדנית-כפייתית.

הפרעות אישיות סבילה-תוקפנית-passive-aggressive p.d:

מאוד שנויה במחלוקת שכן

  1. היא בעייתית מבחינת מהימנות ותקפות 2. בנוסף משום שיתכן שמדובר בתגובה מצבית ולאו דווקא בתכונת אישיות. לכן ב-DSM IV הועברה לנספח, ואמות המידה להחלתה חדשות ועדיין לא כ”כ תקפות.

בעלי הפרעות אישיות זו מראים דפוס כולל של התנגדות סבילה לדרישות במצבים חברתיים או בעבודה. מראים גם דפוס חזק של עמדות שליליות (מחשבות ורגשות) ששונות מהפרעות דיכאון קשה או דיסתמיה. ההתנגדות הסבילה מתבטאת בדרכים שונות הנעות לסירוגין בין:

התנגדות פשוטה לביצוע מטלות שגרתיות—— זעפנות ווכחנות מתמידות—– מרדנות והכנעה.

הם מתלוננים שלא מבינים ומעריכים אותם, ובה בעת עשויים להיות ביקורתיים מאוד ולבוז לסמכות.

הם גם מתלוננים על מר גורלם האישי ומקנאים באחרים.

דפוס אופייני הוא לעולם לא להתעמת במישרין עם מצב בעייתי אלא להראות התנגדות סבילה באמצעות התמהמהות, שכחנות או החמצת פנים. גורם לתסכול רב אצל האדם עצמו וכן אצל הסביבה כי זה לא דרך לפתור בעיות היעילות.

הפרעות אישיות דיכאוניתdepressive p.d

גם קטגוריה זמנית. אנשים שלוקים בהפרעה זו מראים דפוס של קוגניציות והתנהגות דיכאונית שמתחילה בגרות מוקדמת ומשתלט על אופיו. מצב הרוח הרגיל הוא אומללות או דכדוך והם נוטים להרגיש בלתי כשירים, חסרי ערך או אשמים. ביקורתיים כלפי עצמם וכלפי אחרים. פסימיים ומועדים לדאגה.הדגש כאן הוא בתכונות קוגניטיביות ובין אישיות יותר מאשר בהפרעת דיסיטמיה  יש בעייתיות מבחינת ההבדל בין הפרעות זו לבין דיסתמיה (בעיקר כזו שהתפרצה בגיל צעיר).נמצא הבדל ע”י ד”ר קליין והוא: נראה שהפרעת אישיות דיכאונית כרוכה בפחות תסמיני דיכאון מדיסתמיה. לכן נמנעים מלתאר את התכונות הקוגניטיביות של פסימיות, אשמה וביקורת עצמית בהפרעת אישיות דיכאונית כהפרעות בוויסות מצב הרוח כפי שמוגדרת הדיסטימה.

סקירה כללית על הפרעות אישיות:

בק ופרימן הציעו מודל שעוזר להבחין בין הפרעות האישיות השונות ע”י ממדים שונים:

  • סוגי האסטרטגיות הבין אישיות שנוקטים-למשל- בני אדם יכולים להציב את עצמם מול אחרים או לקראתם, מהם והלאה,מעליהם או מתחתם.התלותי נע לקראת ולעיתים קרובות מתחת. הסביל-תקפני והנרקיסיסט מציבים עצמם מעל, סכיזואיד- מתרחק, והנמנע עושה התקרבות והרתעות. אישיות היסטריונית מנצלת את המרחב הבין אישי שלה כדי למשוך אחרים.
  • אלו דפוסי התנהגות פותחו פחות מדי או יותר מדי – במקרים רבים ההתנהגויות הלקויות הן מעין משקל שכנגד לתכונות שהתפתחו יותר מידי. הארה 9.2ע”מ 512 כל הפרעה והתכונות שלה
  • מה הן האמונות הדיספונקציונליות המרכזיות האופייניות – כל הפרעת אישיות מאופיינת באמונות דיספונקציונאליות על עצמם וסביבתם. לדוג’ אישה עם הפרעת אישיות מאמינה שהיא חסרת ערך, אפס.וכד..

גורמים סיבתיים בהפרעות אישיות:

בעיות בחקר הסיבות להפרעות:

  1. רמת דמיון גבוהה מאוד בין התחלואה הנלווית של ההפרעות. קשה לקבוע כך אילו גורמים סיבתיים קשורים לכל הפרעה.אבחנה אחת יכולה להתאים לכמה מחלו.
  2. בד”כ בני אדם עם הפרעות אישיות אינם מגיעים לטיפול בתחום בריאות הנפש, אלה שכן מגיעים פיתחו כבר הפרעות מלאה ואז אפשר לערוך רק מחקר רטרוספקטיבי ע”י בדיקת מסמכים ולא ע”י תצפית (עדיף), כדי למצוא גורמים אפשריים.

גורמים ביולוגיים:

יש שאומרים שתגובות של תינוקות מנבאות נטייה מוקדמת לפיתוח הפרעות אישיות מסוימות.

יש השפעה תורשתית חזקה בהפרעות אישיות מסוימות (פרנואידית, גבולית, סכיזוטיפלית ואנטי חברתית). אך אין לומר שההשפעה היא תורשתית גרידא. יש כמובן גם השפעה רבה לגורמים פסיכו-חברתיים ותרבותיים, וכרגע אין עוד מספיק ידע בתחום וצריך להמשיך ולחקור.

מניחים שלמידה מוקדמת היא תורמת עיקרית להיווצרות פרדיספוזיציה לפיתוח הפרעות אישיות. וכן התעללות בילדות (בהפרעות מסוימות). אבל המחקרים מעטים.

הטיפולים ותוצאותיהם..

הפרעות אישיות עמידות במיוחד לטיפול. הרבה פעמים מזהים אותם דווקא כי הן לא מגיבות לטיפול.בעלי ההפרעות זקוקים לזמן כדי להפנים מודלים חדשים של תפקיד וגדי להשלים עם דמויות משפחתיות בלתי מושלמות שהם הפנימו.קיומה של הפרעת אישיות אחת או יותר מקשה לאפל בבעיות כמו דיכאון, הפרעת פאניקה או הפרעת טרדנות כפייתית. הרבה פעמים אנשים אלה מגיעים לטיפול כחלק מטיפול לדוגמא בבעל או בילד.

בגלל שבעלי ההפרעות בעיקר מאשכול א- הפרעות מוזרות/ יוצאות דופן ומאשכול ב- הפרעות חריגות/ דרמטיות מגיעים לטיפול רק בגלל עקשנותו של אדם אחר – הם סבורים שהם לא צריכים להשתנות.ובגלל זה הם מטילים את מוקד הטיפול על זולתם ומצטיינים בהתחמקות מפני עמידה במוקד הטיפול. הקשיים שלהם ביחסים בין אישיים הופכים את הטיפול לקשר סוער ושברירי.

אנשי אשכול ב מביאים לטיפול דפוס החצן- במקום להתמודד עם הבעיות הם עלולים להתרגז על המטפל ולשבש את הטיפול בצעקות.אנשי הפרעה אישיותית גבולית וסכיזוטיפלית יעשו הכול(גם מחוץ למסגרת הטיפולית) כדי להוכיח למנחה שהטיפול לא מצליח.

במצבים מסוימים חייבים לשנות את סגנון הטיפול למשל כאשר טיפלו מגביר תלות אצל הפרעת אישיות תלותית.לאנשים מאשכול ג שרגישים לביקורת ויכולים לעזוב את הטיפול מסיבה זו צריך המטפל לנקוט משנה זהירות כדי להבטיח שהדבר לא יקרה.  אחת הגישות היא לבקש משוב מהמטופל על התנהגותו של המטפל בסוף כל פגישה. מצד אחד הוא ייתפס כחסר הגנות אבל מצד שני הוא יעודד השמעת ביקורת אסרטיבית מהמטופל. טכניקות כגון אלה מאפיינות מאוד את הגישה הקוגניטיבית.

הגישה הקוגניטיבית החדשה של בק ופרידמן לטיפול בהפרעות אישיות מניחה כי הרגשות וההתנהגויות הלקויות, הן תוצאה של סכמות המניבות שיפוטים מוטים וכן שגיאות קוגניטיביות בסוגים רבים של מצבים.. שינוי סכמות הייסוד לקויות התפקוד הן עיקרו של הטיפול הקוגניטיבי אבל זה קשה מאוד לביצוע.

השימוש בתרופות בהפרעות אלה שנוי במחלוקת- כיוון שההפרעה קשורה לעיתים קרובות בנסיונות התאבדות

הטיפולים הפסיכו חברתיים המסורתיים בהפרעת אישיות גבולית, הם גרסאות שונות של הטיפול הפסיכודיאמי, המותאמות לבעיותיהם הספציפיות של הלוקים בהפרעה.

הטיפול המבטיח ביות בהפרעה זו הוא כנראה הטיפול ההתנהגותי הדיאלקטי. אחד היעדים העיקרים של טיפול זה הוא לעודד את המטופלים להשלים עם הרגש השליל בלי להגיע להרסנות עצמית או להתנהגויות לא מסתגלות אחרות ידרג יעדי הטיפול הוא: א. הפחתת התנהגויות אובדניות. ב. הפחתת התנהגויות שמפריעות לטיפול. ג. הפחתת התנהגויות בריחה שמריעות לסגנון חים יציב. ד. הרחבת התנהגויות לוויסות רגשי ה. יעדים נוספים שמטופל בוחר בעצמו. הטיפול משלב מרכיבים אישיים וקבוצתיים.

אישיות אנטי חברתית.

לפי הdsm אבחנה זו ניתנת רק לבני 18 ומעלה ובהתקיים התנאים הבאים: א. לפחות 3 בעיות התנהגות אחרי גיל 15- ביצוע של מעשים שיש בהם עילה למאסר, הונאה נשנית, אימפולסיביות ועוד. ב. לפחות 3 מיקרי התנהגות סוטה לפני גיל 15 – תוקפנות לבני אדם בע”ח, השחתת רכוש והפרה של כללים. גץ התנהגות אנטי חברתית אינה תסמין להפרעת נפש אחרת כגון סכיזופרניה או אירוע מאניה.

מלבד התכונות שמגדירות אישיות אנטי חברתית, הפסיכופאתיה כוללת גם תכונות כגון היעדר אמפטיה, הערכה עצמית יהירה, קסם אישי שטחי וחלקלקות לשון. לפסיכופאתיה יש שני מימדים קשורים אך נפרדים, שכל אחד מהם מנבא סוגי התנהגות שונים. המימד הראשון- נוגע ייסוד הרגשי בינאישי ומשקף תכונות כגון היעדר חרטה, אנוכיות, ונצלנות. המימד השני- משקף את ההיבטים הקשורים בסגנון חיים אנטי חברתי, אימפולסיבי וסוטה מכללי החברה. אבחנה של פסיכופאתיה מנבאת טוב יותר התנהגות פושעת מאשר אישיות אנטי חברתית.. אבל למרות ההבחנות בשניהם: אני עסקים חסרי עקרונות, כהני דת נלהבים, פוליטיקאים מושחתים, מתחזים, סוחרי סמים ופושעים שונים.

 

מידע נוסף ניתן לקרוא כאן