הפרעת אישיות סכיזואידית

טיפול קוגניטיבי והתנהגותי נמצא בתור טיפול יעיל בהרבה מחקרים מדעיים בהקשר שח טיפול בהפרעות במצבי הרוחאתם מוזמנים לפנות אלינו למכון קוגניטיבי ונמצא לכם פסיכולוג\ית מתאים\ה לטיפול בבעיה, הנמצא\ת באיזור מגוריכם. 

סוגי הפרעת אישיות

סוגי הפרעת אישיות

אנשים הסובלים מהפרעת אישיות זו מאופיינים בניכור חמור מקשרים חברתיים, מעט יכולת לבטא ולהחזיק רגשות ובמקביל גם בקושי להתייחס לרגשות של אחרים בסביבה הבין אישית שלהם. 

בד”כ ההפרעה מתבטאת כבר בגיל ההתבגרות, ומלווה אדם הרבה שנים. 

באבחון חשוב לבדוק כי הבעיה אינה מאפיינת קשר מסוים, אלא קשרים שונים ומגוונים. 

אנשים אלה נראים אדישים לכל מגע אנושי. 

אם קיימים 4 מהסימפטומים הבאים, ניתן לאבחן את ההפרעה –  

  1. לא משתוקק/נהנה מקשרים- אנשים אלה נסוגים מקשרים בצורה כה קיצונית, שהם בכוונה אינם נמצאים במסגרות המחייבות קשרים (לכן לרוב עובדים במעבדות, דואר וכו’- עבודות שאינן מחייבות קיום קשרים אנושיים קרובים). 
  2. בוחר בפעילויות מבודדות- עיסוק, מקצוע, מגורים, נסיבות חיים המארגנות בכוונה בצורה מבודדת. 
  3. עניין מועט בחוויות מיניות עם אחרים- יש להם תשוקות לתחושות מיניות פיזיות, אבל לא לכל הדברים שמסביבן (אינטימיות, קשר, תן-קח). דברים אלה מפחידים אותם כ”כ שזה בד”כ לא שווה להם את המאמץ ולכן הם נמנעים מקשרים זוגיים, אלא אם כן מדובר בקשרים מיניים מנותקים (במצבים מסוג אלה הם מפעילים את ה”טייס האוטומטי”, כלומר הם שם פיזית, אך לא נפשית). 
  4. מעט מאוד פעילויות מעניינות/מענגות אותם – לכן אנשים בקושי נמצאים בסביבתם. 
  5. ללא קשרים חברתיים מלבד קרובים (אמא, ילד, אחות וכו’). 
  6. אין מקום לאחרים בחייו לתת לו שבחים ומחמאות – דברים אלה מביכים וגורמים לאי נוחות.
     

נקודות נוספות לגבי ההפרעה: 

  • ההפרעה לא מאובחנת במקביל עם סכיזופרניה, אוטיזם, הפרעות מצב רוח, קיום תחת השפעת סמים/תרופות. זה נובע מהעובדה שישנם קווים מקבילים בין כל ההפרעות שצויינו לבין אישיות סכיצואידית. 
  • היום מבינים יותר ויותר שחלק גדול מהבעיות בהפרעה זו יכולות להיות מוסברות כשנבין יותר טוב את הספקטרום של האוטיזם – קשיי תקשורת על רקע אורגני-נוירולוגי. 

חלק מהאנשים שאובחנו כסובלים מהפרעה זו, בעתיד נאבחן אותם כסוג של אוטיזם.  

  • מתוך ניסיון קליני עם הסובלים מההפרעה, ניתן לראות כי למטופלים אלה יש חיי נפש עשירים (שלא כמו שנראה מבחוץ). יש להם עולם פנטזיות מאוד מורכב ועשיר. 

בתוך עולמם קיימת הפסויידו-COMMUNITY-> קהילה פנימית עם דימויים מופנמים, אשר בה החולים מנהלים את הדיאלוגים שלהם – מנהל את הדיאלוג בתוכו ולא בחוץ (יותר קל לשקוע בדמיון מלהתמודד עם החברה). 

  • הם  לפעמים מסתירים את הבעיה – נראים כאילו מעורבים ואמפתיים אבל בפנים הם מאוד מרוחקים ומנותקים. לפעמים אדם כזה יכול להטעות את הסביבה עד שבאמת יש משבר וצריך קרבה ואינטימיות אמיתית ומיידית והם לא עומדים במבחן. 
  • אנשים אלו אינטרוורטיים – עיסוק בדברים פנימיים ומופנמים. החולים יותר מופנמים, עוסקים בקשרים עם אובייקטים מופנמים, הרבה פעמים יחסי הגומלין עם האחר כה מורכבים ומייגעים, שהם מעדיפים לעשות פעילויות עם עצמם – אוביייקט האהבה נמצאים בעולם הפנימי, מעדיפים לפרוק את המתח המיני באוננות. (עדיף לאונן מאשר למצוא פרטנר ליחסי מין). 
  • סיפוק והספקת צרכים עצמית – קיימת הרבה השקעה בעצמי – החולים מחזיקים בתוך עצמם במקום להוציא החוצה.  
  • בגלל ההשקעה בעצמי אין יכולת לאמפתיה ובעקבות זאת לפעמים יבטאו ציניות, אכזריות ומרירות אך עם זאת מבפנים.
  • עם זאת קיימת אצלם תחושת בדידות עמוקה לנוכח עולם חברתי סואן (אשר אותה הם מסתירים): מרגישים ממש מאוימים שיש קרבה וקשר: מרגישים או שייבלעו בתוך הקשר או שיינטשו בצורה קשה – החרדה להיבלע בתוך האחר.  
  • געגועים לאהבה – לא באמת לממש בחיים…  אנשים עם קווים אלו כל הזמן משתוקקים ומתגעגעים אבל גם מאוד פוחדים.  
  • תחושת עליונות כהגנה מפני פגיעות אחרים: כולם לא שווים…  
  • אם מזהים געגועים לאהבה בצורה דינאמית על השפעה על אנשים נדבר יותר על הפרעת אישיות נמנעת ולא סכיצואידית.  

קשרים 

המטופלים יכולים לבחור היבט מסוים של קשר, אבל לא היבטים אחרים (למשל, היבט אינטלקטואלי אך לא רגשי ואישי) – עשויים ליצור קשר על בסיס פעילויות פיזיות, עיסקיות, אינטלקטואליות, כל עוד אין אלה דורשים אינטימיות ורגשיות. ניתן לעסוק בדיון אינטלקטואלי אך ללא גלישה לנושאים אישיים.  

כל זמן שהקשר משאיר אותם ללא אינטימיות זה בסדר (עבודה,ספורט..).