התפתחות פסיכולוגית

  • תקופה קריטית- בכדי לבדוק עד כמה תקופה היא קריטית בהתפתחות הקווגניטיבית יש לגרום לחסך רציני בתקופות מסויימות ושונות לאורך ההתפתחות, דבר שאינו אתי ועל כן בעייתי לחקירה.
    אלו הן תקופות זמן מכריעות בחייו של אדם, במהלכן מתרחשים אירועים ספציפיים אם ההתפתחות מתקדמת נורמלי. זוהו תקופות קריטיות לאספקטים מסוימים של התפתחות פיזית של עובר אנושי. תקופות קריטיות אינן הוכחו באופן סופי ועל כן נהוג להגיד כי קיימות תקופות רגישות, תקופות שהן אופטימליות לסוג מסוים של התפתחות. אם התנהגות מסוימת אינה מתבססת במהלך התקופה הרגישה, יתכן שלעולם לא תתפתח במלוא הפוטנציאל.

במחקר שנעשה (פרוייקט פרקש) בהודו תוקנה הראייה לילדים הסובלים בעיקר מקטרקט, נמצא כי ילדים בעלי חסך בתקופה הקריטית (עד גיל שנה) יכולים להחזיר לעצמם את היכולת לעבד אינפורמציה ויזואלית, הם מסוגלים להשלים את החסכים והיכולת משתפרת מרגע לרגע.

  • סיגמנטציה- היכולת לראות גופים ולדעת להבדיל בינהם על אף שקיימת חפיפה/הסתרה.
  • אשליה ויזואלית- אשליה זו איננה נובעת או דורשת התנסות ויזואלית בסביבה, היא מוטבעת בראשינו. גם אנשים בעלי חסך בתקופה הקריטית רואים את האשלייה הנובעת מהמרה של ראייה דו מימדית לעולם תלת מימי במוחנו.
  • כיצד מבצעים מחקר בתינוקות?
  • Preferenceהעדפה. בדר”כ מבוצעת בדיקה של תגובת התינוק לשני גירויים שונים. ניתן לבדוק העדפה גם בבדיקת מהירות פעימת לב. השיטה הנפוצה ביותר לבדיקת העדפה היא looking time, כמה זמן התינוק מסתכל על גירוי אחד לעומת כמה זמן הוא מסתכל על גירוי אחר.
    באמצעות ניסויים מסוג זה נמצא כי המערכת לעיבוד פרצופים במוח מתמחה בעיבוד פרצופים “ישירים” (תחילה עיניים לאחר מכן אף ואז פה), בניסוי שבוצע 24 שעות אחרי הלידה נמצא כי תינוקות מסתכלים יותר על פרצופים “ישרים” מאשר על פרצופים “הפוכים”.
  • הביטואציה- שיטה שמתבססת על כך שכאשר מראים לתינוק גירוי מס’ רב של פעמים כמות הזמן שהתינוק מקדיש לגירוי יורדת. זוהי דרך יעילה לבדוק מה היא יכולת ההבחנה של תינוקות בין גירויים שונים.
  • Preceptual narrowingבבני אדם קיים מנגנון כללי הנותן לנו את האופציה בגיל צעיר לבצע הבחנות בכל הקטגוריות, בגיל 9 חודשים מנגנון זה פועל ע”פ הניסיון שלנו בעולם ואנחנו מאבדים את יכולת ההבחנה.
    לדוגמא- עד גיל 6 חודשים תינוקות מבחינים בין כל הפונמות של כל השפות, בגיל 9 חודשים את מאבדים את היכולת להבחין בפונמות של השפה אליה לא נחשפו.
    דוגמא נוספת- עד גיל 6 חודשים תינוקות מצליחים להבחין בין פרצופים של קופים, בגיל 9 חודשים הם מאבדים יכולת זאת אך הם עדיין מסוגלים להבדיל בין פרצופים של אנשים שונים משום שיש לכך ערך הישרדותי.
  • Nature Vs. Nurtureסביבה מול תורשה. האם מקור היכולת הוא מולד או נרכש? ובאיזה אופן ניתן ע”י הסביבה לבצע שינוי. גם כיום קשה מאוד לבצע הפרדה בין מקור הסביבה למקור הנרכש.
  • סביבה מול תורשה- סיפור מקרה: מדוע יש מעט נשים בעלות תואר פרופסור במקצועות המדעיים? האם ישנו הבדל ביכולות בין נשים לגברים והאם הוא נובע מסיבות סביבתיות או מסיבות מולדות?
    הויכוח סביב נושא זה החל בשל אמירה של נשיא הרווארד, הוא טען כי ישנן שלוש סיבות לכך שאנו רואים יותר פרופסורים גברים:
  • גברים בוחרים מקצועות הדורשים יותר מאמץ, השקעה ואמביציה (1 מתוך 3 נשים נמצאות במשרה חלקית בעוד שרק 1 מתוך 20 גברים מבצעים משרה חלקית).
  • הנתונים מראים כי אם נבחן את קצוות הפסיכומטרי גברים מוכשרים יותר מנשים במתמטיקה (יכולות מתמטיות גבוהות יותר).
  • כשבוחרים עובדים למקום עבודה ישנה העדפה (מודעת או לא מודעת) לגברים- מעיד על אפליה.
    סיכום האמירה של נשיא הרווארד- הדבר שמשפיע הכי הרבה על ההבדלים הוא תכונות מולדות, הצהרה שאין לה תמיכה מדעית.
    ישנן שלוש גישות עיקריות בהתייחסות להבדלים בין נשים לבין גברים: ההבדל הוא מולד (גנטי), ההבדל הוא נרכש (סביבתי), או שילוב של השניים.
    נבחן את הטענות של החוקרת ליז אשר מבוססות על התאורייה של סיימון ברון כהן- סיימון טוען כי ישנם הבדלים בין בנים לבנות ברמת האמפטיה, כבר בגיל צעיר בנות מעדיפות להסתכל על פרצופים בעוד שבנים מעדיפים להסתכל על אובייקטים, זוהי הבחנה הקיימת בשלב מוקדם כאשר לסביבה עדיין אין השפעה. ולכן, אם ישנה העדפה לאובייקטים הגיוני שגברים הולכים לעבודה שיותר קשורה להעדפה זו.
    הטענות של ליז בהתבסס על תאוריה זה:
    object permanenceההבנה שלחפצים בעולם ישנה המשכיות, שהם אינם הולכים להיעלם (קביעות אובייקט). תינוקות מתחילים לפתח קביעות אובייקט בגיל 3 עד 5 חודשים ללא קשר למינם.

הבחנה מספרית- יכולת ההבחנה בין 1, 2 או 3 אובייקטים. תינוקות מתחילים לרכוש מיומנות זו כבר בגיל 5 חודשים ללא תלות במין התינוק.
הבחנה בין מס’ גדול למס’ קטן- יכולת שמתפתחת באותו הזמן בשני המינים (בדר”כ לקראת גיל 5 חודשים).
לסיכום- ביכולות מתמטיות אין הבדלים בין בנים לבנות מגיל 0 ועד גיל 5 לערך.
ליז בחנה גם יכולות מתמטיות בהמשך- אם נבחן את היכולות המתמטיות בבני ספר שונים במדינות שונות נוכל לראות האם ההבדל הוא בשל המין או בשל התרבות, ע”ב ניסויים שונים ניתן לראות כי ההבדלים שונים ממדינה למדינה והם תלויי תרבות.
כמו כן מניסויים שבוצעו (מראים לילדים אדם שסובל ובודקים את תגובתם) ניתן לראות כי בגילאים הנמוכים כמעט ואין הבדלים ברמות האמפתיה אך כאשר הילדים גדלים ומתפתחים הפער גדל.

  • תהליך של הבשלה (maturation) – רצף מולד של גדילה ושינוי שאינו תלוי באופן יחסי באירועים חיצוניים. עובר אנושי מתפתח בהתאם ללוח זמנים קבוע יחסית, וגם התנהגות עוברית (התהפכות ובעיטה) נעשית ע”פ רצף סדיר שתלוי בקצב הגדילה. למרות זאת, אם הסביבה החיצונית היא אבנורמלית בצורה קיצונית, היא יכולה לשבש תהליכי הבשלה. לדוגמה: תזונה לקויה, עישון וצריכת אלכוהול וסמים יכולים להשפיע על הבשלה נורמלית של העובר.
    מחקרים עדכניים יותר מראים שאימון או גירוי נוסף יכולים להאיץ במידה מסוימת את הופעתן של התנהגויות מוטוריות.
  • שלבי התפתחות- פסיכולוגים סברו שישנם שלבים נפרדים, שמוגדרים איכותית, להתפתחות, לשלבים אלה מס’ מאפיינים:
  • התנהגות בשלב נתון מאורגנת סביב נושא דומיננטי או סדרת מאפיינים קוהרנטיים
  • התנהגויות בשלב אחד שונות איכותית מהתנהגויות בשלב מוקדם או מאוחר יותר
  • כל הילדים עוברים את אותם השלבים באותו סדר. גורמים סביבתיים יכולים להאיץ או להאט התפתחות, אבל סדר השלבים אינו משתנה. ילד לא יכול להיכנס לשלב מאוחר יותר בלי לעבור את השלב המוקדם יותר.
  • יכולות של פעוטים-
  • ראייה: לתינוקות יש חדות ויזואלית מועטה, יכולתם להתמקד מוגבלת והם מאד קצרי רואי. רק בגיל שנתיים הם יוכלו לראות כמו מבוגרים. אך למרות חוסר הבגרות של מערכת הראייה שלהם, תינוקות מקדישים זמן רב לצפייה אקטיבית בסביבתם. הם סורקים את העולם בצורה מסודרת ועוצרים כשעיניהם פוגשות אובייקט או שינוי בשדה הראייה. הם בעיקר נמשכים לאזורים בעלי ניגודיות רבה כמו קצוות של אובייקט. במקום לסרוק אובייקט שלם כמו שמבוגר היה עושה, הם ממשיכים להסתכל על האזור בו מרוכזים מרבית הקצוות. הם גם מעדיפים תבניות מורכבות על פני תבניות פשוטות, ותבניות עם קווים מעוגלים יותר מאשר קווים ישרים. לתינוקות ישנה העדפה לפרוצפים- הם מעדיפים להסתכל על פרצופים נכונים ולא על פרצופים מעוותים, כמו כן ישנן עדיות שתינוקות מעדיפים להסתכל על פרצוף שמח ולא עצוב.
  • שמיעה: תינוקות רכים יחרדו מקול חזק. הם גם יפנו את ראשם לעבר מקור הקול. באופן מעניין, הפניית הראש תעלם בערך בגיל 6 שבועות ולא תחזור עד גיל 3-4 חודשים, כאשר בשלב הזה הם גם יחפשו בעיניהם את מקור הצליל. ההעלמות הזמנית כנראה מייצגת מעבר הבשלתי מתגובה רפלקסיבית הנשלטת ע”י אזורים תת-קורטיקליים של המוח אל ניסיון רצוני לאתר את מקור הצליל. בגיל 4 חודשים, תינוקות יפנו אל מקור הצליל גם בחשכה. בגיל 6 חודשים הם מראים עלייה בתגובה לצלילים שמלווים בגירוי ויזואלי, והם מסוגלים להצביע על מיקום הצליל בצורה מדויקת יותר. יכולת זו ממשיכה להתפתח גם במהלך השנה השנייה לחייהם. תינוקות יכולים גם להבחין בין צלילים מאד דומים, כמו שני טונים שרחוקים רק בתו אחד על סולם הצלילים, והם יכולים להבחין בין קול אנושי לבין צלילים אחרים. הם מסוגלים להבחין בין מאפיינים של הדיבור האנושי. באופן מעניין, תינוקות יכולים להבחין בין צלילי דיבור מסוימים טוב יותר מאשר מבוגרים. אלו צלילים שמבוגרים “שומעים” בתור זהים כי אין הבחנה ביניהם בשפת האם. בגיל 6 חודשים הילד ירכוש מספיק מידע על השפה, כך שגם הוא יתחיל לסנן החוצה צלילים בהם הוא לא ישתמש. אם כן, נראה שתינוקות אנושיים נולדים עם מנגנונים תפיסתיים שמכוונים למאפיינים של דיבור אנושי ויעזרו להם ללמוד שפה.
  • טעם וריח: תינוקות יכולים להבחין בין טעמים שונים זמן קצר לאחר הלידה. הם מעדיפים נוזלים מתוקים על פני נוזלים מלוחים, מרירים או חמוצים. תינוקות יכולים גם להבחין בין ריחות. הם יפנו את ראשם לכיוון ריח מתוק, קצב הלב והנשימה יואטו, דבר המראה תשומת לב. ריחות רעים כמו ריח של אמוניה או ביצים רקובות גורמים להם להפנות את ראשם לכיוון הנגדי, קצב הלב והנשימה עולים, דבר המראה מצוקה. הם אפילו מסוגלים להבחין בין ריחות עדינים. לאחר שינק במשך כמה ימים, תינוק יפנה את ראשו באופן שיטתי לפד הספוג בחלב אמו כסימן להעדפה שלו על פני פד הספוג בחלב של אישה אחרת. רק תינוקות שינקו מראים את היכולת הזו לזהות את חלב אמם. אם נותנים לתינוקות שהואכלו מבקבוק לבחור בין ריח הפורמולה המוכרת לבין זה של שד מייצר חלב, הם יעדיפו את השני. אם כן נראה שיש נטייה מולדת לריח של חלב אם. באופן כללי, ליכולת להבחין בין ריחות יש ערך סתגלני: היא עוזרת לתינוקות להימנע מריחות רעים ובכך מעלה את סיכויי ההישרדות שלהם.
  • למידה וזיכרון: במחקר אחד תינוקות בני כמה שעות למדו להפנות את ראשם ימינה או שמאלה, בהתאם לשמיעת זמזום או צליל. בכדי לטעום נוזל מתוק, התינוק היה צריך להפנות את ראשו ימינה כשנשמע צליל, ושמאלה כשנשמע זמזום. לאחר כמה ניסיונות התינוקות בצעו את המשימה ללא טעויות. לאחר מכן החליפו את המצבים, כך שהתינוק היה צריך להפנות את ראשו לכיוון הנגדי עם שמיעת הצליל או הזמזום. הם למדו את המשימה החדשה במהירות.
    בגיל 3 חודשים לתינוקות יש זיכרון טוב, הוכחה לכך בניסוי הבא- כשחיברו את אחת מידיו או רגליו של תינוק בסרט אל מובייל מעל המיטה, תינוקות בני 3 חודשים גילו במהרה איזה יד או רגל מזיזה את המובייל. כששמו אותם באותו מצב 8 ימים מאוחר יותר, הם זכרו איזו יד או רגל להזיז.
    עדויות יותר מפתיעות הן שתינוקות זוכרים תחושות שחוו לפני הלידה כשהיו ברחם אמם. כאמור, תינוקות יכולים להבדיל בין קול אנושי לבין צלילים אחרים. הם גם מעדיפים קול אנושי על פני צלילים אחרים. כמה ימים לאחר הלידה התינוק ילמד למצוץ פטמה מלאכותית בכדי להפעיל הקלטה של דיבור אנושי או מוסיקה ווקאלית, כשהוא מוצץ באופן נמרץ יותר כדי לשמוע צלילי דיבור על פני צלילים אחרים או מוסיקה אינסטרומנטלית. הם גם מעדיפים צליל של פעימות לב וקול נשי על פני קול גברי. הם מעדיפים את קול אמם על פני קולות של נשים אחרות, אבל הם אינם מעדיפים את קולו של האב על פני קולם של גברים אחרים. נראה שהעדפות אלה נובעות מהחוויות עם צלילים לפני הלידה. ההוכחה המפתיעה ביותר היא שתינוקות שעוד לא נולדו לומדים להבחין בין כמה מהצלילים של מילים מסוימות. בניסוי שנערך, נשים בהריון דקלמו פסקאות מתוך סיפורי ילדים בכל יום במשך 6 השבועות האחרונים של ההריון. חלק מהנשים דקלמו את 28 הפסקאות הראשונות מתוך חתול תעלול. אחרות דקלמו את 28 הפסקאות האחרונות מאותו סיפור, אבל שמות העצם המרכזיים שונו. יומיים או שלושה אחרי הלידה נתנו להם למצוץ מוצץ מיוחד שמקליט את קצב המציצה. מציצת המוצץ הפעילה הקלטה של האם או של אישה זרה מקריאות או את הסיפור ששמעו לפני הלידה או את הסיפור שלא שמעו. כמו במקרים אחרים, התינוקות הראו ע”י קצב מציצה שהם מעדיפים את קולה של האם על פני הקול הזר. הממצא המפתיע היה שהם גם העדיפו את הסיפור המוכר על פני הסיפור הלא מוכר, גם כששני הסיפורים הוקראו ע”י האישה הזרה.

 

למידע נוסף ניתן לקרוא כאן