זיגמונד פרויד- הגישה הפסיכודינמית

  • פסיכודינמיקה: מתייחס למאבק התמידי של היבטים שונים של האישיות. אישיות היא מערך של תהליכים ועיבודים.  
  • המודל הטופוגרפי: גורס כי החיים הנפשיים יכולים להיות מיוצגים על ידי שלושה שלבים של מודעות: מודע, תת מודע ולא מודע.  
  • מודע: מכיל את התחושות והחוויות שאנחנו מודעים אליהם ברגע מסוים. חלק קטן מהחיים המנטאליים נמצאים בו.  
  • תת מודע: נקרא גם “זיכרון נגיש”. כולל את כל החוויות הלא מודעת של אותו רגע שיכולות להיות מאחזרות בקלות למודעות באופן ספונטני או עם מינימום מאמץ. גשר בין המודע ללא מודע.  
  • לא מודע: השלב העמוק ביותר בנפש האדם. המחסן לדחפים הפרימיטיביים ולרגשות ולזיכרונות המאיימים על המודע ולכן מודחקים.  
  • איד (Id): אספקטים פרימיטיביים, פנימיים ואינסטינקטיביים של האישיות. תפקודיו לגמרי לא מודעים ולרוב קשורים לדחפים ביולוגיים. אינו מציית לחוקים.  
  • עיקרון העונג: הפחתת המתח המידית שנוצר מהצרכים והרצונות הכלואים הבסיסים של האדם.  
  • אגו (ego): החלק האחראי על קבלת החלטות שמתחשב בצרכים המגיעים מן האיד בהתאם למצב של העולם החיצוני. עוזר לשמירת העצמי ומפריד באופן תמידי בין דברים נפשיים פנימיים לעולם החיצוני. מאפשר לאדם לחשוב, ללמוד, להבין, לתפוס, להחליט, לזכור ולהפעיל תהליכים קוגניטיביים אחרים.  
  • עיקרון המציאות: לשמור על היושרה של האדם על ידי דחיית סיפוקים מידיים עד אשר הם מתאימים מבחינה אישית ו/או חברתית. עוזר לאדם לווסת ולדכא את האנרגיה שמשתחררת מהאיד באופן מבוקר והדרגתי בהתאם למצב של העולם בחיצוני.  
  • סופר אגו: ערכים של מוסר, נורמות ואתיקה מסוימים באים בו לידי ביטוי. נרכש. מוביל את הילד להבדיל בין טוב לרע.  
  • אינסטינקטים: מייצגים מצבים גופניים של עוררות אשר מחפשים ביטוי והפחתת מתח.  
  • אינסטינקטים של חיים- ארוס (Eros): כל הכוחות והתהליכים הקשורים לתמיכה בחיים. חשובים בהם הם האינסטינקטים המיניים שמה שמניע אותם הוא ליבידו.  
  • אזור ארוגני: אזור ממנו נובעים אינסטינקטים מיניים רבים. יכול ליצור מתח ועל ידי שליטה במתח נוצרות תחושות מענגות.  
  • אינסטינקטים של המוות- טנטוס (thanatos): כולל את כל היצרים והביטויים של אגרסיביות, אכזריות, התאבדות ורצח. לכל בני האדם יש דחף לא מודע למות.  
  • מקור: מרכיב האינסטינקט: הצורך שעולה מהגוף. בחיים- נוירופיזיולוגיה ובמוות- לא ברור.  
  • מטרה: מרכיב האינסטינקט: המטרה תמיד לבטל או להפחית עוררות או מתח מסוים שנוצר. כשמשגת נחווה רגע של אושר עילאי.  
  • אובייקט: מרכיב האינסטינקט: מיוחס לכל אדם או חפץ בסביבה או בגוף של האדם עצמו אשר מקושר לסיפוק, להשגת המטרה. ישנה גמישות מסוימת לאובייקט עצמו ולכמות האנרגיה המושקעת בו לאורך זמן.  
  • תמריץ: מרכיב האינסטינקט: קשור לעוצמת האנרגיה, הכוח או הלחץ המושקעים במימוש האינסטינקט.  
  • התקה (displacement): מתייחס להחלפת האובייקט המקורי באובייקט אחר מכיוון שהוא אינו זמן או ניתן להשגה.  
  • פסיכו-סקסואלי: מונח המדגיש את הרעיון הפרוידיאני לפיו התפתחותה של אישיות האדם הובעת מתוך אינסטינקט מיני המתפתח מאזור ארוגני אחד לאחר במהלך חייו של האדם.  
  • ייאוש (frustration): הצרכים הפסיכו-סקסואליים של הילד מסופקים רק מן האם ולכן לא יכולים להיות במצב של מימוש תמידי.  
  • סיפוק יתר (overindulgence): ההורים מאפשרים לילד לא לשלוט בצרכים הפנימיים שלו בעצמו ולכן נוצרת לו תחושה של תלות וחוסר יכולת.  
  • רגרסיה (regression): מצב בו האדם מבטא התנהגויות הקשורות לשלב ההתפתחות הקודם שכבר עבר.  
  • קיבעון (fixation): מצב בו ישנה הפסקה של ההתפתחות בשלב מסוים מתוך הארבעה. כשל בהתפתחות התקינה.  
  • השלב האוראלי: לידה עד 18 חודשים. הפה הוא אזור ארוגני. תלות מוחלטת בגורמים חיצוניים.  
  • אישיות אראלית פאסיבית: תתפתח לתינוק שמקבל יותר מדיי או פחות מדיי גירויים. אדם שמח ואופטימי באופן מוגזם, מקבל את העולם כ”אמא” בשבילו, בעל חיפוש תמידי של אישור מהסביבה במחיר של כל הדברים האחרים. פאסיביות, ילדותיות, נאיביות, תלות בסביבה.  
  • קיבעון באגרסיביות-אוראלית/סדיסטיות-אוראלית: נטייה להתווכח, פאסימיות וציניות. נטייה לנצל ולשלוט באחרים כל עוד צרכיהם מתמלאים.  
  • השלב האנאלי: 18 חודשים עד גיל 3. עונג מהתאפקות וביצוע צרכים. פי הטבעת הוא האזור הארוגני.  
  • אישיות של התאפקות אנאלית (anal retentive): עקשן, קמצן, מסודר ודייקן. יראה קושי בהבנת דו משמעות או תחומים אפורים.  
  • אישיות אנאלית אקספלוסיבית (anal expulsive): הרסנות, הפרעות נפש, אימפולסיביות ואכזריות סדיסטית. יתפוס בני אדם כאובייקטים ברשותו.  
  • השלב הפאלי: גילאי 3-6. איברי הרבייה הם הארוגניים.  
  • תסביך אדיפוס/תסביך אלקטרה: הצורך הלא מודע של כל ילד לקיים יחסי מין עם ההורה מהמין הנגדי ולהיפטר מההורה עם המין הזהה לשלו.  
  • חרדת סירוס: הילד מפחד כי האב יפגע בו ואפילו יחתוך את איבר מינו. החרדה גורמת לילד להדחיק את דחפיו המיניים כלפי אמו ולהזדהות עם האב(הזדהות עם גורם האגרסיביות).  
  • קנאת הפין: הבת מתחילה לשנוא את האם ולהאשים אותה בכך שאין לה פין. הבת תרצה בעלות על האב מכיוון שיש לו את האיבר בנחשק. התסביך ייפתר כשתדחיק את הרגשות המיניים כלפי האב ותזדהה עם האם.  
  • גברים בקיבעון פאלי: פזיזות, ראוותנות וחוסר מחשבה. מצליחנים ורדפי נשים.  
  • נשים בקיבעון פאלי: פלירטוט, פיתוי והפקרות, למרות שהן יכולות לתת רושם של נשים תמימות. יכולות להיות גם בעלות צורך לשלוט על גברים ולהתעלות עליהם. 
  • שלב החביון: גילאי 6 עד התבגרות. ליבידו מתועל לפעילות לא מינית.  
  • השלב הגניטאלי: מתחילת גיל ההתבגרות. עלייה מחודשת של הדחפים האגרסיביים והמיניים.  
  • אישיות גניטאלית: אדם עם אישיות אופטימלית שפיתח מערכת יחסים חברתיים-מיניים תקינים וחווה סיפוק מיחסים הטרוסקסואליים.  
  • חרדה ראשונית (primary anxiety): טראומה הנוצרת מהסיטואציה בה תינוקות לא יכולים לשלוט במה שמתרחש להם וסביבם.  
  • חרדה ריאליסטית (realistic anxiety): תגובה רגשית לאיום ו/או תפיסה של איום סכנה ממשי בעולם החיצוני. חייבת להיות מקושרת עם פחד ויתכן שתחליש אפקטיביות. עוזרת להגנה עצמית. 
  • חרדה נוירוטית (neurotic anxiety): תגובה רגשית לגחמה לא מקובלת על הדעת דל האיד אשר הופכת להיות מודעת. נגרמת מהפחד שהאגו לא יוכל להשתלט על הדחפים הנוצרים באיד. 
  • חרדה מוסרית (moral anxiety): תגובה רגשית המתרחשת כשהאגו מאוים מהסופר אגו. לרוב מתרחשת כשהאיד הופך לאקטיבי ואז הסופר אגו מגיב עם תחושות אשם, בושה או גינוי עצמי. נובעת מהפחד של התנהלות לא מוסרית ומובילה את האדם להיות לפי החוקים החברתיים המקובלים. יכול להוביל לחרדה חברתית.  
  • הדחקה (repression): הדרך הישירה ביותר להימנע מחרדה. הוצאת מחשבות ורגשות מהמודע, כך שהאדם אינו מודע לקונפליקט מעורר החרדה שלו או אינו זוכר טראומת ילדות. יכול לצוץ בחלומות, פליטות פה ובדיחות.  
  • השלכה (projection): תהליך הו האדם לא יכול לקבל מחשבות, רגשות או התנהגות כלפי אנשים אחרים או כלפי הסביבה החיצונית. מאפשר לאדם להאשים מישהו אחר בחסרונות שלו.  
  • התקה (displacement): ביטוי של דחף מידי שמועבר מהאובייקט הראשוני שהיה מאיים יותר לאובייקט אחר פחות מאיים. יש גם גרסה של הפנית הדחף כלפי עצמך, דבר העלול להוביל לדיכאון ושנאה עצמית.  
  • רציונליזציה (rationalization): תהליך בו האד נותן סיבות רציונליות והגיוניות לדחפים ולהתנהגות לא רציונלית על מנת להפחית א רמת החרדה 
  • היפוך תגובה (reaction formation): ביטוי של רגשות או מחשבות הפוכים לדחפים אשר מעוררים את החרדה. בהתחלה יש הדחקה ואז ההיפוך.  
  • רגרסיה (regression): האדם מגייס התנהגות ילדות וכך מבטא תקופה בחייו בה הרגיש בטוח.  
  • עידון (sublimation): מאפשר לאדם להסיט באופן אדפטיבי את הדחף המאיים כך שיבוטא באופן מקובל חברתית. דרך בריאה להתמודדות עם חרדה 
  • הכחשה (denial): כשהאדם לא מסוגל או לא רוצה להודות שאירוע לא נעים התרחש. מנגנון הכי נפוץ לפי פרויד אצל ילדים או מבוגרים ילדותיים.  
  • הפעלה פסיכודינמית תת סיפית (subliminal psychodynamic activation): טכניקת מחקר מעבדה לחקירת סימפטומים  של הפרעות כקונפליקט לא מודע. הוצגו גירויים באופן תת-סיפי כך שנתפסים על ידי הנבדק באופן לא מודע, ובוחנים כיצד הם משפיעים על תגובות מסוימות.  
  • אסוציאציות חופשיות: הסיטואציה הטיפולית מאורגנת כך שיש מקסום של האסוציאציות החופשיות. גורמות לתהליך שבסופו מוביל למחשבות לא מודעות ואולי מודחקות. האסוציאציות מונעות מדחפים לא מודעים.  
  • פירוש של התנגדות: למטופל לרוב יש התנגדות מסוימת (לא מודעת) להיזכר בתכני ילדות מודחקים. המטפל צריך להראות למטופל את ההתנגדות שלו כדי להתמודד איתה על מנת להמשיך בטיפול תקין.  
  • ניתוח חלומות: לדבר על נושאים לא מודעים שצצים בחלומות של המטופל.  
  • העברה: מתרחשת כשהמטופל מתיק רגשות כלפי המטפל של אהבה או שנאה כאשר הרגשות הללו למעשה מיועדים למישהו אחר.  
  • נוירוזת העברה (transference neurosis): המטופל נהיה יותר מודע באופן הדרגתי למשמעת של קשר ההעברה עם המטפל ולכן יכול לטפל באופן משמעותי יותר בבעיותיו.  
  • למידה רגשית מחודשת: תהליך בו נעשה עידוד למטופלים להמיר את התובנות האינטלקטואליות החדשות שלהם לתוך משהו שישתלב ביומיום שלהם. מתרחש לרוב בסוף התהליך הטיפולי מכיוון שצריך לרכוש קודם את התובנות עצמן.  

מידע נוסף ניתן לקרוא כאן