זיכרון עבודה ויזואלי

זיכרון עבודה הוא כמו מחסן מנטלי בו ניתן לשמור את ייצוגי העולם השונים.
זיכרון– יכולתנו לעבד מידע בצורה אקטיבית.
הייצוגים השונים משתנים ומתעדכנים בזמן אמת ואנו צריכים לפעול בהתאם.

הבחנה בשינוי– מטלה בה מציגים לנבדק ריבועים בשמונה צבעים שונים ועליהם לשמור אותם בצורה אקטיבית ונגישה על מנת לשים לב האם הריבוע הנוסף שנחשף אליהם הוא בצבע זהה או שונה. אנשים מצליחים להחזיק בשלושה צבעים בלבד במשימה הזו. אנו לא טובים בשמירת המידע באופן אקטיבי אם כן.

כשרבים עושים את המשימה הזו, ניתן לחלץ את זיכרון העבודה של הנבדק ביחס לשאר. יש שונות רבה כאשר הממוצע נע בין 2.5 ל 3 פריטים. ההתפלגות היא נורמלית. מכאן שהמדידה היא מהימנה והיא כנראה בודקת הבדלים אינדיבידואלים אמתיים בעולם.
אך האם ההבדלים הללו מעניינים? כן, כי הם קשורים למצבים שונים כמו אלצהיימר וסכיזופרניה והם גם קשורים לתפקודים אחרים כמו אינטליגנציה, יכולת התעלמות ועוד.
ישנו ויכוח ער בספרות בתחום זיכרון העבודה הוויזואלי, ויש שתי גישות עיקריות על מנת להבין מה יוצר את צוואר הבקבוק ומה מגביל את הקיבולת שלנו.

יש שוני בין המצב בו אנו מתבקשים לזכור רק שני צבעים לעומת מצב בו אנו מתבקשים לזכור 6/8 צבעים. ישנם שני הסברים פסיכולוגיים לכך:

  1. תפיסת המגירות– יש לנו מלאי מוגבל של מגירות, ברגע שהן מתמלאות, שאר הדברים לא נכנסים לזיכרון העבדה ולא זוכים לייצוג.
  2. זיכרון העבודה כמשאב גמיש– ניתן לחלק אותו בין כמה אובייקטים שאני רוצה, מבלי גבולות כלל. ניתן לייצג את כל 6 הצבעים, אך מכיוון שמדובר במידע רב יותר הרזולוציה תהייה נמוכה יותר, שכן אותו המשאב מתחלק בין מספר פריטים רב יותר. כך זיכרון העבודה משתנה ברמת המורכבות בהתאם למספר הפריטים שהאדם מתבקש לזכור. האדם זוכר את כלל הצבעים אך לא לעומק ולכן לא מצליח להגיד את כולם.

תמיכה למגבלת האובייקטים– ניתן לראות בביצוע שאנשים מתפקדים טוב עד 3 צבעים, ומעבר לכך כבר לא זוכרים.
הדבר רלוונטי גם אם מכפילים את מספר התכונות שצריך לזכור- כלומר רמת המורכבות לא משנה, אלא רק מספר האובייקטים שהאדם יכול לזכור.

תמיכה למשאב הגמיש– השוואה בין סוגים שונים של גירויים- צבעים, אותיות, כתמים- ככל שהמורכבות הקוגניטיבית של הגירוי עולה, כך אני יכולה לזכור פחות פרטים. כך ניתן להסביר את כל התוצאות על ידי המורכבות.

האם מספר האובייקטים לא חשוב כמו השפעת המורכבות, או שמא יש להם השפעה משולבת…?
כך ההשוואה של אותו מספר פריטים שונים רק בצבע ובמורכבות תומכות בגישת מגבלת האובייקטים, אך במידה ונוסיף שינוי במספר האובייקטים ונשאיר את אותה המורכבות- ניתן לבחון האם למספר האובייקטים יש גם כן השפעה.

בניסוי שלהם הם עשו שתי השוואות חשובות:
השוואה בין האובייקט השלם לחצי האובייקט– פוליגון שלם לעומת חצי פוליגון. יש כאן אותו מספר אובייקטים אך רמה שונה של מורכבות, חצי זה הרי יותר קל משלם.
ההשוואה השנייה החדשנית היא רמת מורכבות אחידה תוך תפעול מספר האובייקטים. כך לקחו פוליגון במצב אחד ובמצב השני לקחו אותו וחצו אותו באמצע- כלומר יצרו שני אובייקטים.  ואם אובייקטים הם חשובים בזיכרון עבודה, אנו אמורים לראות הבדל בין שני החצאים לשלם, וזה מה שהיה חדשני שבחנו בניסוי.

הם בחנו את הדיוק במשימה הזו- אך הבעייתיות היא שהדיוק נובע משרשרת ארוכה של תהליכים קוגניטיביים: תפיסה, תשומת לב, זיכרון עבודה, השוואה וקבלת החלטה. כלומר הם היו צריכים למצוא דרך לבודד את הייצוגים המנטליים עצמם, את זיכרון העבודה עצמו. לשם כך הם השתמשו ב- eeg, והצליחו בטכניקה זו להתמקד בזיכרון העבודה.
הם בחנו כמה קיבולת כל תנאי צורך בניסוי.

תנאי 1: פוליגון שלם.
תנאי 2: חצי פוליגון.
תנאי 3: שני חצאי פוליגונים.

הם ציפו לקבל אמפליטודה גבוהה יותר לשני חצאים לעומת חצי אחד.

כיצד התנאי של הפוליגון השלם יתנהג?
אם רק המורכבות משפיעה על זיכרון העבודה- הוא צריך להיות זהה בשלם ובשני החצאים.
אם רק מספר האובייקטים משפיע- אנו מצפים שהעיבוד של השלם יהיה זהה לעיבוד של החצי היחיד.

תוצאות: הפוליגון השלם היה זהה לפוליגון החצוי. ברגע שהאובייקט היה יחיד, העיבוד היה זהה- מכאן שמספר האובייקטים הם חשובים בזיכרון העבודה. שני החצאים דרשו עיבוד רב יותר.

בשלב הבא הציגו שני חצאי פוליגון שהופכים לפוליגון אחד- האם זה מספיק כדי לשכנע את זיכרון העבודה שזה מצריך חצי ממה שהמוח דורש לעומת עיבוד של אובייקט בודד?
גם כאן למספר האובייקטים הייתה חשיבות רבה. אם השפעת האובייקטים יכולה לקרות גם בזמן האמת- אז זיכרון העבודה יכול להוריד את כמות הקיבולת שזה מצריך.

מסקנות: אובייקטים זה דבר חשוב בזיכרון העבודה. כשמנסים להבין את צוואר הבקבוק חשוב להבין לא רק את מורכבות הגירויים אלא גם את מספר האובייקטים.כך ניתן אולי להתמודד עם העולם המורכב דרך הפחתת מספר האובייקטים שאנו נחשפים אליהם בחיי היומיום.

מידע נוסף ניתן לקרוא כאן