זיכרון

זיכרון עבודה- Working Memory

כפי שצוין מקודם, זיכרון קוגניטיבי חושי מכיל כמות עצומה של מידע אשר “מתכלה”- נשכח.

רק מידע שהיה בזיכרון החושי , מועבר משם אל השלב הבא של אחסון הזיכרון. אטריקסון ושיפרינג כינו את אחסון הזיכרון הזה – זיכרון לטווח קצר.

ניסויים מדגימים שקיום מערכת הזיכרון לטווח קצר , נפרדת מהאחסון החושי ומהזיכרון לטווח הארוך. בסעיף זה נדון בתגליות קלאסיות לגבי כיצד מידע מוצפן, מאוחסן ונשלף מהזיכרון לטווח הקצר. נדון בנקודת המבט העכשווית של זיכרון לטווח קצר “כשטח עבודה” לביצוע חישובים מחשבתיים על מידה שרלוונטי לבצוע משימה באופן אפקטיבי- יעיל.

תיאוריות שדוגלות בנקודת מבט זו, משתמשות במונח “זיכרון עבודה”. בהתייחסות לזיכרון לטווח קצר, כדי להעצים את תפקידו בחשיבה – במקום רק כמרחב לאחסון.

הצפנה- Encoding

זיכרון עבודה מצפין רק את המידע שאנו קשובים אליו. כלומר, חלק גדול מהמידע שאנו נחשפים אליו , אינו נכנס לזיכרון העבודה.

לדוגמא: אם קנית מצרכי מזון ומישהו שאל אותך לאחר מכן , מה היה צבע העיניים של הפקיד ביציאה, כנראה שלא תוכלי להשיב על שאלה זו. לא בשל כשל בזיכרון, אלא משום שלא הסבת את תשומת ליבך לעניין.

הצפנה פונולוגית (קולית) – Code Phonological

כאשר מידע מוצפן בזיכרון, הוא נכנס כצופן או ייצוג מסוים. לדוגמא, כאשר אתה מחפש מספר טלפון מסוים ואתה שומר אותו בזיכרון עד שחייגת אליו, באיזו צורה ייצגת את הספרות?

תצוגה חזותית- תמונה מחשבתית של הספרות?

צורה פונולוגית(לפי ההגייה)- הצליל של אמירת כל ספרה?

מחקרים מצביעים על כך שאנו יכולים להשתמש בשתי האפשרויות הללו על מנת להצפין מידע לתוך זיכרון העבודה, על אף שאנו מעדיפים להשתמש בפונולוגיה כשאנו מנסים לשמר את המידע באמצעות שינון וחזרה על הפריט שוב ושוב.

שינון הוא אסטרטגיה פופולרית במיוחד כאשר המידע מכיל פריטים מילוליים – כמו ספרות , אותיות או מילים. כשאנו מנסים לזכור מספר טלפון, סביר להניח שלרוב , נציב את המספר כצליל ההגייה של הספרות , ועל ידי שינונן של הספרות- נוכל לזכור את המספר עד לשלב החיוג.

בניסוי קלאסי אשר מדגים הצפנה פונולוגית, חוקרים הציגו לזמן קצר , רשימה של שש אותיות , כאשר הסירו מהמסך את שש האותיות , הנחקרים היו צריכים לכתוב אותם בסדר הנכון.

כל התהליך נמשך דקה או שתיים, המשתתפים עשו מידי פעם טעויות . כאשר הייתה טעות, האות השגויה הייתה דומה בצליל לאות הנכונה.

ממצא זה, תומך בהנחה שהמשתתפים הצפינו את האותיות באופן פונולוגי . הממצאים אף מראים שקשה לזכור אותיות לפי סדר נכון , אם אופן ההגייה שלהן הוא דומה.

הצפנה חזותית- Visual Code

אם יש צורך בכך אנו יכולים לשמר פריטים מילוליים גם במבנה חזותי פסיכולוגי. ניסויים מצביעים על כך שכאשר אנו משתמשים בהצפנה חזותית בשביל פריטים מילוליים, ההצפנה מתפוגגת במהירות.

כאשר אדם חייב לאחסן פריטים לא מילוליים (כמו תמונות קשות לתיאור) , ההצפנה החזותית נעשית למשמעותית יותר.

לדוגמא: דמיין את המטלה של להכניס מספר מתאים של מזוודות לחלק האחורי של המכונית. אסטרטגיה יעילה יכולה להיות – הצפנה לטווח קצר של ייצוג כל מזוודה, ואז ניסיון לדמיין איך למקם אותה בתוך המכונית על מנת לקבוע האם תכנס או לא.

יכולתם של האנשים ליצור דימויים מחשבתיים מסוג זה , משתנה מאוד מאדם לאדם. כאשר רובנו יכולים לשמר סוגים שונים של דימויים חזותיים בזיכרון העבודה , ישנם מספר אנשים שיכולים לשמר דימויים כמעט צילומיים בצורה בהירה. יכולת זו קיימת בעיקר אצל ילדים .

ילדים בעלי יכולת חזותית, יכולים להסתכל זמן קצר על תמונה וכאשר יסירו אותה, הם עדיין יוכלו לתאר לראות את התמונה לנגד עיניהם.

הם יכולים לשמר דימויים חזותיים ליותר ממספר דקות ולתאר פרטים חזותיים שהיו בתמונה. הדמיה חזותית מסוג זה היא מאוד נדירה, מחקרים שעשו עם ילדים , מצביעים על כך שרק %5 מהילדים, יכלו לדווח על דימוי חזותי שנשאר אצלם לאורך זמן ושימר בו פריטים צורניים.

התפיסה הנוכחית של זיכרון העבודה

קיום של שני סוגי הצפנות- חזותית ופונולוגית , מוביל מחקרים לקביעה כי זיכרון העבודה מכיל מספר הבדלים בשטח העבודה.

מערכת אחת המכונה “הלולאה הפונולוגית phonological loop” –  משמשת לסריקת וניתוח מידע בקוד האקוסטי Acoustic Code.

מידע במערכת זו, יכול להישכח במהירות , אך יכול להישמר ללא מגבלת זמן על ידי תהליך של שינוי.

המערכת השנייה מכונה – תפיסת הראייה המרחבית Visual Spatial Sketchpad שמופעלת על ראייה או מידע מרחבי.

 

מידע נוסף ניתן לקרוא כאן