מודלים של זיכרון

דרך אחת בה תיארו את הזיכרון היא מודל הפילטר של ברודבנט. דרך נוספת היא ה- modal model of memory של אטקינסון ושיפרין:

אינפוט        זיכרון סנסורי         זיכרון לטווח קצר           זיכרון לטווח ארוך

אאוטפוט

ישנם שלושה structural features מרכזיים במודל זה:

  1. זיכרון סנסורי- שלב ראשוני שמחזיק בתוכו את כל המידע הנכנס לשבריר שניה.
  2. זיכרון לטווח קצר (STM)- מחזיק 5-7 פריטים למשך 15-30 שניות.
  3. זיכרון לטווח ארוך (LTM)- מחזיק כמות גדולה של מידע לתקופה ממושכת.

אטקינסון ושריפין תיארו את מערכת הזיכרון כמכילה גם control processes– תהליכי זכירה קוגניטיביים פעילים, בהם שולט פסיכולוגית האדם אשר משתנים ממטלה למטלה. לדוגמא- חזרה, אסטרטגיות זכירה, אסטרטגיות קשב.

זיכרון סנסורי

ניסוי שערך שפרלינג, נועד לקבוע כמה אינפורמציה אדם מסוגל לקלוט מגירוי המוצג לזמן קצר. בשלב הראשון של הניסוי, השתמש במתודת ה- whole report– המשתתפים התבקשו לדווח על כמה שיותר אותיות ממטריצת האותיות שהוצגה להם בקצרה. התוצאות היו ממוצע של 4.5/12. בשלב השני, השתמש שפרלינג במתודת ה- partial report– מיד לאחר הקרנת המילים (המילים כבר לא היו מוקרנות) השמיע צליל אשר סימן באיזה שורה של מילים צריך להתמקד. ממוצע הדיווח עלה ל- 3.3/4 מילים בשורה (82%). שפרלינג הסיק מכך כי גם בשלב הקודם של הניסוי, המשתתפים הספיקו לראות 82% מהמילים בהקרנה הקצרה, אך לא הצליחו לזכור אותן ולדווח עליהן. בשלב השלישי של הניסוי, השתמש שפרלינג במתודת delayed partial report, על מנת לבדוק כמה זמן אחרי שמסתיימת הקרנת המילים משתמר הזיכרון הסנסורי. הוא השמיע את הצליל במשכי זמן שונים לאחר סיום ההקרנה, וגילה כי מחסום הזמן בו משתנה רמת הדיווח הוא שניה אחת.

הזיכרון הסנסורי של גירוי ויזואלי שמשתמר למעט פחות משניה נקרא iconic memory או visual icon. שימור של צליל, שנקרא echoic memory נמשך כמה שניות לאחר סיום הגירוי המקורי.

זיכרון לטווח קצר

ב- recall tests, מציגים למשתתפים גירוי, ולאחר השתהות קצרה מבקשים מהם לזכור כמה שיותר פרטים מהגירוי שהוצג.

בראון והפטרסונים השתמשו בניסוי מסוג זה על מנת לקבוע מה משך הזיכרון לטווח קצר. חלה התדרדרות בזיכרון ככל שערכו יותר שלבים (trials) בניסוי. קפל ואנדרווד הציעו שהתדרדרות זאת נגרמה בשל proactive interference (PI)- אינפורמציה שנלמדה קודם לכן מפריעה ללמידת אינפורמציה חדשה (יקרה במיוחד אם הן דומות אחת לשנייה, מה שמקשה על ההבחנה). סיטואציה זו נפוצה בחיי היומיום כאשר דברים ממשיכים לקרות כל הזמן ומפריעים אחד לשני. לכן, אם נמנעת מאתנו חזרה על המידע, משך יעיל של STM הוא 15-20 שניות.

ה- digit span (מספר הספרות שאדם מסוגל לזכור) היא אחת הדרכים לבדוק מה “גודלו” (capacity) של הזיכרון לטווח קצר. לפי מדד זה, גודלו הממוצע של הזיכרון הוא 5-9 פריטים. ניסויים מאוחרים יותר מראים על גודל של 4 פריטים [ניסוי בו מקרינים מטריצה ריבועים ולאחר השהיה מקרינים מטריצה נוספת וצריך לציין מה היו ההבדלים הראה ביצועים טובים במטריצות בהם היו 1-3 פריטים, משם הביצועים החלו לרדת. ניסויים ורבליים הראו תוצאות דומות].

ישנן כמובן טכניקות באמצעותן ניתן לזכור כמות גדולה יותר של פריטים. מילר דיבר במאמרו המפורסם על chunking– ארגון בקבוצות בעלות משמעות, בהן האסוציאציה בין המרכיבים גבוהה והאסוציאציה למרכיבים בקבוצות אחרות נמוכה.

זיכרון לטווח קצר נעשה בדרך כלל על ידי auditory coding (זיכרון של המספר על ידי שינון וחזרה בקול ולא על ידי זכירה איך היה נראה המספר על צג המחשב). השימוש ב- Visual coding נעשה כאשר התבנית מורכבת מידי מכדי לתאר אותה בעל פה (מפה, תכנית בנייה). ישנם מקרים בהם אפשר להשתמש גם באסטרטגיה של semantic coding (זכירה על פי משמעות).

זיכרון עבודה

הצורה בה תיאר ה- modal model את ה- STM התבררה כלא מספיקה. הזיכרון לטווח קצר אינו רק מאחסן מידע, ישנה גם העברה של מידע מה- LTM לצורך שימוש מידי. כך התפתח המושג של זיכרון עבודה. זיכרון העבודה, בניגוד ל- STM, עוסק לא רק באחסון אינפורמציה אלא גם במניפולציה של האינפורמציה המתרחשת במסגרת קוגניציה מורכבת. בעוד שה- STM מורכב ממנגנון אחד, זיכרון העבודה מורכב מכמה מנגנונים המסוגלים לבצע מטלות שונות במקביל.

זיכרון העבודה מבצע מניפולציה של אינפורמציה על ידי שלושה מנגנונים:

  1. ה- phonological loop מחזיק מידע וורבלי ואודיטורי ומורכב משני מנגנונים:
    • א. ה- phonological store, בעל תכולה מוגבלת ומחזיק מידע לשניות ספורות.
    • ב. ה- articulatory rehearsal process מאפשר חזרה שמונעת מהמידע ב- phonological store להתנוון.
  2. ה- visuospatial sketch pad מחזיק מידע ויזואלי ומרחבי.
  3. שני הגופים שהצגנו מחוברים ל- central executive אשר שולף אינפורמציה מהזיכרון לטווח ארוך, מתאם את כלל העבודה ומקצה את חלוקת הקשב.

אפקטים ב- phonological loop

אפקט ה- phonological similarity: בלבול בין אותיות או מילים שנשמעות דומה.

אפקט ה- word length: קל יותר לזכור רשימה של מילים קצרות מאשר רשימה של מילים ארוכות.

Articulatory suppression: תופעה הקורית כאשר המשתתף מתבקש לחזור בקול על מילה לא רלוונטית במהלך משימת זיכרון- הזכירה נפגעת, משום שתהליך החזרה מופרע. בנוסף נמצא, כי ביצוע פעולה זו יקטין את אפקט ה- word length.

אפקטים ב- visuospatial sketch pad

תופעת ה- mental rotation: כאשר יוצגו שתי צורות זהות בהבדל אוריינטציה של 40 מעלות, הקביעה שמדובר באותה צורה תיקח 2 שניות. כאשר מדובר בהבדל של 140 מעולות, הקביעה תיקח 4 שניות בממוצע.

  1. ה- episodic buffer הוא מרכיב שהתווסף מאוחר יותר למודל, על מנת להסביר פעולות כמו זכירת משפטים ארוכים. הוא יכול לאחסן אינפורמציה ומקושר ל- LTM.

 

מידע נוסף ניתן לקרוא כאן