טיפול הפרעה אישיות נרקיסיסטית

שיטת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הוכחה יעילה במחקרים מדעיים, ומשתמשים בה על מנת לטפל בהפרעות מצב הרוח. כדי למצוא טיפול פסיכולוגי הולם, אתם מוזמנים לפנות למכון קוגניטיבי ואנחנו נמצא עבורכם פסיכולוג\ית באיזור המגורים הקרוב אליכם.

 

הפרעת אישיות

הפרעת אישיות

ההתקדמות בטיפול היא על פי הקצב והיכולת שמפגין המטופל כשהמטרה היא לענות על צרכיו. בתוך המהלך השגרתי של הטיפול, על המטפל להיות אכפתי, חם, קשוב ובעל אמפתיה לעזור למישהו אחר, כלומר הדגש הוא על מיומנות בין אישית, הרבה יותר מאשר על מיומנות מקצועית.

1. פניה לטיפול בעקבות כשלון. 

2. הבחנה בין פגיעה נרקיסיסטית לאישיות נרקיסיסטית – לרוב, אנשים באים כי משהו באמת פוגע להם בחיים. מישהו שנעזב ע”י בן/בת זוג וזה פוגע ומעליב ולא מצליחים להתאושש – אין זה אומר שהוא סובל מהפרעת אישיות נרקיסיסטית. אלה רק הפרעות נרקיסיסטיות. 

3. העברה אופיינית: משאלה להיות מובנים ללא מלים, “אתה דומה לי”-  המטופל אומר למטפל שיקרו דברים מדהימים ביחד והמטפל חש מאוד מואדר או מנגד מאוד לא שווה כלום. 

4. כשלים אמפתיים – התפרקות זמנית של העצמי, הבהרה תוך אמפתיה למאבקים ולצרכים הנרקיסיסטיים – קורים מצבים בטיפול שבמהלכם קיימת תחושה שקרה משהו המהווה מכשול ולא ניתן לעבור אותו כלומר, מין מוקש/מכשלה שעולים באמצע הטיפול. בד”כ המטפל לא יודע מה הבעיה, אך משהו משתבש והמטופל נראה פגוע משום מה והמטופל נראה כאילו לא יוכל להמשיך בטיפול ולא כ”כ ברור איך ממשיכים.  

מדובר בעצם על כשל אמפתי- הפסיכולוג המטפל, ללא כוונה מודעת, לא זיהה צורך כלשהו (בד”כ נרקסיסטי= חיזוק הערך העצמי של המטופל) ונכשל במילוי צורך זה.  

משמעות כשל אמפתי היא בעצם התעלמות לא מודעת מבעיה כלשהי של המטופל בעקבותיה לא ניתן להמשיך בטיפול והמטפל לא מבין מה קורה. לפעמים מדובר בחוסר תגובה לאמירה מסוימת, לפעמים פגיעה מתוך רצון טוב להיענות לצרכי המטופל, התעלמות מצורך אחד על פני האחר, העלבה ללא כוונה וכיו”ב.  

יש לחזור “אחורנית” ולבדוק מה בעצם השתבש, מה פספסנו? היכולת לברר מה קרה בכשל האמפתי יכולה לתרום רבות והיא חשובה מאוד לגבי המטופל. 

במקום של כשלים אמפתיים מסוג זה, נדרשת מיומנות קלינית גבוהה מאוד. 

אצל מטופלים בעלי הפרעת אישיות נרקסיסטית, יש הרבה שברים במהלך הקשר הטיפולי. 

“הקאטים” האלה (הכשל האמפתי) מתרחש ומתבטא בשבר של היחסים.  

5. יש לאפשר למטופל להביא את החלק הגרנדיוזי והאקזיביציוניסטי שלו לטיפול, לפעמים – מזוכיזם נרקיסיסטי כהגנה נגד האגו-האידיאלי האגרסיבי של המטופל, יש להביא באמפתיה את החלק הגרנדיוזי לתוך היחסים הטיפוליים – בהפרעת אישיות נרקסיסטית, יש לעזור למטופלים לבטא את החלק הגרנדיוזי ההולך עם החלק האקזיביציוניסטי – אותו רצון לחשוף את עצמם בפני העולם, כל העולם צריך לדעת על הגרנדיוז’ שלי. החלקים הללו הם חלקים שהמטופלים בדר”כ מתביישים בהם ולכן מסתירים זאת מחשש מביקורת מהאחרים הרואים אותם – אך בתוך הטיפול הן יוכלו להרשות לעצמם לבטא זאת.   

לפעמים בטיפול רואים שהמטופל מביא לביטוי לאט לאט את החלקים הגרנדיוזיים, אבל נבהל מכך, לכן צריך לעזור להם לווסת את ביטוי החלקים הללו באופן הולם. 

הרבה פעמים מטופלים, גם ללא קווים נרקסיסטיים, יכולים להפגין תמונה נרקסיסטית, במיוחד בתחילת הטיפול. לפעמים הבקשה והצורך בעזרה כ”כ משפיל ומפיל דופי בחלק הנרקסיסטי להרגיש מושלם, שאנו בטיפול צריכים להתייחס אל מטופלים אלה כאילו סובלים מהפרעה נרקסיסטית (רגישות נרקסיסטית) כולל תבוסות, הסתגרויות בעצמם ועוד- בעיקר בתחילת הטיפול.  

6. בשלב הראשון – פסוודו-יחסים טיפוליים עם המטפל כדי להגן על הערך העצמי – לפעמים בתחילת טיפול בהפרעת אישיות נרקסיסטית, יהיה קשר פסוודו-יחסי, כלומר “כאילו” יחשפו ויגיעו לפריצות דרך, אבל לא באמת (מין “העמדת פנים” לא מודעת) – כדי שלא תיגע בחלקים הרגישים יותר שלהם הם “כאילו” יתקדמו בטיפול וזאת כדי להגן על עצמם ועל הצורך הנרקסיסטי.  

7. פירושים נתפסים כביקורת במקום כנתינה, וכהוכחה לעליונותו של המטפל ומביאים לפחד, השפלה, זעם נרקיסיסטי – כאשר מפרשים ונותנים הסבר מקיף לגבי התפתחות בעיותיהם, הדבר “מקטין” אותם לחסרי ידע בגלל שהסמכות בידי מישהו אחר, גדול וחזק שיודע יותר מהם – בעלי רגישות גבוהה -> מהסיבה הזאת, צריכים להיות רגישים ולשים לב שנקיטת עמדה “ידענית” לא תשפיל ותפגע במטופל. הדברים יכולים להביא לתחושת השפלה גדולה, חרדה, זעם נרקסיסטי ותחושה כי מבקרים אותו. 

כלומר, חייבים להתנהל בעדינות וזהירות מול מטופלים הפגועים נרקסיסטית.

8. טיפול תומך בהם – מעליב אותם – כאשר תומכים, מעודדים ונותנים תחושה טובה הדברים יכולים להתפרש כאינפנטיליזציה (התייחסות כמו לילד קטן). המטופל יכול להרגיש שאתה לא מעריך אותו ואת היכולות שלו ומתנהג אליו כמו לילד קטן.  

9. בין פרוש ותמיכה – הבהרות היעילות ביותר – בגלל סעיפים 7+8 צריך לבחור מקום אמצעי וממוצע בין הרצף של פירוש לתמיכה. אחת ההתערבויות היעילות עם מטופלים אלו היא הבהרה -> התערבות המארגנת את הביטוי המילולי של המטופל (“הד”). 

10. הבנה לא של הדחפים העומדים בבסיס התנהגויותיו, אלא את המטרות של האגו-אידיאלי שלו – מה שחשוב זה לא להבין את הדחפים, אלא את האגו האידיאלי – לאן בעצם רוצים להגיע. צריך להבין דברים נשגבים שאליהם המטופל רוצה להגיע. 

מה שחשוב זה להעביר למטופל עד כמה הוא מתיש את עצמו בחיפוש אחר הקשרים הנרקסיסטיים שלו. 

אנשים נמצאים במאבק מתמיד ומתיש של לנסות להוציא התפעלויות והערצה במקומות ומאנשים שבכל מקרה לא יתנו להם את זה, במקום לעשות זאת במקום בו זה בר השגה ואפשרי שאנשים יראו בו מיוחד ובעל ערך מוסף. המשאלות שלהם הן גרנדיוזיות ולא מציאותיות בד”כ. 

האדם משקיע אינסוף אנרגיה ומאמץ בניסיון להשיג דברים שאינם ברי השגה. יש לעזור למטופל להחליף את המשאלות הקיימות הבלתי מציאותיות באחרות שיותר מציאותיות וברות השגה. 

11. המטופל לומד להבחין את איכויותיו של האובייקט המשמר באמת עבורו את הערך העצמי ומדוע רק אובייקט כזה הוא מעוניין ומרגש.