טיפול זוגי ממוקד רגשית

טיפול ממוקד רגשית (EFT – Emotionally Focused Therapy) עבור זוגות משלב בין טכניקות חווייתיות ומערכתיות-קוגניטיביות כדי להרחיב תגובות רגשיות ומעגלים של אינטראקציה. גישה זו שימשה גם לטיפול בדכאון, מחלות כרוניות, והפרעות חרדה. נראה שהטיפול הממוקד רגשית עובר היטב בתרגום בין תרבויות ומעמדות שונים, תוך מיקוד ברגשות מפתח אוניברסליים והצורך בחיבור. מנקודת המבט של הטיפול הממוקד רגשית, אהבה בוגרת היא תגובה מובנית מראש ונוטה להסתגלות. הטיפול מתמקד בעיבוד רגשות ותבניות מפתח של אינטראקציות כפי שהן מתרחשות בהווה, מפני שחוויות רגשיות הן הכלים העיקריים של שינוי בגישה זו. המטפל הוא יועץ מערכות יחסים, המציע פלטפורמה בטוחה שבאמצעותה כל בן זוג יכול לטפטף, להרחיב, ולשנות את צורתה של החווייה, ולמצוא דרכים חדשות לתקשר עם האחר. ישנם שלושה שלבים של הטיפול הממוקד רגשית: הפחתת ההסלמה, ארגון מחדש של עמדות אינטראקטיביות, וגיבוש/מיזוג.

מתבונן שצופה בפגישה של EFT עם זוג עשוי לראות שהמטפל עוסק באופן עקבי בשלוש משימות: מעקב פעיל ויצירת ברית בטוחה עם שני הפרטנרים, מיקוד על, והרחבת, תגובות רגשיות וקישור תגובות אלה באופן חזרתי לתבניות האינטראקטיביות אשר הובילו את הזוג לטיפול. המטפל מבהיר ומרחיב את התבניות האלה כדי לכלול אינטראקציות בטוחות ומחויבות-רגשית.

לכן, בפגישה ההתחלתית, מטפל ה-EFT עשוי לציין שהבעל מספר על הצורך ב”לומר ל-” או ב”לדחוף את” אשתו ושנראה שהיא “מוותרת” או “מתרחקת”. המטפל עשוי לעודד את הזוג לקחת בחשבון את ה”ריקוד” השלילי הזה ביניהם ואת ההשלכות שלו לקשר שלהם. המטפל אז יתמוך בכך ששותף אחד ירחיב על תגובה רגשית, אולי ע”י גישה ל”הרגזה” של הבעל, ויעזור לו לקשר זאת ל”ייאוש” הנסתר בכך שהוא אינו יכול לתקשר עם אשתו. המטפל יעזור לבעל לבטא את הרוגז התגובתי שלו באופן ישיר, יותר מאשר פשוט להאשים את אשתו, וגם יתמוך בכך שהבעל יתחבר לייאוש הבסיסי שלו ויחלוק אותו עם אשתו. לאחר מכן, המטפל יעבוד עם האישה על איך היא שומעת ומגיבה לתקשורת זו. לביטויים של רגשות עמוקים ובעלי אוריינטציית-התקשרות, כמו הייאוש שצויין קודם, יש את הפוטנציאל לשנות גם את התבניות האינטראקטיביות וגם את בנייתה של המציאות הרגשית במערכת היחסים ע”י כל אחד מבני הזוג. מטפלי ה-EFT, כתוצאה מכך, נעים בין התמקדות בהבנייתם של אנשים את החווייה הרגשית העמוקה שלהם, לבין התמקדות ביצירת כל בן זוג את אינטראקציות ההתקשרות העיקריות שלו- לטוב או לרע.

באופן יותר ספציפי, מטפלי ה-EFT עובדים עם רגשות ע”י שיקוף של תגובות רגשיות ותזוזות מפתח בריקוד האינטראקטיבי, מתן תוקף ונירמול לתגובות, שאלת שאלות מעוררות, וחזרה על רגעי המפתח. לעיתים הם מגבירים את התהליך ע”י דימויים או פירושים. המטפל עובד עם אינטראקציות ע”י שיקוף תבניות וניסוחם  מחדש במונחים של התקשרות ומעגלים “תקועים”, שהם ה”אויב” במערכת היחסים הזוגית. מטפלי EFT יוצרים הצגת האינטראקציות, בהן הזוגות הופכים את התבניות שלהם לברורות ולאט לאט מנסים דרכים חדשות של קירבה וחיבור.

EFT: תשתיות תיאורטיות

הבסיס התיאורטי עבור הטיפול בייעוץ זוגי בשיטת ה-EFT הוא ניסיוני ומערכתי. הבסיס התיאורטי להבנת אהבה בוגרת הוא תיאוריית ההתקשרות הבוגרת.

כמו בטיפולים הומניים אחרים, ב- EFTהמטפל משתף פעולה עם לקוחותיו, בעיבוד מחדש מתמשך ובהבניה מחודשת של החוויה של כל בן זוג, ועוזר לייצר משמעות חדשה לחוויה שלהם שעשויה להעצים אותם ולסייעם בגדילה. ה- EFT הוא טיפול שיטתי שבו בעיות נראות כתוצאות של דרכים נוקשות או מוגבלות של תגובה לסממני ההקשר ואינטראקציה עם אחרים. מנקודת מבט מערכתית, הרגש הוא אלמנט “מוביל” או מגדיר שמארגן את תבנית האינטראקציות המהוות מערכת יחסים. התגובה האמפטית של המטפל היא ללקוח כמו “שהמתרגם הוא לטקסט”. מנקודת המבט הזו, זיקוק של משמעויות חדשות מציע בחירות חדשות ופותח תגובות אוטומטיות משתמעות לבחינה.

ההשקפה של המטפל היא שהתגובות של הלקוח הן בעלות תוקף וניתנות להבנה בהתחשב בהקשר מסוים  ושהלקוח יכול לגדול – באם תינתן לו סביבה בטוחה ומקבלת. פוקוס מבטל-פתולוגיה זה הוא על הדרכים בהן אנשים “נתקעים” בתבניות של עיבוד רגשי ומחויבויות כלפי אחרים, ואז אינם יכולים להסתגל להקשרים חדשים.

התמקדות ברגש היא, כפי שמעיד השם, מה שמאפיין את ה- EFT. מטפל ה-EFT מתמקד ברגשות המרכזיים אשר מזוהים כאוניברסליים: כעס, פחד, הפתעה, בושה, שמחה, עצבות, פגיעה/ייסורים. לכל רגש יש אות, הערכה מיידית כללית (שלילי, חיובי, בטוח/לא בטוח), התעוררות פסיכולוגית בגוף, הערכה מחדש שבה משוייכת משמעות, ונטייה מחייבת לתגובה ש”מניעה” את האדם לתגובה ייחודית. בדרך זו, רגשות הם המארגנים העיקריים של ההתנהגות, במיוחד במערכות יחסים קרובות שבהן סימנים רגשיים הם המוסיקה של הריקוד בין בני הזוג.

תיאוריית מערכות יחסים של אהבה

תיאוריית מערכות היחסים המעבירה מידע ל- EFTהיא תיאוריית ההתקשרות. תיאוריה זו היא מערכתית ומשערת שמציאויות תוך ובין אישיות יוצרות אחת את השנייה בצורה של פידבק מעגלי. תבניות של אינטראקציה עם אנשים אהובים הן הזירות שבהן אינדיבידואלים חווים ומגדירים את עצמם. המטפל הזוגי משתמש בתאוריית השייכות כדי לכוון את קביעת המטרות ואת הטיפול. תיאוריית ההתקשרות מציעה תדמית של אהבה בוגרת שמשקפת מחקר עכשווי על מצוקה וסיפוק בנישואים. המחקר הזה טוען שהתחייבות רגשית והענות רגשית (שני הגורמים המכריעים של קשר בטוח שמוצעים ע”י תיאוריית ההתקשרות) הם המנבאים העיקריים של סיפוק בנישואים, ושתגובות מרגיעות הן בד”כ אלמנטים מכריעים של התהליך הזה. מעגלים שליליים של ביקורת ותלונות מוחדרות עם כעס, שאחריהן התרחקות והתגוננות, הן אותות מבשרי רעות של מערכת היחסים האוהבת, בדיוק בגלל שהם הופכים את ההתחייבות הרגשית לבלתי אפשרית.

ההנחה העיקרית של תיאוריית ההתקשרות היא שקשר רגשי בטוח, עם כמה אנשים אהובים, הוא צורך הישרדותי בסיסי vמוחזק בתיל של מיליוני שנות אבולוציה. “האם אני יכול לסמוך על זה שתהיי שם בשבילי?” “האם תבוא כשאתקשר?” ו”האם את במרחק השגה?” הן השאלות המכריעות שכל בני הזוג שואלים. מנקודת המבט של ההתקשרות, הפחד מבידוד וחוסר האונים שמלווה אותו נמצא בכל לב אנושי. תלות יעילה או בטוחה קיימת כשיש בטחון בתשובה חיובית, אוהבת, לשאלות האלה. התיאוריה הזאת סותרת את הרעיון של הסתפקות בעצמי ואת המיקוד בשוני מאחרים.

כשבני זוג חווים ניתוק, תהליך צפוי של חרדת נטישה מתגלה. אנשים מתחילים עם התרסה, שבד”כ הופכת לכעס כפייתי, שאחריו הידבקות וחיפוש. אם דמות ההתקשרות איננה מגיבה, אז דכאון וייאוש נכנסים לתמונה. מנקודת מבט זו, זה לא מפתיע, שדכאון קליני הוא לעיתים קרובות מאוד חלק ממצוקה בנישואים. במערכות יחסים בטוחות בני הזוג מזהים, מקבלים ומגיבים להתרסה. אם הם לא (כפי שלעיתים קרובות קורה במערכות יחסים במצוקה) אז שתי אסטרטגיות של ויסות רגשי בד”כ נגרמות מכך. אחת מהן היא להדגים התקשרות היפואקטיבית: להימנע מרגשות דרך הסחות דעת או שקיעה במשימות והתכחשות לצרכים של התחברות. האסטרטגיה השנייה כוללת חיבור היפראקטיבי: אנשים נהיים מאוד חרדים ונדבקים לדמות ההתקשרות במאמץ לכפות היענות, לעיתים קרובות דרך הערות ביקורתיות. התגובות האלה נהפכות אחר כך להרגל של טקטיקות ויסות רגשי ומשמשות כאפשרות של ברירת מחדל באינטראקציות עם אנשים אהובים. ככל ששותף אחד יותר נדבק, כך האחר יותר נמנע.

השלבים והצעדים של ה- EFT

תיאוריה של התנסות, גישות מערכתיות, ותיאוריית ההתקשרות ממוזגות לתוך מכלול תיאורטי שלם ב-EFT ומספקות הדרכה עבור הטיפול. להלן השלבים והצעדים של ה-EFT:

שלב 1: הפחתת ההסלמה:

צעד 1. הערכה: יצירת ברית והבהרה של הנושאים המרכזיים בקונפליקט הזוגי ע”י שימוש בפרספקטיבת ההתקשרות.

צעד 2. זיהוי המעגל האינטראקציה של הבעיה המשמר חוסר ביטחון בחיבור ומצוקה בנישואים.

צעד 3. השגת גישה לרגשות הבלתי מוכרים המהווים את בסיס העמדות באינטראקציה.

צעד 4. ניסוח מחדש של הבעיה במובנים של מעגל, הרגשות המוסתרים והצורך בהתקשרות.

מטרותיו של המטפל בפגישות הראשונות הן לייסד ברית טיפולית חזקה עם בני הזוג; לחקור את החוויה הרגשית של כל אחד מהם במערכת היחסים ואת הניסיונות שלהם לספק את צרכי ההתקשרות של בטחון, ערבות, ונוחות; לאמוד את ההשפעה של הדרך הרגילה שלהם לויסות חווייתם הרגשית בריקוד האינטראקטיבי שלהם.

שלב 2: בנייה מחדש של עמדות אינטראקטיביות

צעד 5. קידום של הזדהות עם צרכים מוכחשים והיבטים של העצמי ושילובם בתוך האינטראקציות במערכת היחסים.

צעד 6. קידום של קבלת הפירוש החדש של בן הזוג למערכת היחסים ולהתנהגות האינטראקטיבית החדשה.

צעד 7. עזרה בהבעה של צרכים ורצונות ספציפיים ויצירת מחוייבות רגשית. אירועי השינוי העיקריים, ההתחייבות מחדש של הנסוג וריכוך המאשים מתפתחים כאן. האירועים מושלמים בשלב 7. כששני בני הזוג משלימים את שלב 7, בדרך כלל מתרחש אירוע אב-טיפוסי של חיבור, בין אם בתוך הפגישה או בבית.

המטפל בונה על היכולת של בני הזוג להתאחד נגד מעגלם השלילי ולהמשיג את הבעיות שלהם במונחים של צרכי ורגשות ההתקשרות, והפעולות התואמות שלהם  (למשל, לסגת כאשר עצובים, לבקר כאשר מפחדים). כעת המטפל משנה באופן פעיל את מבנה האינטראקציות של בני הזוג במהלך הפגישות על מנת לעזור להם להיות נגישים יותר וקשובים אחד לשני; זה מוביל להיווצרותו של קשר רגשי בטוח יותר.

בני הזוג מתחילים לדבר בפתיחות ובספונטניות רבה יותר על השפעת החוויה הרגשית האישית שלהם על התנהגותם בתוך הזוג. לעיתים קרובות, המטפל מתייחס ל-, או חוזר על, נושאים עיקריים בהם הלקוחות עצמם משתמשים כדי לתאר את רגשותיהם והאינטראקציות שלהם.חשוב לציין שהמעבר דרך שלב 2 ב-EFT אינו ליניארי אלא חזרתי: ההפחתה בעוינות של בן הזוג הביקורתי מזמינה את ההתקרבות של האחר; ההפחתה במרחק של בן הזוג הנסוג מעודדת את האחר להסתכן ולבקש את מה שהוא או היא צריכים.

שלב 3: גיבוש/מיזוג

צעד 8. סיוע בהתגלותם של פתרונות חדשים לבעיות ישנות במערכת היחסים.

צעד 9. גיבוש של עמדות חדשות ומעגלים חדשים של התנהגות התקשרותית. בכל הצעדים האלה, המטפל נע בין לעזור לבני הזוג לגבש את החוויה הרגשית שלהם בהווה ע”י מעקב, שיקוף והרחבת חוויה זו ; אז הוא מכין משימות אינטראקטיביות אשר מוסיפות אלמנטים חדשים ל-, ומזהות את, מעגל התגובות של בני הזוג.

כל בן זוג מתחיל לדבר בפתיחות על תובנות עמוקות בנוגע למעגל השלילי של הזוג, כמו גם על תפקידם האישי בהנצחתו. באותו זמן, הם גם מבטאים מודעות גדולה יותר לתבנית החדשה שהופיעה ביניהם, שבה כל אחד מהם מרגיש בטוח ומוגן מספיק עם השני כדי לחפש נחמה בזמנים של פגיעות. המטרה של המטפל בשלב ה-3 היא לעזור לזוג להזין ולשמר את הקשר הבטוח הזה שהתפתח במהלך הטיפול. זה כולל לעזור להם להמשיך לחקור ולקצור את הרווחים של פתיחותם ההדדית לגבי הפחדים והרצונות שלהם. המטרה העיקרית של המטפל היא לפרט את ההישגים של הזוג ע”י יצירת נרטיב קוהרנטי על המסע של הזוג ממרחק לקירבה.

 

מידע נוסף ניתן לקרוא כאן