טיפול במשחק באוריינטציה דינמית

  • אוסף של גישות טיפוליות הכוללות מגוון של אוריינטציות תיאורטיות וטכניקות. מטרה משותפת: לבסס מחדש את יכולתו של הילד לעסוק במשחק (עם אוריינטציה לאנשים, מגוון ורצף משחקי- ואף להמשיך משחק משבוע לשבוע).
  • השינוי מתבטא ביכולתו של הילד לשחק באופן חופשי והולם. נרגיש את השינוי כשהילד משחק במשחקים בהתאם לגילו.
  • המטפל קשוב, דרוך ועירני למשחק הילד, במטרה ללמוד על עולמו, צרכיו ויכולותיו.
  • המטפל עושה מאמץ בכדי להבין את חווייתו הסובייקטיבית של הילד, לזהות את רגשותיו ולשקפם. זאת במטרה לסייע בפיתוח המודעות של הילד לרגשותיו, ולאפשר הכרה בלגיטימיות שלהם. מטרות נוספות: יצירת אמון במבוגר והתנסות בחוויה של בחירה בתוך מסגרת מכילה. המבוגר צריך ליהיות מסוגל להכיל ולשקף לילד באינטראקציה המשחקית, כך שהילד יהיה מסוגל להתחבר לעצמו. בחיבור הכוונה היא לא רק לזיהוי, אלא גם לתחושת לגיטימיות ולתחושת הקבלה הנלווית לשיקוף המכיל.
  • המטפל שותף פעיל במשחק של הילד. מעורב במשחק, אך לא מתערב במשחק. יש לזכור כי טיפול בילדים בגישה זו דורש משחק, ולכן בחירה בו מחייבת מהמטפל להתחבר למשחק.
  • הילד הוא המוביל, הבוחר והיוזם. לילד החופש לשחק במשחק שירצה, באופן שבו ירצה.

משחקים שונים בחדר הטיפול

  1. משחק בטיפול ובדמויות פעולה
  • מאפשר השלכה של העולם הפנימי, באמצעות ייחוס רגשות, מחשבות, אספקטים בעצמי וקונפליקטים על הבובה.
  • מאפשר לשחק קונפליקטים בין-אישיים וסיטואציות מורכבות וכואבות.
  • המטרה- לעבד את הסיטואציה, להפוך חוויה פסיבית לאקטיבית ולהשיג שליטה.
  1. משחקי קופסא

השימוש בהם בחדרי הטיפול גובר עם השנים.

מחלוקת לגבי יעילותם הטיפולית:

  • שפירו (1993)- “לא קיים משחק בו ילדים אוהבים לשחק ואותו לא ניתן לרתום למטרות טיפוליות”, המשחק לא משנה, אלא דרך המשחק יכולה ללמד על הילד ועל עולמו.
  • גרדנר (1986)- חושפים פחות אינפורמציה, משמשים כמשחקי “התחמקות” המעבירים את הזמן בנעימים ודורשים מהמטפל להפגין פחות מיומנות טיפולית.

ערכם הטיפולי:

  • מסייע לילדים להתחיל בקשר הטיפולי ולבסס אותו.
  • ההנאה הכרוכה בהם עשויה לסייע ולשכך כאב פסיכולוגי.
  • כלי אבחוני המאפשר צפייה בדפוסי התנהגות, רגשות וקוגניציות.
  • אמצעי להכוונת העבודה הטיפולית (שימוש שונה בין גישה דינמית להתנהגותית-קוגניטיבית). גישה אחרת: בניגוד לגישה הדינמית, כל משחק, לרבות משחקי האסטרטגיה, מאפשרים לילד לבטא את עצמו. דרך כלי זה ניתן לעצב את דרכי חשיבת הילד ואת דרכי התמודדויותיו. בניגוד לגישה הדינמית השואפת רק לשקף, בגישה זו שואפים לעצב את הילד דרך שינוי הכללים, שימוש בהפסד.
  • תרגול מיומנויות ואסטרטגיות פתרון בעיות בסביבה מכילה, התמודדות עם תחרות, ניצחון והפסד. אסטרטגיות אלו מסייעות בהפנמת נורמות חברתיות.
  • דוגמאות למשחקים שנוצרו עבור טיפול ועבור העמקת היכרות: מרגישונים, סדרת משחקים- משימות מהלב, סולמות נחשים שמערבים רגשות. משחקים מסחריים- מונופול, טאקי- נמצא מוטיב טיפולי.

מגבלות אפשריות של משחקי קופסא:

  • עשויים לצרוך זמן רב.
  • ילדים עשויים לאבד עניין במשחקים קלים או שחוקים מידי.
  • מונע כניסה לרבדים עמוקים יותר.
  • אמצעי נוח להימנעות מכניסה לנושאים רגשיים ויצירת קשר רגשי עמוק.