ספרים ככלי טיפולי- ביבליותרפיה

ביבליותרפיה: שיטת טיפול המשתמשת בתהליכי קריאה וכתיבה בטקסטים ספרותיים לטיפול בבריאות הנפש של הילד. נעשה בה שימוש בגילאים השונים, אך נתמקד בתפקידה בטיפול בילדים.

הנחות יסוד:

  • לילדים אין את המשאבים הפנימיים שיאפשרו להם לעבד ולעכל באופן מלא ובכוחות עצמם את הרגשות המטרידים אותם. הנחת היסוד היא שלא הכל נגיש להם וקשה להם להכיל את מכלול הרגשות ואף ליהיות מודעים אליהם. כלי של עבודה על הקוגניציה והרגש.
  • המגע עם הטקסט הספרותי, מהווה דרך עקיפה לאפשר מגע עם התכנים הפנימיים.
  • עולם היצירה הספרותי משקף את עולם המושגים, הדימויים והחוויות של הילד בצורה אוניברסלית, ולכן יש בו יכולת לעורר בכל אחד את עולמו הפנימי.
  • כלי המאפשר לעקוף מחסומים ולהגיע ביתר קלות ללא מודע של הילד, במטרה להעלות למודעות רגשות, קונפליקטים והסיבות להם. במרבית הסיפורים עלילה המכילה מכלול של רגשות המפגישים את הילד עם רגשות אוניברסליים כמו פחד, כעס, חרדה ותוקפנות. עצם המפגש של הילד עם תכני הסיפור מעוררים בו רגשות כחלק מהמפגש שלו עם דפות ספרותית.
  • מאפשר לילד לחיות את עצמו דרך דמות ספרותית ולהגיע לתובנות עצמיות באופן מוגן ובהלימה לכוחות הנפש שלו, וכך מאפשר תהליכים נפשיים מבלי שהמטופל נדרש להתמודד עם תכנים מודחקים שאין ביכולתו לשאת. אמצעי השלכתי זה מאפשר לגעת בחלקים עמוקים יותר של המודעות שמעסיקים אותו, באופן עקיף שהוא פחות מאיים, ולאפשר לו קתרזיס (פורקן הלחץ).
  • יש ילדים שהמגע עם ספרים פחות מאיים עבורם מאשר משחקים, ועל כן טיפול זה יהיה אפקטיבי יותר וכן יתרום לחיבור הראשוני עם המטופל באופן מועיל יותר.

תמיכה ספרותית

  • רחל צורן (2000)- פוטנציאל הריפוי במתן לגיטימיות ליסוד הבדיוני וביצירת מרחב חד-משמעי המאפשר תנועה חופשי. מפגש רב-ערוצי של קולות שונים אצל הקורא, הכותב וגיבורי העלילה.
  • פלדמן וקורנפילד (1991)- על הסיפור להצית אש בדימיוננו, לחרוג מגבולותיהם של העולמות האישיים שלנו ולהציג בפנינו את האוניברסליות של ההוויה האנושית.
  • ברונו בטלהיים (1987)- על הסיפור לגרות את הדמיון, להכיר הכרה מלאה בקשיים ובחרדות להציע פתרונות לבעיות המטרידות. השיקוף שבסיפור מאפשר לגעת בחלקים המודעים והלא-מודעים שלנו.
  • רוברטס (1994)- “חוסר המוחלטות של הטקסט” הוא זה המאפשר מגוון רחב של פרשנויות. “טקסטים ספרותיים פותחים פתח להענקת משמעויות ואינם מנסחים משמעויות בעצמם”. הספרים שרוברטס מדבר עליהם לא עוסקים בנושא נקודתי (כמו “האריה שאהב תות”), אלא הם מאפשרים מרחב רחב יותר של התמודדויות, באופן שיתאים לילדים בעלי אופי שונה (כמו “אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים”).

תוספת של סימה- ככל שמסרי הספר סמויים יותר, כך לילד יותר מרחב פרשנות ולמטפל תפקיד משמעותי יותר.

מטרות הביבליותרפיה

ברמה התודעתית

  • לאפשר לאדם להכיר טוב יותר את עצמו, את עולמו הרגשי, הערכי וההתנהגותי.
  • שחרור של תהליכים לא מודעים, יקל על ההתמודדות עם לחצים רגשיים ויביא לקתרזיס ולפניות רגשית.
  • לסייע לפרט בגיבוש ערכיו ותפיסת עולמו.

ברמה המעשית

  • ללמד תוך התנסות מוגנת להרחיב את רפרטואר התגובות ודרכי ההתמודדות. ברמה הפרקטית, במהלך הקריאה ניתן לדון עמו על דרך ההתמודדות של הדמות עם הסוגייה שעלתה. כך למעשה ניתן להגמיש את דפוסי חשיבתו ולאפשר לו להחשף למגוון רחב יותר של תגובות.

שלבים בתהליך

ארבעה שלבים בתהליך בין הקורא ליצירה:

  • הזדהות- של הקורא עם הדמויות בסיפור. הקורא חש שאינו בודד בפחדיו ובמועקותיו.
  • השלכה- לייחס לדמות מתכונותיו, תחושותיו ועמדותיו.
  • זיכוך-שחרור מתחים (קתרזיס)- שחרור מתח באמצעות העברת הקונפליקטים אל הדמות הספרותית.
  • תובנה- מודעות למניעים שלו ולמניעים האנושיים בכלל. הקורא עשוי לפתח תפיסה ריאליסטית יותר של יכולתו ושל ערכו העצמי.

תפקיד המטפל

  • תהליך התיווך הנעשה באמצעות המטפל הביבליותרפי מאפשר לקיים דיאלוג רגשי באופן מושכל, מעמיק ויעיל יותר.
  • חשוב שהמטפל יעבור תהליך ראשוני עם היצירה ותכניה הרגשיים. כדי לאפשר את מגע הילד עם הטקסט, על המטפל לבצע בחירה מושכלת של הספר ולבדוק מה הספר מעורר בי. כך נוודא שתחושתי בנוגע לספר לא תחבל בחוויית הילד, והספר יהיה יכול לגעת בילד ובחווייתו. ניתן לשאול אותו לדוגמא אם הוא היה משנה את סוף הספר, או איך הספר גרם לו להרגיש.

הבחנה בין ביבליותרפיה התפתחותית לקלינית

  • ביבליותרפיה התפתחותית– שימוש ביצירות ספרותיות בטיפול, בסיוע, בהעשרה ובהכוונה של קורא ללא אפיונים פסיכופתולוגים, באמצעות תהליכי קריאה והנחיה חופשיים. יכולה להתבצע כמסגרת ביתית או בית-ספרית, מטרתה לקדם תהליכי התפתחות תקינים, לחזק בריאות נפשית, לעזור בפתרון בעיות יום-יומיות.
  • ביבליותרפיה קלינית– שימוש ביצירות ספרותיות בתהליכים טיפוליים עם יחידים ועם קבוצות מטופלים בעלי בעיות רגשיות או התנהגותיות, כשהביבליותרפיה משתלבת עם פסיכותרפיה בהתמודדות עם מצבים נפשיים פתולוגים. משמשת אנשי מקצוע כמו פסיכולוגים ויועצים חינוכיים.

אלמוג וברוך (1996) עסקו בשתי שיטות להעברת תכנים בספרים: סמויה וברורה. כלומר, עד כמה המוסר השכל או המסר החינוכי עובר בצורה ברורה וישירה. מסר סמוי יכול לעבור בעזרת חיות או דיאלוג, ואלו יותר מעודדים את הילד לחשוב. הם פחות כובלים ולא מכוונים את הילד איך להרגיש. נרצה שהוא יבחר סיטואציה והוא יחליט כמה להתחבר אליה וכמה להשליך עליה. נרצה להשתמש בספרים מסוג אלה בשימוש בהם ככלי טיפולי.