ציור ככלי טיפולי

  • מתבסס על הכלה: על הנייר ודרך תיווך המטפל. הדף כמיכל שמאפשר לגעת בתכנים של הילד באופן לא מילולי ולא ישיר. הדף, שעליו ניתן לזרוק את כל עולמנו הפנימי, הוא חשוב בהיותו מסוגל לספוג הכל, כמו שאנחנו אמורים ליהיות מסוגלים לספוג הכל מבחינה הרגשית. הביטוי בציור מהווה תהליך ריפוי טבעי, לא חייב את מיכל המטפל (שכמובן מוסיף משמעות נוספת), דרך ביטוי רגשות ומחשבות.
  • ציור ללא הכוונה/הכוונה מינימלית.
  • התייחסות לאספקטים שהילד מבטא בציור.
  • הישארות ברמה הסמבולית מול קישור לאפקטים ממשיים בחיי הילד. המטפל יכול להתעניין בציור ולשקף לו, אך לא נרצה לשאול אותו שאלות תוך הציור, בכדי לא להשפיע על התהליך ויסית אותו לכיוון המונע מתגובת המטפל. המטפל יכול להביע עניין בכך שישאל לדוגמא מה הוא צייר כשמופיעה משפחה, ולא לשאול אותו שאלה ממוקדת כמו “אני רואה שציירת את משפחתך”, בעוד שהילד כיוון למשפחה דימיונית, השונה מהתפיסה הראשונית שלנו.
  • חשוב שהמטפל לא יהיה שיפוטי דרך הציור- לא רק במובן פידבק כמו יפה/לא יפה שגם מהווה הערכה, אלא בשהייה בחוויה של הילד תוך הציור.
  • מתאימה גם לילדים לא וורבליים.
  • חשוב ליהיות זהירים וצנועים ביכולת הפירוש ולא להסיק מסקנות מרחיקות לכת מציורים בודדים בלבד. המשמעות שתתן לציור היא בהשלמת התמונה האינטגרטיבית, ככלי אחד מתוך ארגז הכלים הטיפוליים.

טכניקות לשימוש בציור כאמצעי השלכתי

  • סקוויגלס- מעלה תכנים שאולי לא היו יוצאים בצורה מילולית. אינדיקציה לרגש או מחשבה.
  • ציור חופשי- מעניין לדעת מה הילד יצייר ללא הכוונה.
  • ציור משפחה כדימוי לכל דמות.
  • ציור משפחה בתנועה.
  • לצייר את השם או עבודה על השם- מלמד גם כן על עולמו הפנימי של הילד.
  • דיוקן עצמי- אך מאיים ויותר ישיר.
  • סיפור בשישה חלקים דרך ציור (מיהו הגיבור, מה המשימה, מה עוזר לגיבור במילוי במשימה? מה מפריע לו? איך הוא מתמודד? מה קורה בסוף?).

פרספקטיבות תיאורטיות לציור ככלי אבחוני

  1. אוריינטציה פסיכו-דינמית- ציור השלכתי מייצג סימבול לתפיסת המציאות. דמויות מייצגות אנשים משמעותיים, אובייקטים מסמלים קונפליקטים או נטיות התנהגותיות. המשימה עמומה, הילד משליך את רגשותיו, עמדותיו ומניעיו לתהליך הציור ובכך מאפשר לראות תפקוד אישיותי. ניתן ללמוד על יכולת להבין על משימות עמומות, בסיטואציות שלעיתים מלוות במעט לחץ.
  2. אוריינטציה קוגניטיבית-התפתחותית- ציור מייצג השתקפות מאפיינים התפתחותיים וקוגניטיביים. יש להעריך קונטקסט זה לפני פירוש אישיותי או השלכתי. אינדיקציה ליכולות הילד דרך תפיסת הדמות וביטוי דרך ציור.
  3. אוריינטציה קוגניטיבית-התנהגותית- מאפשר לבחון התנהגות בסיטואציית מבחן עמום. מספק מידע לגבי מחשבות, ציפיות ותפיסות המעודדות התנהגות. למשל, ציור בי מעורר זיכרונות, אמונות וציפיות אודות בית.

ציור ככלי אבחוני

מבחן HTP: HOUSE, TREE, PERSON

  • מאפשר לעקוף הגנות בדרך עקיפה, לקבלת מידע מהלא-מודע. גירויים עמומים, אך מוכרים, מאפשר השלכה מתוך העולם הפנימי.
  • לבתים, דמויות ועצים משמעויות רלוונטיות לאספקטים מסויימים באישיות האדם. אובייקטים המוכרים אפילו לילדים קטנים, קלים לציור ומפיקים אסוציאציות רבות.
  • מאפשרים ורבליזציה יותר כנה וחופשית מאפשר פריטים אחרים.
  • שימושים אחרים למבחן: בחינת התפתחות קוגניטיבית, קשיים תפיסתיים או ויזו-מוטוריים.
  • מעלותיו של המבחן: ניתן להעביר במהירות, לא מצריך שימוש בעזרים רבים, כלי נרחב להעלאת השערות (עצמי, תפיסות על אנשים, חרדה, קונפליקטים וכו’).
  • אופן ההעברה: הוראות מינימליות לשם שמירה על עמימות הסיטואציה.

הסימבוליקה של עץ

  • צפוי לעורר פחות הגנות, מאחר והוא רחוק יותר מהאדם וקל יותר להשליך עליו ללא תחושת איום.
  • משקף את רגשות הנבדק היותר עמוקים ולא מודעים על עצמו.
  • פחות רגיש לשינויים במבחן חוזר. רק עבודה טיפולית יסודית תביא לשינוי, גם אם קטן בציור העץ. לכן הוא מעיד יותר על חלקים אישיותיים, בהיותו לא משתנה.
  • קווי ההתפתחות של העץ, מהתחתית ועד לחלק העליון.
  • מסמל תחושת חיות, גדילה והתפתחות.

הסימבוליקה של בית

  • אסוציאציות הנוגעות לחיי הבית והיחסים התוך-משפחתיים.
  • מסמל את גוף