מכון קוגניטיבי (בהקמה)
טיפול קוגניטיבי התנהגותי

פסיכולוגיה וסטטיסטיקה

פסיכולוגיה וסטטיסטיקה האבות המייסדים של הפסיכולוגיה שכאמור הגיעו ממדעי הטבע נאלצו להמציא כלים מתמטיים במקום שכלים כאלו לא היו זמינים בפועל. פסיכולוגים היו אלו שפיתחו בעבור הדיסיפלניה הפסיכולוגית את הכלים הללו – פירסון,ספירמן, גלטון (רגרסיה) וכו'. המכשירים פותחו מתוך הצורך. הפסיכולוגיה ביססה הודות לשימוש במספרים (הסטטיסטיקה) את מעמדה וכיום הפסיכולוגיה הינה בית ספר בפני עצמו [...]

זיכרון

זיכרון הרבה פעמים נרצה בעצמנו לבחור צד או להחליט מהי האמת האמיתית, אך לאו דווקא הדבר אפשרי. הזיכרון יוצר תופעה של פיקציות או זכרונות מדומים, אך כמו שהוא מתעוות, כך הוא גם "משתפר"- המסקנה שלנו היא שהזיכרון דינמי- לטוב ולרע.  ברטלט, חלוץ המחקר הקוגנטיבי בעינייני זיכרון, ראה מאמץ למצוא משמעות.  ברוח הפסיכואנליזה הקלאסית נכון להגיד שאולי למשמעויות הנסתרות יש תפקיד מפתח להבנה [...]

הזכרונות שלנו וההשלכות להם

הזכרונות שלנו וההשלכות להם החוסר אמינות של הזכרון כהבנה אובייקטיבית של המציאות הופך להיות מאוד ברור, הדבר מוביל לשאלות תהומיות לגבי הרשאה של עבריינים\"קורבנות" של זכרון מוטעה.  ההבנה שלנו קיום מבחינה מדעית של הזכרון יכולה לעזור למערכת הצדק, אם תבין גם היא שיש גבול לרמה שאפשר להסתמך על עדויות הקשורות בזכרון.  הזיכרונות שלנו נראים לנו אולי ממשיים ואמיתיים אך מבחן המציאות מראה שזכרונות יכולים "להיאבד", להשתנות [...]

זיכרון

זיכרון זיכרון מזויף- זיכרון מזויף הוא בעצם יצירת אשלייה שאותו סובייקט מאמין בו כאילו התרחש במציאות.ישנם דברים גם בחוויות היומיומיות שלנו אנו זוכרים דברים, מתייחסים אליהם כזיכרון ועובדים איתם כשם שאנו עובדים עם זכרון אך לא יודעים לקרוא להן בשמם, ומכחישים את עצם היותם זכרונות.  המחקרים על הזכרון לא מוכיחים שהדברים שאנו זוכרים התרחשו באמת.  ברטלט במהלך מחקר על קוגניציה סיפר לקבוצה סיפור אינדיאני לא ברור, קצת מוזר. [...]

CBT- Cognitive Beheviral Therapy

CBT- Cognitive Beheviral Therapy   טיפול פסיכולוגי המבוסס על ראיות בו יש ניסיון לשינוי התנהגותי, ניסוי ותהייה, יש תרגול בכדי להגיע לתוצאות. טיפול זה נחשב מאוד יעיל בבעיות חרדה,פוביות פשוטות,פוביות ספציפיות. (דוגמא:חרדת בחינות,פחד מג'וקים\גבהים\ליצנים). המטרה היא ללמד כיצד מחשבות שגורמו להימנעות מסוימת בחרדה יכולות להשתנות. הרעיון הוא לייצר דברים שירגיעו את החרדה או לפחות את האופן בו האדם מתייחס לגירויים המביאים לחרדה.  התפיסה ההתנהגותית רואה את הפוביה הספציפית [...]

למידה

למידה למידה בלתי-אסוציאטיבית: Habituation: תגובה הולכת ופוחתת ככל שיש יותר חשיפה לגירוי. לדוג': בהתחלה נבהלים מצופר אך באופן הדרגתי מתרגלים אליו ומגיבים פחות. Sensitization: תגובה מוגברת בתגובה לגירוי. לדוג' כשנכנסים לסמטה חשוכה מגיבים בצורה קיצונית יותר לגירויים כגון צופר. אורך החיים של שתי תופעות אלו הוא יחסית קצר אך חשיפה ממושכת עשויה לגרום ללמידה ארוכת טווח.  [...]

תפיסה

תפיסה אשליות – אשליה היא תפיסה מוטעית או מעוותת.   אשליית הירח (moon illusion) – כאשר הירח קרוב לאופק הוא נראה עד 50% גדול יותר מאשר כשהוא גבוה בשמים, למרות שבשני המיקומים גודל התמונה על הרשתית נשאר זהה. ההסבר לכך הוא שהמרחק הנתפס לאופק הוא גדול מהמרחק לזנית. המרחק נתפס כגדול יותר והוא שמוביל לגודל הנתפס כגדול יותר. [...]

חקר התפיסה

חקר התפיסה רשתות פשוטות (Simple networks) – רוב המחקר על שלב ההתאמה השתמש בתבניות פשוטות, בעיקר באותיות ומילים. הרעיון הבסיסי הוא שאותיות מתוארות במונחים של תכונות מסוימות, ושהידע אילו תכונות מתאימות לאיזו אות מאוחסן ברשת של קשרים. תיאוריות אלה מכונות מודלים מקשרים (connectionist models). כל תכונה נחשבת לקשר (node) ברשת. חיבור בין תכונה לבין אות, פירושו שהתכונה היא חלק מהאות. אם תכונה מופעלת, [...]

המרדף אחר משמעות

מדע ו"פסאומדע", המרדף אחר משמעות האם במהלך התבגרות אנחנו מוותרים על הפנטזיה? המאגיה? למען ההתפכחות? המדע?  כאשר יש רצף של אירועים המובילים לאותה תוצאה אנו משערים השערה, אך השאלה היא האם ההשערות שלנו נכונות? האם המדגם אינו מטעה? האם המדגם אינו מזוייף? באמת יש קשר בין הדברים? הקשר מקרי? השאלה העומדת בפתחנו היא האם צירופי האירועים [...]

אברהם מאסלו- הגישה ההומניסטית

אברהם מאסלו- הגישה ההומניסטית פסיכולוגיה הומניסטית (humanistic psychology): אלטרנטיבה תיאורטית לשני הזרמים (פסיכואנליטי וביהביוריסטי). קבוצה של גישות תיאורטיות בפסיכולוגיה הקלינית ובפסיכולוגיית האישיות. כונתה גם פסיכולוגיית הדרך השלישית (third force psychology).   גישה אקזיסטנציאלית: מודעות ספציפית של האדם לכך שהוא קיים במובנים של זמן ומרחב ושלקיומו יש סוף. האדם מעוניין לעשות דברים משמעותיים בחייו.   להיות (becoming): מושג חשוב בהומניזם. האדם אינו ישות [...]

Load More Posts