מכון קוגניטיבי (בהקמה)
טיפול קוגניטיבי התנהגותי

ההיסטוריה של הפסיכולוגיה

ההיסטוריה של הפסיכולוגיה מקום המבחנים בהיסטוריה של הפסיכולוגיה ההסטוריה של הפסיכו' מבוססת על מבחנים פסיכולוגים. החל מקריאת התיגר של פרויד ועד לבהביוריזם – הכל היה צריך להיות ניתן למדידה אמפירית ולהיות מדעי במונחי התקופה שבה נהגו הרעיונות. לא יהיה ניתן לכנות זאת מדע אם זה לא מדיד. כמובן שלא מדובר בהכרח במבחנים חד משמעיים אך [...]

תפיסה קוגניטיבית בסיסית

תפיסה קוגניטיבית בסיסית פער דו-עיני (Binocular Disparity) רמז זה מתבסס על העובדה שהעיניים מצויות במרחק קבוע אחת מן השנייה, כך שכל עין רואה תמונה קוגניטיבית מעט שונה של העולם. מהו הפער הדו-עיני? כאשר אנו מביטים באובייקט מסוים, בכל עין נוצרת תמונה מעט שונה, כך שאם נבדוק שתי נקודות המייצגות נקודה מסוימת באובייקט, נראה שהן נופלות במיקומים [...]

זיכרון

זיכרון הרבה פעמים נרצה בעצמנו לבחור צד או להחליט מהי האמת האמיתית, אך לאו דווקא הדבר אפשרי. הזיכרון יוצר תופעה של פיקציות או זכרונות מדומים, אך כמו שהוא מתעוות, כך הוא גם "משתפר"- המסקנה שלנו היא שהזיכרון דינמי- לטוב ולרע.  ברטלט, חלוץ המחקר הקוגנטיבי בעינייני זיכרון, ראה מאמץ למצוא משמעות.  ברוח הפסיכואנליזה הקלאסית נכון להגיד שאולי למשמעויות הנסתרות יש תפקיד מפתח להבנה [...]

הזכרונות שלנו וההשלכות להם

הזכרונות שלנו וההשלכות להם החוסר אמינות של הזכרון כהבנה אובייקטיבית של המציאות הופך להיות מאוד ברור, הדבר מוביל לשאלות תהומיות לגבי הרשאה של עבריינים\"קורבנות" של זכרון מוטעה.  ההבנה שלנו קיום מבחינה מדעית של הזכרון יכולה לעזור למערכת הצדק, אם תבין גם היא שיש גבול לרמה שאפשר להסתמך על עדויות הקשורות בזכרון.  הזיכרונות שלנו נראים לנו אולי ממשיים ואמיתיים אך מבחן המציאות מראה שזכרונות יכולים "להיאבד", להשתנות [...]

זיכרון

זיכרון זיכרון מזויף- זיכרון מזויף הוא בעצם יצירת אשלייה שאותו סובייקט מאמין בו כאילו התרחש במציאות.ישנם דברים גם בחוויות היומיומיות שלנו אנו זוכרים דברים, מתייחסים אליהם כזיכרון ועובדים איתם כשם שאנו עובדים עם זכרון אך לא יודעים לקרוא להן בשמם, ומכחישים את עצם היותם זכרונות.  המחקרים על הזכרון לא מוכיחים שהדברים שאנו זוכרים התרחשו באמת.  ברטלט במהלך מחקר על קוגניציה סיפר לקבוצה סיפור אינדיאני לא ברור, קצת מוזר. [...]

למידה מורכבת

למידה מורכבת בהתניה הקלאסית והאינסטרומנטאלית יכולת הלמידה הושפעה במידה רבה מיכולת היצור לייצג את המושגים השונים במוחו ואז לפעול על פי ייצוגים אלו. אך יש מקרים בהם לא ניתן לפעול בצורה זו, ובנוסף הפעולות הנדרשות מסובכות יותר מהפעולות האסוציאטיביות הרגילות (כגון פעולה על פי אסטרטגיה וכו').  מפות קוגניטיביות ומושגים מופשטים (טולמן)  מקרה המדגים את יכולת [...]

למידה

למידה למידה בלתי-אסוציאטיבית: Habituation: תגובה הולכת ופוחתת ככל שיש יותר חשיפה לגירוי. לדוג': בהתחלה נבהלים מצופר אך באופן הדרגתי מתרגלים אליו ומגיבים פחות. Sensitization: תגובה מוגברת בתגובה לגירוי. לדוג' כשנכנסים לסמטה חשוכה מגיבים בצורה קיצונית יותר לגירויים כגון צופר. אורך החיים של שתי תופעות אלו הוא יחסית קצר אך חשיפה ממושכת עשויה לגרום ללמידה ארוכת טווח.  [...]

תפיסה

תפיסה אשליות – אשליה היא תפיסה מוטעית או מעוותת.   אשליית הירח (moon illusion) – כאשר הירח קרוב לאופק הוא נראה עד 50% גדול יותר מאשר כשהוא גבוה בשמים, למרות שבשני המיקומים גודל התמונה על הרשתית נשאר זהה. ההסבר לכך הוא שהמרחק הנתפס לאופק הוא גדול מהמרחק לזנית. המרחק נתפס כגדול יותר והוא שמוביל לגודל הנתפס כגדול יותר. [...]

חקר התפיסה

חקר התפיסה רשתות פשוטות (Simple networks) – רוב המחקר על שלב ההתאמה השתמש בתבניות פשוטות, בעיקר באותיות ומילים. הרעיון הבסיסי הוא שאותיות מתוארות במונחים של תכונות מסוימות, ושהידע אילו תכונות מתאימות לאיזו אות מאוחסן ברשת של קשרים. תיאוריות אלה מכונות מודלים מקשרים (connectionist models). כל תכונה נחשבת לקשר (node) ברשת. חיבור בין תכונה לבין אות, פירושו שהתכונה היא חלק מהאות. אם תכונה מופעלת, [...]

המרדף אחר משמעות

מדע ו"פסאומדע", המרדף אחר משמעות האם במהלך התבגרות אנחנו מוותרים על הפנטזיה? המאגיה? למען ההתפכחות? המדע?  כאשר יש רצף של אירועים המובילים לאותה תוצאה אנו משערים השערה, אך השאלה היא האם ההשערות שלנו נכונות? האם המדגם אינו מטעה? האם המדגם אינו מזוייף? באמת יש קשר בין הדברים? הקשר מקרי? השאלה העומדת בפתחנו היא האם צירופי האירועים [...]

Load More Posts