טיפול CBT לADHD אצל מבוגרים

טיפול קוגנטיבי התנהגותי (CBT) הוכח על ידי תוצאות קליניות וראיות מחקריות כשיטת טיפול שמשפרת את חייהם של מבוגרים הסובלים מADHD – הוא מגביר את בטחונם העצמי, את יעילות עבודתם, ואת אושרם. קרא כדי ללמוד על ‘עיוותים קוגנטיביים’ ועל האופן שבו ניתן להתיר אותם באמצעות טיפול קוגנטיבי התנהגותי.

אחרי חיים שלמים של טעויות, תאונות ואי עמידה בלוחות זמנים, אין זה מפתיע שמבוגרים עם ADHD סובלים מביטחון עצמי ירוד בצורה מסוכנת וממחשבות שליליות בלתי פוסקות. טיפול קוגנטיבי התנהגותי הוא סוג קצר טווח וממוקד מטרה של פסיכותרפיה, שמטרתו לשנות את דפוסי המחשבה השליליים ואת האופן שבו המטופל מרגיש לגבי עצמו, יכולותיו, ועתידו. אפשר להתייחס לזה כאימון מוחי לסובלים מADHD.

הCBT שימש במקור טיפול להפרעות מצב רוח, והינו מבוסס על ההבנה שקוגניציות, או מחשבות אוטומטיות, מובילות לקשיים רגשיים. מחשבות אוטומטיות הן פרשנויות ספונטניות לאירועים. התרשמויות אלה יכולות להתעוות – לדוגמה, יכולות להתעורר במוחך הנחות חסרות ביסוס לגבי עצמך (או אחרים), סיטואציה כלשהי, או העתיד. דיאלוג פנימי לא בריא יכול למנוע מאדם להתאמץ להגיע למטרה, לפתח מנהגים חדשים ופרודוקטיביים, או באופן כללי לקחת סיכונים מחושבים.

הCBT שואף לשנות דפוסי מחשבה חסרי היגיון שמונעים מאנשים להתמיד במשימה או להגיע לתוצאות. עבור אדם עם ADHD שיש לו מחשבות כמו: “זה חייב להיות מושלם או שאין בזה טעם”, או “לעולם לא אצליח לעשות משהו כמו שצריך”, הCBT מערער על אמיתות הקוגניציות האלה. שינוי מחשבות מעוותות, ושינוי דפוסי ההתנהגות שנובע מכך, הינם דרכים אפקטיביות לטפל בחרדה ובבעיות רגשיות נוספות.

עיוותים קוגנטיביים

אנשים שלוקים מאז ילדותם בADHD (במיוחד כשהוא לא מאובחן), חווים קשיים תכופים ומתסכלים בסיטואציות שונות – בעבודה, באינטראקציות חברתיות, ובפעולות ארגון יומיומיות. בגלל קשיים אלה, מבוגרים הסובלים מADHD מפתחים תכונות כמו ביקורת עצמית ופסימיות. זה לעתים גורם להם לחוות רגשות שליליים, עיוותים קוגנטיביים, ואמונות לא בריאות בקשר לעצמם. אנשים שחיים עם ADHD לעתים קרובות יחשבו שזוהי אשמתם כשדברים משתבשים, כשלמעשה, במקרים רבים, אין זה נכון. ייתכן שיתייחסו בפסימיות לעתיד, וידמיינו שיום המחר יהיה יום רע בדיוק כמו היום.

מתברר שהמחשבות והאמונות המדכדכות הללו, שמונעות מאנשים לעשות כרצונם, לא מחזיקות מעמד בפני ההיגיון. כפי שחושף הCBT, תהליכי המחשבה האלה הינם מעוותים בכמה דרכים אפייניות:

  • חשיבה של ‘הכול או כלום’: אתה רואה דברים בשחור ולבן – טוב לחלוטין או רע לחלוטין. מבחינתך, אם לא עשית משהו באופן מושלם, נכשלת.
  • ראיית יתר של דפוסים: אתה רואה אירוע שלילי יחיד כחלק מתבנית: לדוגמה, אתה תמיד שוכח לשלם חשבונות.
  • קריאת מחשבות: אתה חושב שאתה יודע מה אנשים חושבים עליך או על משהו שעשית – וזה לא משהו טוב.
  • קריאת עתידות: אתה משוכנע שדברים ישתבשו.
  • העצמה או צמצום: אתה מגזים בערכן של בעיות זניחות, ומתייחס בטריוויאליות להישגיך.
  • מחשבה על איך שזה ‘צריך’ להיות: אתה מתמקד באיך שהדברים ‘צריכים’ להיות, מה שמוביל לביקורת עצמית חמורה וגם לתחושות טינה כלפי אחרים.
  • פרסונליזציה: אתה מאשים את עצמך על אירועים שליליים וממעיט באחריותם של אחרים.
  • סינון מנטלי: אתה רואה רק את הצדדים השליליים של חוויות.
  • טיעונים רגשיים: אתה חושב שרגשותיך השליליים משקפים את המציאות: אם אתה מרגיש רע לגבי העבודה שלך זה אומר: “אני לא מצליח בעבודה וכנראה יפטרו אותי”.
  • חשיבה יחסית: אתה משווה את עצמך לאחרים ומרגיש נחות, אפילו אם ההשוואה אינה מציאותית.

כשתלמד לזהות את המחשבות המעוותות הללו, תוכל להחליף אותם בחשיבה מציאותית.

הבנת דרך המחשבה שלך היא צעד ראשון ליצירת שינויים בחייך. שינוי מחשבות ושינוי התנהגות באים יד ביד. הרחבת המבט שלך על מצבים שונים תאפשר לך למצוא דרכים חדשות להתמודד איתם.

מה התחדש בטיפול הקוגנטיבי התנהגותי בADHD?

מאז שנת 1999, מגוון מיזמי מחקר חקרו את השפעת הCBT על תסמיני ADHD אצל מבוגרים, במסגרת אישית ובמסגרת קבוצתית. רוב המחקרים פורסמו ב5-10 השנים האחרונות. באופן כללי, המחקר תומך בהשערה שCBT יכול לעזור למבוגרים להתמודד בצורה טובה יותר עם אתגרים הקשורים לADHD. לדוגמה, מחקר משנת 2016 מתחום הדימות המוחי, שבו השתתפו מבוגרים עם ADHD שהשלימו קורס CBT בן 12 מפגשים, הראה שיפור ברמת תסמיני הADHD ושינויים חיוביים באזורים רלוונטיים של המוח – אותם אזורים שבדרך כלל נצפים במחקרים של טיפולים תרופתיים.

 

כיצד בדיוק CBT עוזר למבוגרים הסובלים מADHD?

אמנם מרתק ללמוד כיצד CBT יכול לשנות את המוח, אך רוב המטופלים הסובלים מADHD פשוט רוצים לצאת מהבית בלי לבזבז 20 דקות בחיפוש אחר המפתחות. CBT עוזר למטופלים להתמודד עם אתגרים יומיומיים שכאלה.

CBT פועל להחליש את המוגבלויות שאנו נתקלים בהן בחיינו: דחיינות, ארגון זמן, וקשיים נפוצים נוספים, לא לטפל בתסמיני היסוד של ADHD – קשיי קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות.

מפגשי CBT מתמקדים בזיהוי הסיטואציות שבהן תכונות כמו תכנון לקוי, חוסר ארגון, וקשיים בארגון זמן יוצרות אתגרים בחיי היום-יום של המטופל. המפגשים יכולים לעזור למטופל להתמודד עם מחויבויות כמו תשלום חשבונות או הגשת מטלות עבודה בזמן, ולעודד פעילויות שגורמות לסיפוק אישי ורווחה, כמו שינה, פעילות גופנית או תחביבים. לימוד על ADHD תמיד מהווה נקודת התחלה טובה, שהרי הוא מחזק את המסר שADHD אינו פגם באופי, ומדגים את היסודות הנוירולוגיים של אתגרים יומיומיים.

רוב המבוגרים הסובלים מADHD אומרים: “אני יודע מה אני צריך לעשות, אני פשוט לא עושה את זה”. CBT מתמקד באימוץ שיטות התמודדות, שליטה על מחשבות ורגשות שליליים, והתרת דפוסי התנהגות שמקשים על ההתמודדות.

המפגשים מתמקדים בסיטואציות ובאתגרים שהמטופל נתקל בהם, וחשוב מכך, מצפה להיתקל בהם, במיוחד בין מפגש למפגש. המטפל משתמש בתזכורות ובטיפים פשוטים כדי להקל על המטופל לזכור את דרכי ההתמודדות, בשביל שיוכל להשתמש בהן גם מחוץ למפגשים. בסופו של דבר, הדרך שבה מטופל בעל ADHD מתפקד בחיי היום-יום היא המדד הטוב ביותר ליעילות הטיפול.

איך נראה מפגש CBT ממוצע?

CBT יכול להתנהל באופנים רבים ושונים, וכל מטפל מתאים את המפגשים לצרכיו האישיים של המטופל. האג’נדה של כל מפגש מעגנת את השיחה ומאפשרת לזהות מתי היא סוטה מהנושא. המפגשים הראשונים בדרך כלל יכללו הקדמה לנושא הCBT, תיאור מבנה המפגשים, קביעת מטרות טיפול ספציפיות, מציאותיות ובנות ביצוע, ופיתוח תכניות פעולה למעשיו של המטופל מחוץ למפגשים.

המפגשים הבאים מתמקדים בזיהוי מצבי החיים החשובים ביותר שמשפיעים על המטופל, ובפיתוח כישורי התמודדות עבורם. עבור כל מצב כזה, המטפל והמטופל עובדים יחד לפרק את האתגר לגורמים כדי להבין בצורה טובה יותר את טבעו, כולל מבט על השפעתם של מחשבות, רגשות, התנהגויות וגורמים נוספים שמפריעים להתמודדות עם הבעיה.

השימוש בעקרונות הCBT מפרק את המשימה הקשה של ‘התמודדות עם ADHD’ לשיטות ספציפיות לעבור בשלום נקודות חשובות במהלך היום – לקום ולהגיע לעבודה בזמן, להתחיל פרויקט שאתה לא רוצה להתחיל, או לקבוע זמן להסתכל ביומן – מה שמקל על ההתמודדות. במהלך המפגש יתרחש תכנון מסודר של דרכי התמודדות לשימוש בין המפגשים (גם בכתב כדי שהמטופל לא ישכח).

חלק מתרגילי הCBT שנעשה בהם שימוש במפגשים מבוססים על רעיונות פשוטים: הרבה אנשים עם ADHD לא עונדים שעון, עם זאת, כשהם זוכרים לענוד שעון, שמים שעונים בכל רחבי הבית, ומתעדים בפירוט את אירועי היום, יהיה להם קל יותר לנהל זמן כראוי. איך אדם הסובל מADHD יזכור לעשות את כל זה? ססמאות פשוטות (“אם זה לא נמצא ביומן, זה לא קיים”) הן צורות בסיסיות של טיפול CBT. הן משמשות תזכורות שעוזרות לשנות דפוסי מחשבה.

רצוי לכתוב ביומנים כל משימה שהם צריכים לעשות במהלך יום מסוים – מפגישות חשובות ועד מטלות יומיומיות. לחבר את ההסתכלות ביומן לפעולות שגרתיות, כמו צחצוח שיניים, ארוחת צהריים, הוצאת הכלב לטיול, וכולי. זה יעזור לאנשים עם ADHD להישאר ממוקדים במשימותיהם במשך היום, ולקבוע סדרי עדיפויות. אנשים עם ADHD מקדישים הרבה זמן לכיבוי שריפות, במקום לחשוב קדימה ולמנוע אותן מראש.

CBT מקל על ההתמודדות עם בעיות חשובות אחרות שמשפיעות על תסמיני הADHD – הפרעת חרדה והפרעת מצב רוח שמתקיימות בו זמנית, תלות בטכנולוגיה ובמשחקי וידיאו, חיפוש עבודה, או מנהגי חיים כלליים – שינה, פעילות גופנית, וביטחון עצמי.

איך עובד CBT יחד עם תרופות?

השניים עובדים יחד טוב למדי. עבור חלק מהאנשים, שימוש בתרופות בלבד גורם הן לשיפור בתסמינים והן להתמודדות טובה יותר עם אחריות. עם זאת, רוב האנשים זקוקים לCBT כדי להתמודד עם בעיות של חוסר ארגון ודחיינות, למרות שהם נמצאים תחת השפעת תרופות. כידוע, תרופות לא מלמדות דרכי התמודדות. לרוב כדאי לשלב CBT ותרופות כשמתמודדים עם בעיות רחבות היקף הנובעות מADHD.

לא קיימות ראיות לכך שCBT מסוגל להחליף טיפול תרופתי בADHD, או אפילו להקטין את המינון, אך עולה מן המחקר שהוא יעיל יותר מטיפולים אחרים. על פי מחקר משנת 2010 שביצע בית החולים הכללי של מסצ’וסטס בבוסטון, שילוב של טיפול תרופתי וCBT הצליח לשלוט על תסמיני ADHD באופן יעיל יותר מטיפול תרופתי בלבד.

“CBT ממשיך כשהטיפול התרופתי עוצר, אפילו אחרי טיפול תרופתי אופטימלי, לרוב המבוגרים יש תסמינים עודפים, ונראה שהטיפול הזה משפר את מצבם.

מתי אפשר לראות תוצאות?

התוצאות מגיעות במהירות. CBT בדרך כלל גורם לשיפור אחרי 12 עד 15 מפגשים בני שעה. עם זאת, רוב המטופלים ממשיכים עם CBT זמן רב לאחר מכן, מכיוון שהוא שם במרכז תחזוק ארוך טווח של כישורי התמודדות ושל תהליכי שיפור. למעשה, פרק הזמן של הטיפול – נאמר לאורך חודשים רבים – חשוב באותה מידה כמו מספר המפגשים.

יש אנשים ששואלים אם כדאי להם לקחת חופשה של חודש מהעבודה או מהלימודים ולעשות ‘מרתון’ CBT במשך ארבעה או חמישה שבועות. לרוב זה לא מומלץ. CBT שואף לסייע לאנשים ליצור שינויים בני קיימא בחיי היום-יום. במקום להשתתף ב20 מפגשים יומיים של CBT בחודש, כדאי למטופל למתוח את אותו מספר מפגשים על פני תקופה של כחצי שנה, כדי להפוך את כישוריו החדשים למנהגים ולשלב אותם באורח חייו. הזמן והתרגול הנוספים יעזרו לו להגיע לידי שליטה בכישורי התמודדות עבור פעולות כמו תשלום חשבונות, ארגון ענייני עבודה ולימודים, וביצוע משימות נוספות בזמן אמת.

חלק מהאנשים חוזרים למפגשי תזכורת של CBT במקרה שחזרו אצלם הרגלים ישנים. חלק חוזרים לCBT כדי להתאים את כישורי ההתמודדות שרכשו לשינוי משמעותי בחייהם, כמו לידת תינוק או פיטורין.