למידה והתנהגות

– אחד התהליכים הבסיסים והחשובים למחשבה שלנו.

-סוגים שונים של למידה : מוטורית , מילולית.

למידה משנה את המבנה של המוח שלנו , כשאנו לומדים משהו חדש המוח משתנה.

– חוקרי הביהוויוריזם לא אהבו את פרויד כיון שלדעתם ניתן לחקור רק את מה שניתן לראות – בניגוד לפרויד שדיבר על תהליכים פנימיים.

– בנוסף טענו שבני אדם נולדים כמו “לוח חלק” , התנהגותנו נקבעת על פי הגירויים והתגובות שאנו מקבלים בעולם החיצוני.

Behaviorism

  1. פבלוב

פיזיולוג אשר חקר את מערכת העיכול בעיקר אצל כלבים. לא החשיב את עצמו כפסיכולוג אלא כמדען.

פבלוב המציא את מושג ההתניה הקלאסית. – יכול ללמד את החיה לקשר בין גירוי שהוא נטרלי (אור,צליל,) לבין פעולת הריור.

גירוי בלתי מותנה – לדוגמה אוכל ,שיוצר תגובה אוטומטית.

תגובה בלתי מותנית – ריור לאוכל

גירוי מותנה – גירוי נטרלי שאם מציגים אותו ביחד עם הגירוי הבלתי מותנה , הוא יגרום לתגובה מותנית.

תגובה מותנית – תגובה זהה לתגובה הבלתי מותנית  התגובה אותה נרצה להשיג.

acquisition – כמה זמן לוקח עד שאנחנו מצליחים לגרום לגירוי המותנה ליצור תגובה?

  – extinctionבמשך כמה זמן תימשך התגובה לגירוי הבלתי מותנית ללא הגירוי הבלתי מותנה?

spontaneous recovery  – לאחר הכחדת התגובה , אנו מבצעים שוב את ביצוע ההתניה. פעולה זאת ממחישה את יכולת הלמידה הקיימת.

 

2. ג’ון ווטסון

הגדיר עצמו כפסיכולוג והגדיר את עקרונות הביהביוריזם.  כל האנשים והחיות פועלים על פי חוקי ההתניה וכך ניתן להסביר התנהגותם. מטרתו היה לנבא את התנהגות האדם על פי כלים אמפירים אובייקטיבים.  לפי ווטסון ניתן למדוד שני דברים:

א.הדברים שמגרים את האנשים

ב..תגובותיהם של האנשים לגירויים

מה שלא ניתן למדוד זה התהליכים המקשרים בין הגירוי לתגובה אשר קורים בתהליכים הקוגניטיביים במוח האדם.

  • ניסוי “אלברט הקטן” – ניסוי הבודק התניית פחד. הנבחן הינו תינוק. בתחילת הניסיוי הציגו לתינוק חיות רבות והראו כי לתינוק אין פחד מאף חיה. בין החיות כלבים עכברים קופים ארנבים. לאחר מכן רצו ללמד את אלברט לפחד, לכן כאשר בזמן שהראו לו את העכבר בשנית הושמע קול רעש חזק ,

לאחר מכן נעשה קישור בין הרעש לחיה ואלברט הכליל ((Generalizationזאת כל

שאר

החיות גם כן.

גירויים אחר שלא גרם להתניית פחד הינו בגדר “הבחנה” –  Discrimniation.

PTSD (Fear conditioning)קשר  – אדם נחשף לאירוע טראומתי , ושנים אחרי זה הוא נחשף בפחד וחרדה לגבי גירויים שונים. גם כאשר מנסים לעשות הכחדה , החרדה לא תעלם לגמרי בגלל הspontaneous recovery.

-Relaxation  הרגעה עצמית , נשימות. מטפל בהתמודדות אך בחרדה עצמה.

 

SKINNER.3

התניה אופרנטית  – התגובה מבוססת על פי סוג הגירוי.  גירוי חיובי – תגובה חיובית וחזרה על הפעולה. גירוי שלילי – תגובה שלילית אשר יגרום להכחדת הפעולה.

סקינר דיבר על 4 דרכים להגברת/הכחדת התנהגות:

  1. חיזוק חיובי – יגרום להגברת התגובה.

2.חיזוק שלילי – יגרום להכחדת התגובה.

  1. ניתן להגביר התנהגות אם היא תמנע גירוי לא נעים. לדוג’ אם ירד גשם אני ארוץ כדי להימנע מהגשם.

4.התנהגות  תיכחד אם היא תמנע משהו חיובי. – אם תפסיק לצעוק אני אתן לך סוכרייה כלומר – אם אתה צועק אתה לא מקבל סוכרייה.

ניסוי SKINNER BOX : בודק את האסוציאציה בין התגובה לבין סוג הגירוי.

למידה מונעת – Avoidance learning – הראו לעכבר אור וביחד עם זה שוק , אצל העכבר נוצרה התניית פחד שהאור יוצר שוק , ניתנה לו האופציה לברוח לחדר השני , וכך עשה.

כל עוד נברח מהגירוי לא נוכל לעשות הכחדה לגירוי.

סקינר טען באמצעות ההתניות האופרנטיות הוא יכול לגרום לכל התנהגות אפשרית.

 

4.טולמן

טען שיש דרך לבדוק מה קורה בקופסא השחורה של החיה בזמן הלמידה על ידי התבוננות בהתנהגות שלה.

ניסוי : לימוד חולצה להתמצא במבוך. ביציאה מן המבוך יש אוכל. טולמן אמר לספור את מספר הפניות הלא נכונות אשר מרחיקות אותה ממטרתה – האוכל.

ביום ה1 – הרבה טעויות (10)

ביום ה-2 7 טעויות

כך מספר הטעויות קטן ככל שמסר הימים עולה , לבסוף ביום ה17 היו לה רק שתי טעויות.

ניסו נוסף :

קבוצה 1 – חולדות שקיבלו אוכל על בסיס קבוע ביציאה.

קבוצה 2 – חולדות שבמבוך שלהם לא היה אוכל ביציאה.

קבוצה 3 – חולדות שבמשך 11 ימים לא קיבלו אוכל ביציאה , ביום ה12 הוא נתן אוכל.  מספר הטעויות היה אף נמוך יותר מאשר הקבוצה הראשונה שקיבלה אוכל כל הזמן. – בזמן ששוטטה החולדה במבוך , למדה אותו. LATENT LEARNING/ COGNITIVE MAP

 

5.ג’ון גרסיה:

Taste Aversion

היה נותן לחיות אוכל ואז אבקה שאמורה ליצור תחושה של בחילה ואז החיה הייתה עושה קשיור בין האוכל לבחילה ופעם הבאה היא לא הייתה רוצה לאכול אותו.

הבדלים מהחוקים השונים של למידה:

  1. הקישור בין אוכל לבחילה מספיק יקרה פעם אחת בשביל שהחיה תלמד. – one trial

2.הבחילה מגיעה זמן רב לאחרי האוכל אך עדיין ההתניה בין האוכל לבחילה מתקיימת.

מסקנה:

אולי יש לנו אלמנטים מולדים. לא כל הגירויים מתנהגים אותו דבר.

Taste aversion 2

כשניסו לעשות את אותו ניסוי עם שוק לאחר האוכל , השוק ניתן כשעתיים אחרי האוכל והחיה לא קישרה בין השניים. דבר המוכיח כי לא כל הגירויים אותו הדבר.

השאלה הנשאלת היא כמה למידה היא תוצאה של מה שאנו חווים או יכולת מולדת?

 ניסוי האם פחד מנחשים הוא מולד או נלמד:

– הראו לקופים בובה של נחש , ורצו לבדוק האם קופים מפחדים מנחש. שמו את הנחש ליד האוכל של הקוף ורצו לבדוק כמה זמן לוקח לקוף להגיע אל האוכל? הקופים נציבים ולא פחדו לגשת אל האוכל. אך ניתן ללמד את הקופים לפחד מנחש, הראו להם סרטון של קוף שמגיב בפחד סמוך לנחש ולאחר שראו את הסרט כמה פעמים ייקח יותר זמן עד שייגש לנחש.

observational learning- למידה על ידי צפייה.

– כאשר עשו את אותו הניסוי עם פרח, בדקו כמה זמן ייקח לקוף לגשת אל האוכל וראו שהסרט אינו משפיע , כמות הזמן לפני הניסוי ואחריו היא זהה. לכן אין למידה.

כלומר יש גירויים שיש לנו מוכנות/מולדות לפחד מהם ויש כאלה שלא

 

למידע נוסף ניתן לקרוא כאן