עיבוד מידע

מספר הנחות עבודה:

  • הנחת הסדרתיות (כיום לא מחייבת) לפיה המידע שנקלט מעובד על ידי סדרה של מערכות עיבוד: חישה>תפיסה>זכרון>חשיבה.
  • מערכות המידע משנות ומתרגמות את המידע באופן שיטתי אך בדרכים שונות.
  • מטרת המחקר הקוגנטיבי היא להבין ולתאר את המבנים והתהליכים שמעבדים מידע.

הוא לא מנסה להבין איך עובדים מנגנוני המח, אלא הוא חוקר את מנגנוני המח כדרך להבין את התהליכים הקוגנטיבים.

לא רוצים לדעת איך המח עובד כי זו המטרה, אלא רוצים לדעת איך המח עובד כי זו הדרך להבין תהליכים קוגנטיבים.

  • המחשב כמטאפורה – ניתן לעשות אנלוגיה בין עיבוד מידע אנושי לבין עיבוד מידע על ידי מחשב. אנו מרבים לעשות זאת, אבל למרות שלפעמים זה עוזר לרוב זה לא מדוייק.

חשיבה              זכרון                תפיסה              חישה

 

דרכים שונות לעיבוד מידע

עיבוד מלמטה למעלה לעומת עיבוד מלמעלה למטה

אנחנו לא תופסים רק את מה שהעין רואה, מה שנקרא bottom-up, אלא אנחנו גם מושפעים ממחשבות וידע קודם וקונטקס וכו’, מה שנקרא top-down.

עיבוד מקבילי לעומת עיבוד סדרתי/הדרגתי

עיבוד מקבילי לעומת סדרתי/הדרגתי: במטלת סטרופ למשל יש לכל גירוי את המימד המילולי והמימד של הצבע. אנחנו מעבדים את שני אלו באופן מקבילי או הדרגתי? זמני תגובה עולים בתנאי לא תואם (או נייטרלי), לכן מסיקים שהעיבוד הוא סדרתי (יש עיבוד מקביל, אבל יש אלמנט תחרותי כך שמפסיק להיות מקביל ונהיה סדרתי).

4 גישות מרכזיות

פסיכולוגיה קוגנטיבית ניסויית

  • יתרונות: שיטות מדידה משוכללות, המדדים אובייקטיבים וניתן להסיק לוגית
  • חסרונות: בעיית תוקף אקולוגי (הסקה), לא מספק מידע ישיר לגבי תהליכים (לא כולם רואים את זה כחסרון), המודל התאורטי לא יכול להיות מפורט מספיק, כי יש פה רק הסקה.

נוירופסיכולוגיה קוגנטיבית

מתמקדת במנגנוני מח דרך מחקר עם פגועי ראש. רצוי פגיעת ראש ממוקדת. פיניאס גייג’ הוא המפורסם הראשון. נפגע ממוט באונה פרונטלית ואז חקרו עליו את ההשפעות על ההתנהגות שלו וללמוד מהן הפונקציות של אזורי הפגיעה.

  • יתרונות: ניתן ללמוד על המח וזה יכול לכוון תאוריות קוגנטיביות
  • חסרונות: פיצוי, מבוסס על case study וקשה להסיק ולהכליל, לרוב הפגיעות נרחבות וקשה למקם בדיוק את אזור הפגיעה, שונות בדפוסי הפגיעה, יש ביזוריות.

המדע הנוירו-קוגנטיבי

לומדים על המח, אבל לרוב על מח של בריאים. הדמיה מוחית.

שיטות מחקר שונות, החל מרישום נוירון בודד, ועד MRI ו TMS.

  • יתרונות: נבדקים בריאים יש בשפע, ללמוד לא רק על המח הפגוע, יש יותר שליטה, חקירת הקשר בין מנטלי לפיזיולוגי, פיתוח שיטות מדידה מתוחכמות.
  • חסרונות: תוקף אקולוגי נמוך מאד (ממטלה פשוטה וספציפית קשה להסיק), הפרשנות בעייתית, פירוש הממצאים תלוי בהרבה עיבודים מתמטיים, לא תמיד ברור איזה גירוי גרם לאיזה אקטיבציה ועל איזה תהליך מדובר.

מדעי הקוגניציה החישוביים

התמקדות באמצעים ממוחשבים להדמיית תהליכים קוגנטיבים.

בונים תוכניות מחשב במטרה לדמות תהליכי חשיבה, ולנתח את התוצרים.

יש סוגים שונים של מודלים חישוביים: מודל לעיבוד מקבילי, לעיבוד סדרתי, וכו’.

  • יתרונות: המודל החישובי מכריח אותך לדבר על תהליכים מאד מפורטים ומוגדרים, זה תורם לפיתוח יישומים של עיבוד מידע, כגון גוגל.
  • יש המון דרכים שונות להגיע לאותו מקום, כלומר מודלים שונים יכולים לדמות אותו תהליך, המודל לעיתים קרובות שונה מהמציאות, יכול להיות הטיה של התאוריה לכיוונים מוטים.

סיכום

לסיכום, הפסיכולוגיה הקוגנטיבית משלבת בין הגישה הרציונליסטית (ניתוח לוגי-רציונלי > מודלים ממוחשבים) לגישה האמפיריציסטית (מדדים אמפירים אוביייקטיבים).

קשב