תאוריות אישיות

דיאלקטיקה אינהרנטית

 

זה ההתנגשות, המתח והקונפליקט בין החוקיות בהתנהגות ובין ההבדלים הבין אישיים. מצד אחד כמו כל מדע אחר אנחנו מדע שרוצה לחפש חוקיות בכל מיני תחומים בפסיכולוגיה. מצד שני הפסיכולוגיה באה ואומרת שהיא ההבנה של מהו האדם באינדיבידואליות שלו, כל אחד הוא מאוד מיוחד ויש להכיר במה הוא מיוחד מהאדם האחר.

מצד אחד אנו אומרים שיש חוקיות ויש דברים שמשותפים לכולם אך מצד שני אנו מאוד מדגישים את המקום הייחודי של כל אדם.

למה זה אינהרנטי? כי זה בלתי נפרד. כשמדברים על אישיות זה מאוד בא לידי ביטוי.

מקור המילה אישיות

אישיות קצת כמו רגשות, כולם יודעים מה זה אבל מאוד מתקשים להגדיר את זה.

המקור הוא בפרסונה שהיא מילה יוונית שמתארת מסכה, המסכה שאנחנו שמים ביום יום. המסכה הזו בעצם אמורה להביע משהו, לייצג את החלק החיצוני שלנו ואת המקום שלנו בעולם. הפרסונה היא קבוע ויציבה ואינה משתנה. יש למסכה הזו איזשהו אלמנט מרכזי של רצף והמשכיות.

איך אנו מתארים אישיות?

  1. מבנה האישיות הקבוע- אבני היסוד של האישיות הם כך וכך וכך למשל.

המושג הזה הוא מאוד שנוי במחלוקת כיום. אומרים שההנחה על מבנה אישיותי קבוע הוא מופרך כי אנחנו מתנהגים שונה מול אנשים אחרים, אך עדיין, אנחנו כן חושבים על אנשים במובנים של אישיות (“הוא אדם נורא נחמד וזה נורא מאפיין אותו”, “יש לו אופי מאוד רגיז וזה לא משנה אם זה מול הילדים או העבודה שלו, זה האופי שלו”).

  • תכונות
  • אופי
  • מזג
  • סגנון פעולה- האם הוא נסמך על אנשים או זאב בודד.
  • סגנון קוגניטיבי- סגנון חשיבה של אדם.
  • תגובתיות רגשית- אדם שבוכה מכל דבר או שלא.
  • מנגנוני הגנה
  1. תיאור התנהגות- חוץ מהמבנה שניתן לומר שהאישיות בנויה מכך וכך, יש להסתכל על התנהגות הפרסונה וממנה ללמוד על האישיות.

ניתן לומר שהאדם הזה הוא תמיד נותן תמיכה התנהגותית לדבר כזה, הוא קמצן. בטיפול, כשהמטפל עושה דיאגנוסטיקה, הוא צריך לחבר את כל הסיפורים של המטופל ולבנות מה דפוס ההתנהגות של המטופל.

  • דפוסי פעולה אופייניים
  • הקשר בין ההתנהגות לקונטקסט- בעבודה היא כלבה אבל בבית היא אמא טובה וחמה.
  • דפוסי יחסים בינאישיים- היא טובה למי שהיא אוהבת ורעה למי שלא.
  1. תיאור העולם הפנימי- הסתכלות יותר פנימה, ננסה לתאר עוד מושג ע”י המבנה וההתנהגות- “העולם הפנימי”.

התפיסה היא משתנה ומושפעת מאופן החשיבה, המשאלות, הייצוגים של עצמי ואיך אני מייצג אחרים.

  • תפיסה
  • חשיבה
  • משאלות
  • דמיון
  • שאיפות
  • ייצוגים של עצמי ושל אחרים
  • רגשות דומיננטיים
  • עולם בסמלים הפנימי
  • סכמות קוגניטיביות- זה רשת אסוציאטיבית. אנו לומדים דברים מאז שאנחנו קטנים ולומדים לקשר בין גירויים (למשל מה מתאים לבנות ומה מתאים לבנים, מה אני וכו’). הסכמות יכולות להיות מאוד נוקשות ומאוד לא גמישות ולהפך. כך או כך המושג הזה יתייחס לאישיות שלי.
  1. תפיסת עולם ומציאות- ננסה לתאר גם את העולם החיצוני והמציאות ע”י המבנה וההתנהגות.
  • השקפת עולם ופילוסופיית החיים
  • שיפוט המציאות
  • תפיסת הזולת
  • מידת ההרמוניה (ההלימה) עם המציאות

הגדרות למושג אישיות

“האישיות היא הארגון בדינאמי של כל המערכות הפסיכופיזיולוגיות האחראיות להסתגלותו הייחודית של הפרט לסביבתו” (סטגנר 1962).

זוהי דוגמא לרדוקציה אגרסיבית למושג אישיות. ויש פה הנחה אבולוציונית מאוד חזקה ודומיננטית שאומרת שמטרתה של האישיות בגדול היא לשפר את ההסתגלות שלו לסביבה. מעב לזה שאנחנו מדברים על פסיכופיזיולוגיה ומתנהגים כדי לשפר את הישרדות שלנו יש פה גם מובן של הסתגלות ייחודית.

“הנפש היא ישות מלאת משאלות, היוצרת ומעבדת סמלים, ודרכם היא מודעת, מפרשת את עצמה ומגשימה את משאלותיה. באמצעות הסמלים הנפש משלבת בין הגוף, העצמי, הסביבה והתרבות, ומתפתחת משילוב זה עצמי ייחודי- שהוא הנושא לפעילות וחוויות החיים ויוצרת עולם פנימי מתחדש. המציאות הפנימית של הנפש מאורגנת בין מצבי קוטביות בסיסיים, ובאמצעות מערכת סמלי על (אמונה, השקפות וקרונות) הנפש מווסתת את המתח הקולקטיבי, על מנת ליצור חיים נחים ככל האפשר” (רוזיטו 1979).

פה זה כבר לא הישרדות אלא הגשמה עצמית.

המאפיינים המשותפים בהגדרת האישיות

  • הבדלים הבין אישיים- אינדיבידואליות
  • מבנה תיאורטי או היפותטי
  • חשיבות ההיסטוריה האישית- תהליך התפתחות
  • מאפיינים יציבים מעבר לזמן ולקונטקסט

במה עוסק תיאורטיקן האישיות?

  • במשותף בין בני אדם
  • במיון וזיהוי הבדלים בין אנשים
  • בהסבר להתנהגויות שונות במצבים דומים
  • בהתנהגויות שמראות המשכיות בזמן
  • במערכת הרגשות והמחשבות שמופיעים בזמן נתון
  • מתעניין יותר במבוגר מאשר בילד

איך ניתן לחקור את האישיות?

האישיות –מבנה היפוטתי שלא ניתן לתצפית ישירה

3 מקורות לאיסוף נתונים אמפיריים:

  1. התנהגות האדם
  2. דיווחים מילוליים- אינטרוספקציה, מבחן מילוליץ
  3. שינויים פיזיולוגיים.

קריטריונים להערכת תיאוריות אישיות

  • היכולת לאישוש: המידה שבה ניתן לקחת את המבנים התאורטיים האלה ולפרק אותם להגדרות אופרציונליות שיכולות לעמוד במבחן אמפירי. כמה שניתן לפרק את זה להגדרות כך התאוריה יותר טובה.
  • הקריטריון היוריסטי: עד כמה ניתן לקחת את התאוריה שאני מציע ולתרגם אותה להרבה מאוד רעיונות מחקריים ותאוריות אחרות. כלומר עד כמה התאוריה משפיעה על החשיבה שלי ואני יכול לתרגם אותה למקומות אחרים. התאוריה תהיה כללית.
  • עקרון העקביות: עד כמה תאוריית האישיות הזו יציבה ומנבא מעבר לקונטקסט מסוים.
  • עקרון הפרסימוניות: תמיד נעדיף תאוריות פשוטות מאשר מורכבות.
  • כוללניות התאוריה: התאוריה יכולה להסביר הרבה דברים והיא עולה יותר גבוה מהרמה של הסבר ספציפי. היא יכולה לקחת כמה הסברים ספציפיים ולדבר עליהם באופן יותר כללי.
  • פונקציונליות התאוריה: כמה ניתן לקחת את התאוריה, להבין וליישם אותה.

הנחות היסוד של תיאוריות אישיות- לא מדובר פה על הקצוות אלא על הרצך

  • חופש בחירה מול דטרמיניזם

פה נשאלת השאלה עד כמה התאוריה רואה באישיות ובאדם איזשהו אורגניזם בעל חופש בחירה, שיכול לקבל החלטות רציונאליות, על ההתפתחות שלו והכוון שלו לעומת תאוריות יותר טדרמניזטיות שאומרות שלאדם יש הרבה פחות חופש בחירה, הוא נולד לתוך הדבר הזה והתאוריות יגידו שהמהלך הוא מוכתב מראש.

  • הוליזם לעומת אלמנטליזם

הוליזם היא תפיסה שלמה של האדם, תפיסה סנרגיסטית שתגיד שהאדם הוא גדול ושלם מסכום חלקיו. וזה לעומת אלמנטליזם ששם יש אלמנטים שונים.

  • סביבה מול תורשה

האם הסביבה מכתיבה יותר או התורשה (אלו הם התאוריות היותר ביולוגיות ופסיכו-אנליטיות)

  • רציונליות מול אי רציונליות

עד כמה התאוריה רואה באדם כדבר רציונלי שיכול לקבל החלטה מודעת ורציונלית לעומת דברים לא רציונאליים למשל כמו פחדים או התאוריה הפסיכו-אנליטית (תת-מודע וכו’).

  • האדם ניתן לשינוי או לא ניתן לשינוי

האם יש אירועים מוקדמים שקרו שמכתיבים או מבנה ביולוגי או מבנה אישיותי שמכתיב ולא ניתן לשינוי לעומת התאוריות האחרות שניתנות לשינוי.

  • אובייקטיביות מול סוביקטיביות

התאוריה מנסה למצוא את הדומה בין האנשים (אובייקטיבי) או שהתאוריה מדגישה את הדברים השונים בין האנשים (סובייקטיבים)

  • אקטיביות מול פאסיביות

תאוריות של עד כמה האדם יכול או לא יכול לשלוט בחייו.

  • הומואסטזיס מול הטרוסטזיס

חלק מהתאוריות יגידו שאנו נמצאים במצב בו יש דברים שמפרים את ההומואוסטזיס (שיווי משקל) שלנו, ואישיות שלנו ומי שאנחנו מושג ע”י הניסיון לתקן את ההפרה של השיווי משקל. זה לעומת תאוריות אחרות שיגידו שמה שמניע אותנו זה הפרת השיווי משקל (הטרואוסטזיס) ושזה המהות של להיות חי.

  • הכרות טבע האדם באופן מדעי או לא מדעי

כאן השאלה היא איך אני לומד וחוקר את האישיות עפ”י אותה תאוריה. באופן מדעי זה אומר באופן ניסויי (מחקרי), בשיטות וכלים אמפיריים שעומדים בסטנדרט של שיטות מחקר מקובלות, לעומת באופן לא מדעי שבו מה שמעניין אותי למשל זה לבדוק אנשים ולראיין אותם, לאו דווקא בשיטות מחקר איכותניות.