מצבי תודעה 

 Polysomnography:

Slow wave sleep– גלי המוח כמו שמודדים אותם בשלבים 3 ו-4 של השינה. 

שינויים במדדים בזמן REM: 

  • EEG- גלים קצרים ותדירות גבוהה כמו בזמן עירות 
  • EOG- העיניים זזות מאוד מהר-rapid eye movement- מודדים עם אלקטרודה שנמצאת צמוד לעין.  
  • ECG- עלייה בדופק 
  • EMG- אין תזוזה במדדי פעילות השריר, השרירים כמו במצב של שיתוק 

שינה תמיד מתחילה משלב 1 ובמהלך השעה הראשונה עוברים את 4 השלבים הראשונים של שינה. אחרי שעה וחצי בערך מתחילה שנת REM. השינה היא מחזורית- אחרי שנת REM חוזרים לשלבים 4, 3, 2 ושוב חוזרים לREM. ככל שהשעות מתקדמות, הזמן שאנחנו נמצאים בשנת REM הולך ומתארך.  

תינוקות ישנים המון זמן לעומת ערות, וככל שאנחנו מתבגרים, כמות הזמן שאנחנו ישנים לעומת זמן ערות פוחתת. אצל תינוקות שנת הREM לוקחת יותר זמן מאשר בגיל מאוחר יותר.  

אחת התיאוריות היא ששינה קשורה ללמידה ולכן תינוקות וילדים קטנים ישנים הרבה זמן כי הם צריכים ללמוד הרבה.  

הקשר בין REM לחלומות: 

REM נקראת גם שנת חלום, ולפעמים נקראת שינה פרדוקסלית. הטענה היא שאת החלומות ברובם אנחנו חולמים בזמן שנת REM. גילו את השינה הזו בשנות ה-50, וחשבו שכנראה זהו הזמן שבו אנחנו חולמים, לפי תנועת הגלים. בשלב של REM, מעירים את הנבדקים ושואלים אותם אם הם חלמו. 80% מדווחים שהם חלמו ומספרים סיפורים על החלומות. כששואלים אנשים אם הם חלמו בשלבים אחרים שהם לא REM, רק 7% דיווחו שהם חלמו. האנשים שדיווחו על החלום בשנת REM, זכרו חלומות באופן מאוד vivid והסבירו בפירוט ואינפורמציה רבה. הדיווח של אנשים שהעירו אותם בשלב שהוא לא REM היה הרבה יותר כללי וקצר.  

היום יש טענות שונות ויש כאלו שאומרים שכנראה אחוז האנשים שהעירו אותם לא בשלב REM, ודיווחו שהם חלמו הוא למעשה 20%-30%, וגם אצל אנשים שכתוצאה מפגיעה במוח אין להם שנת REM, עדיין יש חלומות.  

עובדות על חלומות: 

  • יש מיתוס שטוען שאינפורמציה שקוראת בסמוך אלינו בזמן שאנחנו חולמים, יכול להיכנס אלינו לחלום. בדקו האם הטענה נכונה ע”י ניסוי שבו השפריצו מים על אנשים שהיו בזמן שנת REM. 14/33 אנשים חלמו על משהו שקשור למים. אך זה לא תוצאה שמוכיחה את הטענה עד הסוף. 
  • כמה זמן חלומות נמשכים? התחושה שלנו היא שהחלום נמשך הרבה מאוד זמן, אבל כשצריך להסביר אותו הוא נשמע קצר. בניסוי העירו חלק מהאנשים אחרי 5 דקות של שנת REM וחלק אחרי 15 דקות. שאלו את האנשים האם הם חלמו 5 דקות או 15 דקות. 92/111 ענו תשובה נכונה, ולכן הקשר בין התחושה שלנו של כמה זמן חלמנו למה שהיה במציאות הוא קיים. 
  • האם יש אנשים שלא חולמים? אנשים שטענו שהם לא חולמים, דיווחו על חלומות אחרי שהעירו אותם בזמן שנת REM, אבל הרבה פחות מאנשים אחרים.  
  • Sleepwalking- הליכה מתוך שינה נתפסת כ”ביצוע של החלומות”. אך כשהולכים מתוך שינה מפעילים את השרירים, ובזמן שינת REM לא מפעילים את השרירים ולכן זה לא קורה בזמן שינת REM. באדם שהולך בשינה הגלי מוח שלו הם בslow wave sleep. המצב שלsleepwalking  הוא בין ערנות מנטלית לערנות מוטורית. האדם פעיל מאוד מבחינה מוטורית אבל לא ערני מנטלית.  

הקשר בין שינה ללמידה:  

יש תיאוריות פסיכולוגיות שטוענות שאחד הדברים החשובים שקורים לנו בזמן שינה היא למידה של המוח. כמו כן השינה מאפשרת לנו לעשות איזשהו גיבוש של הזיכרונות והדברים שלמדנו במהלך היום, ואנחנו קמים עם הזיכרונות בצורה יותר מאורגנת.  

  • במחקר נתנו לנבדקים לבצע משימה מוטורית, שקשה לפני שמתאמנים, אך הופכת ליותר קלה אחרי שמתאמנים. חלק מהנבדקים שלחו ל-8 שעות שינה וחלק היו ב-8 שעות ערות אחרי המשימה. נמצא שהיכולת לבצע את המשימה הייתה יותר טובה אחרי שינה. כמו כן, מדדו את כמות הslow wave sleep של הנבדקים, וגילו שככל שהייתה יותר פעילות של slow wave sleep, הלמידה הייתה יותר טובה. כלומר, בשלב שבו אנחנו ישנים שינה עמוקה, ככל הנראה מתבצעת למידה שמאפשרת לנו לבצע פעולות בצורה יותר טובה.  
  • בניסוי אחר, הייתה מטלה שבה ביקשו מנבדקים לזכור מיקום של תמונות על מסך. התמונה יכלה להימצא בכל מקום בלוח, וביקשו מהנבדקים לזכור איפה היה ממוקם האובייקט על המסך. בזמן שהציגו את התמונה השמיעו גם קול שמתקשר לאובייקט (למשל תמונה של חתול והצליל “מיאו”). בשלב הבחינה, מראים תמונה ומשמיעים את הצליל, והנבדק צריך להזיז את התמונה למקום הנכון, ולאחר מכן מחשבים בכמה סנטימטרים הנבדק טעה. מחלקים את האובייקטים לשתי קבוצות שוות, כשבממוצע גודל הטעות של הנבדקים של קבוצה אחת, היה שווה לגודל הטעות של החצי השני. לאחר מכן שלחו את הנבדקים לישון כשהם מחוברים לEEG. בנקודה מסוימת במהלך הslow wave sleep, השמיעו לנבדקים את הצלילים של אחת הקבוצות של האובייקטים. מעירים את הנבדק לאחר 75 דקות של שינה, ושוב הוא חוזר על המבחן. גילו שאחרי השינה, היכולת למקם את האובייקטים של הצלילים שאותם הוא שמע בזמן השינה, הייתה יותר טובה. ככל הנראה הצלילים האלו קודדו באיזשהי צורה. שאלו את הנבדק אילו צלילים הוא חושב שהוא שמע זמן השינה, והוא לא זוכר שהוא שמע את הצלילים, אבל יש שיפור בלמידה. המחקר הזה מחזק את הטענה שיש תפקיד ללמידה בזמן שינה, ושאם יש אינפורמציה שקוראת בזמן שאנחנו ישנים, היא נקלטת אצלנו באופן מסוים.  

Unconscious: מצב של חוסר הכרה 

חוסר הכרה קורה בשני מצבים: 

  • קומה- האמפליטודות מאוד נמוכות והתדירות מאוד נמוכה יותר ממצב של שינה- הפעילות של המוח מאוד רדומה ואין כלל ערנות 
  •  מצב של צמח- גלי המוח עוברים כמו ממצב של שינה וערות במחזוריות אבל האדם לא מגיב לשום דבר.  

מצב של צמח: 

  • יש דיסוציאציה בין המודעות והערנות. בדרך כלל מודעות וערנות הולכים ביחד- כשאנחנו ערים אנחנו מודעים וכשאנחנו ישנים אנחנו לא מודעים. אנשים במצב של צמח הם לא מודעים אבל גלי המוח שלהם הם כמו במצב של ערנות (עוברים ממצב של ערנות לשינה).  
  • אין כלל עדות למודעות לעצמם או לסביבה.  
  • אין עדות לתגובות רצוניות לגירויים סנסוריים, כולל גירויים של כאב. יכולים לפעמים לתת תגובה רפלקסיבית אבל לא תגובה רצונית.  
  • אין כלל עדות ליכולת של הבנת שפה או שימוש בשפה.  

Minimally conscious state (MCS): 

  • יש לאדם רגעים של תגובות לגירויים – כך מבחינים בין צמח לבין MCS. 
  • לא מראים מודעות בצורה רציפה- מדי פעם מגיבים לגירויים.  

אם האדם לא מגיב האם זה אומר שהוא לא מודע או שהוא רק לא מסוגל להגיב?  

אם אין לנו עדות שהאדם מודע, זה לא אומר שאין מודעות. לכן צריך למצוא כלים נוספים שיאבחנו האם האדם מודע או לא. כאשר האדם לא מסוגל להגיב, צריך להבחין בין מצבים של צמח, MCS ו-locked in syndrome, שבו האדם מודע לחלוטין אבל לא מסוגל להגיב.  

  • The glascow coma scale– מדד ישן יחסית שמורכב ממדדים מוטוריים- כמה האדם מסוגל להזיז את העין, את הידיים וכו’. אם המערכת המוטורית לא עובדת, לא נוכל לדעת אם הוא מודע או לא.  
  • fMRI– כלי שיכול לבדוק אילו אזורים במוח פעילים בזמן פעולות מסוימות. למשל בנבדקים שאומרים להם לדמיין את עצמם מבצעים פעילות מוטורית (למשל משחקים טניס), ה-SPA פעל. כשאומרים לנבדק לדמיין מפה מנטלית (למשל של האוניברסיטה), פועלים אזורים אחרים. כלומר, אם האזורים הספציפיים שאמורים להגיב פועלים בזמן החשיבה, סימן שהאדם יכול להבין. בבדיקת fMRI של חולה שהוגדרה כצמח, נמצא שאותם אזורים שפועלים אצל אנשים שבמצב עוררות מלא פעלו גם אצלה. כך אפשר ללמוד שהחולה היא לא במצב צמח.  
  • מאמר שפורסם כלל 54 חולים שהוגדרו כצמח ונבדקו בfMRI. גילו שמתוך 54 חולים, שישה מהם הראו פעילות של המוח באזורים ספציפיים לפעולה. יכול גם להיות שחלק מהאנשים הם MCS ולכן המודעות שלהם באה והולכת ודרושות בדיקות נוספות כדי לאבחן אותם.  

האם ניתן לתקשר עם החולים?  

  • אפשר באמצעות טכנולוגיית הfMRI לתקשר עם החולה. בניסוי אמרו לנבדק שאם התשובה היא “כן”, עליו לדמיין כשהוא משחק טניס, ואם התשובה “לא” עליו לדמיין מפה מנטלית של הבית שלו. מתוך השישה שהראו פעילות מוחית, נוצרה תקשורת עם אחד מהם. לא כולם מסוגלים לעמוד בפעולות שדורשות יכולת קוגניטיבית גבוהה יותר. 

fMRI הוא סוג של “mind reading” מסוגל להראות פעילות של אזורים במוח, במצב שבו הנבדק מדמיין משהו אחד לעומת משהו אחר. לכן באמצעות הפעילות המוחית ניתן לראות על מה האדם חשב. אך היכולת להגיע לתכנים ספציפיים היא מאוד מוגבלת. האזור של הSPA למשל, פועל בכל פעם שחושבים על פעילות מוטורית ולא רק כשחושבים על משחק טניס, למשל.  

מידע נוסף ניתן לקרוא כאן