מרכיבי האישיות בפסיכולוגיה

הטיפול הפסיכותרפי הקוגניטיבי התנהגותי נמצא אפקטיבי במחקרים מדעיים שעסקו בטיפול בהפרעות במצבי רוח. כדאי לפנות למכון קוגניטיבי לצורך מציאת הפסיכולוג המתאים עבורכם שיטפל בכם בשיטת CBT באיזור מגוריכם.

מרכיבי אישיות

מרכיבי אישיות

הערכת אישיות

תכונות אישיות שונות הן אלו שיגרמו לאנשים להתנהג בצורה שונה באותו מצב.

בעבר היו מודדים אישיות לפי תווי פנים, היום מודדים בעזרת שאלוני אישיות.

לרוב נתאר אישיות של אדם כדרך המחשבה וההתנהגות שלו. פסיכולוגים מנסים להגדיר תכונות אישיות ולחקור אותן בעזרת שלושה שלבים:

    1. צמצום התכונות שניתן לייחס לאדם נעשה בעזרת המילון. חוקרים יוצאים מנקודת הנחה כי במילון ניתן למצוא את כל המושגים בהם משתמשים באותה חברה, את הצמצום עשו בעזרת factor analysis, שיטה שבעזרת מצאו קשר וחפיפה בין תכונות והחליטו מה מיותר.

    2. קביעת מדדים ברורים ומדויקים לתכונות אנשים נדרשו לדרג את עצמם ואת חבריהם בהתאם לשאלות המייצגות את אותן התכונות בסולמות של 1 עד 7.

    3. חיפוש קשר בין תכונות שונות ובין תכונות להתנהגות מסוימת לאחר ניתוח של תוצאות רבות(מסעיף 2), נמצא קשר בין תכונות מסוימות והן נחשבות למשפיעות יותר על האישיות של האדם.

  • כל חוקר מצא מספר אחר של תכונות שנחשבו מבחינתו למשפיעות ביותר. הסיבה העיקרית להבדל(חוץ משיטות עבודה שונות) היא דעתו של החוקר, עד כמה חשוב לשים לב להבדל בין תכונות דומות. חוקר שרוצה להקפיד על ההבדלים, ישתמש בתכונות רבות ויקבל תוצאות מגוונות, חוקר שלא ייתן לכך חשיבות, ישתמש במעט תכונות אך התוצאות שיקבל יהיו יותר עקביות.

  • אייזן התמקד במוחצן/מופנם ויציבות נפשית/חוסר יציבות(נוירוטיות). לטענתו, את כל התכונות השונות ניתן למקמם בין התכונות הראשיות שמצא.

  • קטל מצא 16 תכונות.

  • למרות ההבדלים, ישנן חמש תכונות שיש עליהן קונצנזוס כי הן בוודאות בין החשובות ביותר (the big five OCEAN):

    1. פתיחות לחוויות Openness – דמיון מפותח, סקרנות, מקוריות, אינטליגנציה גבוהה וכו‘.

    2. מצפון Conscientiousnessזהירות, יסודיות, אחריות, ארגון וכו‘.

    3. החצנה Extroversion- צורך חברתי רב, יכולת התחברות, אסרטיביות וכו‘.

    4. גמישות והסכמה Agreeableness – אדיבות, גמישות, בטחון ואמון, מזג נוח וכו‘.

    5. נירוטיות Neuroticism- חרדה, דיכאון, כעס, מבוכה, חוסר בטחון וכו‘.

  • שאלוני אישיות personality inventories – חלק מהשאלונים מבקשים מאדם לדרג תכונה מסוימת אצלו, וחלק מבקשים לדעת עד כמה הוא מסכים עם משפט מסוים(אני אוהב לנסות מאכלים חדשים). כל שאלה מתייחסת לתכונה ותת תכונה, ובסוף ניתן לאדם ציון(עד כמה יש לו מהתכונה הזו?).

את השאלות במבחנים בונה החוקר לפי התיאוריה שלו לקשר בין תכונות. לאחר ניתוח התוצאות ומציאת קשר/חוסר קשר בין התכונות, מתבצעים שינויים במבנה השאלון.

  • (Minnesota Multiphasic Personality Inventory (MMPI – מבחן האישיות הנפוץ ביותר. המבחן כולל 500 משפטים שעליהם הנבחן עונה נכון/לא נכון/לא יכול לענות. כדי לבנות את המבחן, ניתנו מבחנים רבים לקבוצות מסוימות של אנשים, לדוגמא, כדי לגלות אילו שאלות יבדילו בין פרנואידים לבין אנשים רגילים, ניתן המבחן לשתי קבוצות הזהות בכל פרמטר(מין, גיל, מעמד סוציו אקונומי וכו‘) אך שקבוצה אחת מורכבת מאנשים שאושפזו עקב פרנויה. רק שאלות שנמצאו כמבדילות נשארו במבחן ונעשית בדיקה על הקשר בין התשובות של קבוצות אחרות.

  • המבחן היה הראשון שכלל שיטת בדיקה פנימית לראות האם הנבחן ענה בצורה כנה ורצינית(לדוגמא, עקביות בשאלות דומות).

  • יתרון של מבחן מסוג זה, הוא שאין תשובה נכונה/לא נכונה, ההבדל בתשובות הוא זה שמבדיל בין קבוצות אוכלוסיה. החיסרון הוא שאין לנו את הכלים הנדרשים בכדי לבצע ניתוח הקשר בין תוצאות המבחן למאפייני אישיות אמיתיים.

  • נטען שהמבחן לא מהימן, לא תקף ומיושן. ולכן ב1989 יצאה גרסא חדשה MMPI2. שני המבחנים היו טובים בלהבדיל בין אנשים ואוכלוסיות נורמאליםללא נורמאלים“, אך לא הצליחו לעשות הבחנות דקות באישיות של אנשים.

ביקורת נוספת היא שהמבחן מבוסס על השפה האנגלית ועל האמריקאי הממוצע. ולכן התוצאות הנחשבות לנורמאליות, לא משקפות את המגוון הרחב של האנשים והתרבויות בעולם. בעקבות הביקורות נעשו התאמות לתוצאות היכולות להתקבל, אך הביקורת עדיין קיימת וגם נטען שדרך תרגום המבחנים לא מתאימה לאוכלוסיות השונות.

  • Q-sort – ניתנת לאדם סדרת קלפים, שכל אחד מכיל הצהרה לגבי אישיות(לדוגמה: מלא שמחת חיים). הוא ממיין הקלפים לתשע ערמות בסדר מסוים, כשמיקום כל ערמה מצביע על עד כמה היא מתארת אותו. כשאדם מדרג בשאלון, הוא משווה בין האדם לאנשים אחרים, כלומר השאלות עוסקות בתגובותיו ויחסו לחברה, אך בשאלון מסוג זה, ההשוואה היא בין התכונות עצמן ולא בין אנשים שונים.

  • אם שני אנשים נבחנו וקיבלו תוצאות דומות, נאמר כי הם בעלי אישיות דומה.

  • אם אדם נבחן פעמיים בזמנים שונים ומקבל תוצאות דומות, נאמר כי למבחן יש test-retest reliability(ונבין כי אישיותו לא השתנתה).

  • אם שני אנשים מדרגים אדם שלישי ומקבלים תוצאות דומות, נאמר כי יש למבחן interjudge reliability(ונוכל להבין כיצד האדם הזה נתפס עי אחרים).

  • GRIT – התמדה ותשוקה לקיים מטרות ארוכות טווח. זוהי כביכול תכונה חדשהשנחקרת. נשאלת השאלה, עד כמה התכונה הזו חדשה ועד כמה היא נכללת כבר בBIG 5, ונמצא שהתכונות המייצגות GRIT, נמצאות כבר תחת Conscientiousness.

הגנטיקה של האישיות

  • במחקרים שבוצעו בתאומים זהים שגודלו בנפרד, נמצאו תכונות רבות זהות. דבר זה מוביל למסקנה כי לגנטיקה יש חלק חשוב בעיצוב האישיות ולא לסביבה.

  • אינטראקציה בין אישיות וסביבה:

  1. התאמה בין גנים לסביבה לעיתים ישנו צורך בסביבה מסוימת בכדי לעורר נטייה כלשהי(אדם בעל נטייה לאלכוהוליזם, צריך להיחשף לאלכוהול בכדי שזו תתפתח). לעיתים הסביבה נוצרת בין היתר בגלל הגנים של ההורים, אותם ירש אותו אדם. כלומר, שני הורים אינטליגנטים גם ככהנ יורישו תכונה זו לילדיהם, וגם יגדלו אותם בסביבה המפתחת יכולות אינטלקטואליות. התאמה כזו בין הסביבה ולגנטיקה תגרום לפיתוח רב של התכונות. הורים גם יכולים ליצור סביבה מנוגדת לגנים, אם הם ביישנים, ינסו ליצור מצבים חברתיים בכדי שילדיהם לא יהיו ביישנים כמוהם.

חשוב לזכור כי האישיות/גנים של האדם משפיעים על הסביבה ולא רק להיפך.

  1. אינטראקציה תגובתית(reactive) – כל אדם חווה את המציאות באופן סובייקטיבי. כאשר ילדים גדלים, גם אם יחשפו לאותה סביבה, הדרך בה יחוו את הדברים תשפיע על האישיות שלהם(זהו מעגל).

  2. אינטראקציה מגרה(evocative) – התנהגות של אדם משפיעה על יחס הסביבה כלפיו. אישיות של ילד יכולה להוביל לסגנון חינוך מסוים, שבתורו ישפיע חזרה על האישיות של הילד.

  3. אינטראקציה אקטיבית(proactive) – כאשר ילדים מתבגרים ואינם תלויים לגמרי בסביבה שמסופקת להם, הם יצרו סביבה המתאימה לאופיים(אדם חברתי יארגן מפגש עם חברים ולאו דווקא יחכה שיזמינו אותו).

  • נמצא כי הדמיון באישיות בין תאומים זהים הגדלים בנפרד או ביחד, הינו רב מאוד ונשאר לאורך כל החיים. בעוד הדמיון באישיות בין תאומים לא זהים/אחים שאינם תאומים, אינו רב ונעלם כמעט לגמרי לאורך החיים(גם אם הם ממשיכים לחיות ביחד).

יתכן וההסבר לכך הוא שאופי התאומים(גם בסביבות נפרדות) יגרום להם לחוות את המציאות בצורה דומה, יעורר תגובות זהות מהסביבה כלפיהם וידחוף אותם לסביבות דומות (עקב תחומי עניין דומים). כיוון שכל התהליכים הללו הם מעגליים, הם יצרו מצב בו הדמיון נשמר לאורך השנים(ואם נהפוך הכל, זו הסיבה לשוני ההתחלתי והמתגבר בין אחים שאינם תאומים זהים).

  • במחקרים נבדקה על כמה ההשפעה הסביבתית נובעת מגורמים סביבתיים משותפים/שאינם משותפים לבני משפחה(כמו חברים מחוץ למשפחה). נמצא כי לגורמים המשותפים כמעט ואין השפעה על האישיות שמפתח הילד.

  • הסבר אפשרי ילדים שגדלים בסביבה שאינה תואמת את אישיותם, כנראה יבצעו פעולות אשר כן יתאימו להם. לכן, אלא אם מדובר בסביבה מגבילה מאוד, כן ניצור סביבה המתאימה לנו. שני ילדים שגדלו בבית ללא השכלה ילד חכם יספוג יותר מהטלוויזיה(reactive), יקבל סימפתיה ויחס ממורה(evocative) וילך לספריה(proactive), ולכן לנקודת המוצא המשותפת של שני האחים יש השפעה מוגבלת. הבעיות עם הסבר זה:

    1. אין ממצאים חד משמעיים המצביעים שהוא נכון.

    2. הוא מבוסס על שאלונים שאנשים ממלאים על עצמם, ולכן אמינותו מוטלת בספק.

    3. רוב המשפחות שנבדקו במחקרים דומות מאוד ולכן לא נבחנה באמת ההשפעה של סביבה קיצונית על ילדים.

  • האם אישיות היא דבר יציב וולטר מישל בדק עד כמה ילדים אגרסיביים מילולית. הוא מצא תוצאות שונות בסיטואציות שונות, כלומר ההתנהגות היא לא בהכרח עקבית וקבועה. ההתנהגות תלוית סיטואציה וסביבה.

  • ניסוי המרשמלו ילדים שהצליחו להתאפק נמצאו בהמשך החיים כבעלי יכולות ריכוז גבוהה, שליטה עצמית, התמודדות טובה עם תסכול וכו‘. כלומר, יש תכונות שכן נשארות יציבות במהלך החיים. לאחר 40 שנה כל המשתתפים ביצעו fMRI ונמצאו הבדלים קטנים בין אלו שהצליחו להתאפק ולאילו שלא(ההבדלים ככהנ לא משמעותיים).

האם פרויד עוד משפיע על הפסיכולוגיה

בעד

  • מחלקת הפסיכואנליזה היא המחלקה השנייה בגודלה באיחוד הפסיכולוגים האמריקאי.

  • ישנם בתי ספר רבים לפסיכואנליזה.

  • הטענה כי לכל הפעולות שאדם מבצע יש מקור ביולוגי(שקשור בעיקר לסקס ואגרסיות) – ישנם מחקרים רבים וענפים שלמים בפסיכולוגיה, החוקרים את הקשר(הקיים) בין הביולוגיה לפסיכולוגיה. בנוסף, תרבות הבידור שלנו בנויה על סקס ואלימות.

  • לילדים יש רגשות מיניים פעם זה היה שנוי במחלקות, היום ידוע שזה נכון.

  • תהליכים בתת מודע בעבר נדחתה הדעה של פרויד כי רוב הפעולות שאנו מבצעים נובעות מתהלכים בתת מודע, היום זהו נושא מקובל שכמעט מובן מאליו שקיים הנחקר בענפים רבים של הפסיכולוגיה.

נגד