סקינר– גישת הלמידה ההתנהגותית

  • האישיות מפרספקטיבת הלמידה (the learning perspective): כוללת את כל הנטיות שהאדם רכש לאורך מסלול החיים. זה סט מצטבר של תבניות התנהגות נלמדות.  
  • גישת הלמידה-התנהגות (the learning-behavioral approach): עוסקת בפעולות הגלויות של האדם כפי שנקבעות על ידי החוויות בחייו. מדגישה את הסביבה החיצונית כגורם המכריע העיקרי בהתנהגות האדם.  
  • גישה מכניסטית (a mechanistic approach): בני האדם הם מכונות מורכבות.  
  • התנהגות אורגניזם יחיד (single organism’s behavior): עקרונות בסיסיים ממחקר של אורגניזם יחיד (עכבר, יונה) יכולים להתגלות להיות מוכללות על אורגניזמים אחרים.  
  • מערך הניסוי החד נבדקי (the single subject experimental design): ניסיון לנבא את ההשפעה של משתנה נשלט אחד או יותר על מרכיב ספציפי של התנהגות של אורגניזם יחיד בסביבה נשלטת.
  • מחקר פונקציונאלי (functional analysis): מחפש קשרים מדויקים, אמתיים וספציפיים בין ההתנהגות הגלויה ובין תנאים סביבתיים ששולטים בה.  
  • ביהביוריזם רדיקלי (radical behaviorism): מדגיש את המחקר האינטנסיבי של היסטוריית הלמידה הייחודית של האדם ואת התרומה הגנטית הייחודית שלו.  
  • התנהגות תגובתית (respondent behavior): מתייחסת לתגובה ספציפית בנוצרת על ידי גירוי ידוע, כשהגירוי זה תמיד קודם תגובה מבחינת זמן. הקשר בין הגירוי והתגובה הוא בלתי רצוני וספונטני- קורה תמיד. עשויה להיות נלמדת. בד”כ כולל רפלקסים.  
  • התניה מסוג S (type S condition): התנהגות נלמדת. הדגשת המשמעות של הגירוי שמגיע לפני התגובה ומעורר אותה.  
  • התניה מסוג R (type R condition): התנהגות אופרנטית. הדגשת ההשפעה של התגובה על ההתנהגות העתידית. כשהיא נוצרת ע”י התניה אופרנטית היא נקבעת ע”י האירועים שמתרחשים לאחר האירוע.  
  • אופרנט (operant): נקרא גם תבנית של תגובה אופרנטית (operant response pattern). תגובה רצונית ונלמדת שלא קיים עבורה גירוי שניתן לזהותו. מתרחשת באופן ספונטני. (ניגון בפסנתר). 
  • The free operant methodנוצר כדי לחקור התנהגות אופרנטית במעבדה. “קופסת סקינר” עם דוושה ואוכל. 
  • לוח הזמנים של החיזוק (schedule of reinforcement): כלל המפרט את המקרים תחתם חיזוקים יוצגו.  
  • חיזוק מתמשך (continuous reinforcement): חיזוק האורגניזם בכל פעם שהוא מבצע את הפעילות הרצויה. 
  • חיזוק חלקי (intermittent/partial reinforcement): אפשר לחלק לפי שני ממדים: מחוזק רק אחרי מעבר של מרווח זמן קבוע או לא סדיר מאז החיזוק הקודם, או מחוזק רק לאחר שבוצע מספר תגובות קבוע או לא סדיר מאז החיזוק הקודם.  
  • חיזוק קבוע שמשתנה סביב יחס (FR)- מחוזק לאחר מספר “קבוע” או שנקבע מראש של התגובות המתאימות. מניב רמות גבוהות של אופרנטים.  
  • חיזוק קבוע לפי מרווח זמן (FI)- מחוזק לאחר שמרווח זמן “קבוע” עבר מאז החיזוק הקודם. מניב שיעורים נמוכים של גובה באופן מידי לאחר שהחיזוק התקבל.  
  • חיזוק משתנה סביב יחס (VR)- מחוזק על הבסיס של מספר ממוצע כלשהו שנקבע מראש של תגובות. הכחדה איטית במיוחד.  
  • חיזוק משתנה סביב מרווח זמן (VI)- מחוזק לאחר מעברו של מרווח זמן משתנה. שיעורי התגובה הם פונקציה ישירה של אורך מרווח זמן (מרווחים קצרים[Symbol] שיעורים גבוהים, מרווחים ארוכים [Symbol] נמוכים). שיעורי תגובה יציבם והכחדה איטית.  
  • חיזוק ראשוני (primary reinforcement): כל אירוע או אובייקט שהוא בעל תכונות אינהרנטיות. לא דורש אסוציאציה קודמת של חיזוק אחר על מנת לספק צרכים ודחפים ביולוגיים. הערך החיזוקי אינו תלוי הלמידה (למשל, אוכל).  
  • חיזוק משני/מותנה (secondary/conditioned reinforcement): כל אירוע או אובייקט שמקבל את איכויות החיזוק שלו דרך אסוציאציה קרובה עם חיזוק ראשוני בהיסטוריית ההתניה של האורגניזם (למשל, כסף).  
  • חיזוק חברתי (social reinforce): מערב התנהגות של אנשים אחרים.  
  • עונש (punishment): מתייחס לכל גירוי או אירוע אברסיביים שההצגה שלהם מגיעה לאחר התרחשות של תגובה אופרנטית מסוימת ותלויה בה. מטרתו לעודד אנשים לא להתנהג בדרכים מסוימות. 
  • עונש חיובי (positive punishment): מתרחש בכל פעם שהתנהגות מובילה לתוצאה שלילית (סטודנט מעתיק > מסולק מהקורס).  
  • עונש שלילי (negative punishment): מתרחש בכל פעם שלאחר ההתנהגות מתבצעת הסרה של חיזוק חיובי (ילד מתנהג לא יפה ת לא רואה טלוויזיה).  
  • חיזוק שלילי: התהליך בו האורגניזם מפסיק, בורח או נמנע מגירוי אברסיבי.  
  • הכללת גירוי (stimulus generalization): הנטייה של התנהגות מחוזקת להתרחב למגוון של סיטואציות קשורות. עשויה לנבוע מסיטואציה נעימה וגם מלא נעימה.  
  • הבחנת גירויים (stimulus discrimination): ההיפוך של הכללה. התהליך של למידה של להגיב נכונה במגוון סיטואציות.  
  • עיצוב (shaping/ the method of successive approximation): חיזוק של התנהגויות שהולכות ומתקרבות יותר אל עבר ההתנהגות האופרנטית הרצויה.  
  • הבדלי אישיות (personality differences): הבדלים אינדיבידואליים בהתנהגות.  
  • תרפיית התנהגות (behavior therapy): הנחת היסוד היא שהפרעות פסיכולוגיות נלמדו דרך היסטוריה פגומה של התניה. בתרפיה מוצאים את ההתנהגות הלא מסתגלת שיש להעלים, מפרטים את ההתנהגות הרצויה במקום, וקובעים לוח זמני חיזוקים הנדרש לעצב את ההתנהגות הרצויה.  
  • כלכלת האסימונים (token economy): יישום של תרפיית התנהגות. חיזוק באמצעות אסימונים על לקיחת חלק במגוון פעולות שנחשבות רצויות. אפשר גם לאבד אסימונים על התנהגות שלילית.  
  • אימון לכישורים חברתיים (social skills training): מתכונן לשפר כישורים בינאישיים בהתמודדות עם מגוון אינטראקציות בעולם האמתי. לא קיימת “דרך אחת” לעשות אימון לכישורים חברתיים.  
  • אימון לאסרטיביות (assertiveness training): בונה כישורים חברתיים דרך טכניקות כמו אימון התנהגותי וניטור עצמי.  
  • אימון התנהגותי (behavioral training): הקליינט מתאמן על כישורים בין-חברתיים בתרגילים מובנים של משחק תפקידים.  
  • ניטור עצמי (self-monitoring): הקליינט מתעד אירועים חברתיים שונים תוך כדי שהם קורים. תיעוד שמאפשר להצביע על מקרים של התעלמות חברתית ותחושות חרדה או תסכול.  
  • ביופידבק (biofeedback): למידה של איך לרכוש שליטה על תפקודים גופניים נורמליים לא   רצויים. 
  • פידבק של EMG ל  (electromyograph feedback): מיועד להגביר רגיעת שרירים עמוקה. העלייה והירידה של הטון הם הביופידבק.  

מידע נוסף ניתן לקרוא כאן