עיבוד מידע ורגשות

חקר הקופסא השחורה:

 איך בע”ח מייצגים צבעים? כאשר מראים לכלב ריבוע צהוב ואז אוכל נוצרת התניה , כאשר נחליף את הריבוע הצהוב לאדום ונראה שהלמידה איטית יותר, כלומר הכלב מבחין בין צבעים.

כך על ידי הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מפתחים ניסויים בהם מודדים התנהגות הנותנת אינפורמציה על תהליכים פנימיים.

הטענה שאי אפשר לראות את ה”מינד” לא אומר שאי אפשר ללמוד אותו.

ג’ורג’ מילר ניסה לחקור מה הגודל של זיכרון עובד – working memory , מילר גילה שגודל הזיכרון 7 פלוס מינוס 2 , מספר היחידות אותם אנו מסוגלים לזכור.

באותה תקופה התפתחו מדעי הקוגניציה אשר ניסו לפתח כלים שיטות ודרכים לחקור את תהליכי עיבוד המידע.

המהפכה הקוגנטיבית : לא פחדו יותר להשתמש במילים של מחשבה , קופסא שחורה ולחקור תהליכים פנימיים בmind.

נועם חומסקי : טען שהשפה היא משהו מולד. שפה היא דבר נורא מורכב וחומסקי טוען שאי אפשר ללמוד אותה רק מחשיפה לאנשים אחרים שמדברים אותה. בניגוד לסקינר שלא הסכים עם טענה זו.

טענות בעד ונגד למידת השפה:סקינר יטען אפשר על ידי חוקי ההתניה ללמד שפה , בניגוד אליו יטען חומסקי ילדים יוצרים משפטים שלא שמעו מעולם. הם עושים קישורים מהיכולות הנולדות שלהם. חומסקי יטען שבעצם חוקי הלמידה של הכללה , התניה , דיסקרימינציה, לא מספיקים כדי ללמוד שפה.

50 שנה לפני המהפכה הקוגנטיבית brocas מצא כי אנשים שנפגעו מפגיעות מוח גם נפגעו גם בקושי הדיבור. וכך גילה את האזור במוח הקשור לשפה

בוידאו ששמענו בכיתה ניתן להסיק שהאדם הראשון מבין את השפה אך לא מצליח פיזית להגות אותה לעומת זאת הבן אדם השני הצליח לדבר אך הבעיה הייתה בהבנת השפה. הבעיה הראשונה מתייחסת לאזור במוח של ברוקאס לעומת הבעיה השניה שמתייחסת לאזור וורניקס במוח.

קאנזי: ניסו ללמוד את הקוף קאנזי איך להבין שפה ואת משמעותה דבר שמראה ששפה מולדת.

הדרך בה חוקרים את המינד על ידי שני מדדים עיקריים:

  1. זמן תגובה – הזמן שלוקח לבן אדם להגיב לגירוי
  2. ביצוע המשימה – עד כמה אנו מבצעים את המשימה שניתנה בצורה מדויקת יותר או פחות.

דוגמא: בדקו את כמות הזמן הלוקח לנו לענות האם אותיוות שונות/זהות לדוגמא AA, Aa וכו ומצאו שכמות הזמן משתנה בין שאלה לשאלה כלומר התהליכים בתור המוח שונים אחד מן השני.

ניסוי 2: הראו לאנשים כמה אותיות ביחד ובדקו כמה זמן לוקח לאדם להבין מהי מילה אמיתי ומה לא. לפי כך בדקו  איך אנו מסדרים את הלקסיקון המנטלי שלנו , אם זה על פי סידור הא”ב אז זיהוי המילה דבורה יקח פחות זמן מזיהוי המילה עכבר.  אך זוהי לא התשובה הנכונה. המילים מיוצגות על פי התדירות בה אנו שומעים ומשתמשים במילים.

ניתן למפות את המילים בהם אנו משתמשים על ידי סמנטיקה של מילים. לדוגמא כאשר נשמע את המילה ענבים ירוצו לנו בראש כל המילים הקשורות לענבים לכן בפעם הראשונה שנראה מילה היושב ברשת הסמנטית כמו יין ייקח לנו פחות זמן להגיב אליה.

word ssuprrority effect – מייצגים אותיות כשאנחנו מציגים אותם בתוך מילה מוכרת או משהו שנשמע כמו מילה מוכרת לעומת האות לבד או האות בתוך צירוף אותיות שאינו מילה.

Face processing model

כשניתנות לנו תמונות של אנשים ונשאלת השאלה ” האם הם מסתכלים עלינו?” מהירות התגובה שלנו לא תושפע אם אנחנו מכירים את האדם ממקודם. כשאני צריכה לקבוע האם האדם ממול הוא בן או בת אני אגיב יותר מהר בתשובתי אם אכיר את הבן אדם מלפני.

לפי דוגמא זאת בני האדם לא עושים רק עיבוד ויזואלי אלא עיבוד גבוה יותר.

ונשאלת השאלה עד כמה המערכות הקוגניטיביות במוח עובדות בצורה בלתי תלויה לעומת צורה תלויה?

cognitive neuropsychology  – למידת התנהגות אצל אנשים הסובלים מבעיה קוגניטיבית

רפרזנטציה:

הדרך שבה אנו מייצגים את האינפורמציה על ידי ה”מיינד” שלנו.  התוכן הנכנס אלינו פנימה יכול להתפרש שונה בעקבות הדרך בה מוצג.  מה שמשפיע על הפרשנות הוא ידע קודם , הקשר, אסוציאציות ,ציפיות וכו.

הזמן בו נגיב לגירוי מושפע מ”הקונטקס” והתחביר ההגיוני בו מופע הגירוי.

זיכרון של תמונה מושפע מהתווית שבה אני מתייגת אותה ולאו דווקא מהאינפורמציה הויזואלית עצמה.

ניתן לחלק את התהליכים של עיבוד מידע לשני תהליכים:

  1. Bottom up  – תהליכים למטה למעלה – המידע הנכנס למוח.
  2. Top Down – התהליכים המנטאליים , כל מה שהמוח שלי זוכר ויודע.

רגשות:

איך אפשר לחקור רגשות באופן אובייקטיבי אם רגשות היא חוויה סובייקטיבית?

קודם כל להגדיר. מהו רגש? תשובה לשאלה זו היא בשאלה נוספת , מה הם המרכיבים של הרגש?

  • גירוי אמוציונאלי – יכול להיות חיצוני לדוג’ סרט, או פנימי לדוג’ זיכרון מצחיק או מפחיד.
  • תגובה גופנית – Bodily response – רגש מלווה בתגובה גופנית. עלייה בדופק , שינויים הורמונאליים , זיעה. , ניתן למדוד רכיב המודד את מוליכות העור המושפעת מהזעה ותוך כדי להראות תמונות מעוררות רגש ובכך למדוד את התגובה הגופנית שלנו.
  • שינוי בהבעת פנים
  • Feeling התחושה שאנו מדווחים עליה – האם אני מופתע , שמח  , נגעל. מה שאני מרגיש ככה.
  • cognitive appraisal – ההסבר למה אני מרגיש את הרגש הקיים.
  • תגובה חיצונית התואמת לרגש.

וויליאם ג’יימס ניסה לחקור מה בא קודם, אילו תגובות לגירוי?

לפי ג’יימס זהו הסדר : קודם כל צריך גירוי –> תגובה פיזיולוגית—> פחד

השאלה הבוחנת את התיאוריה היא , האם יש תגובות פיזיולוגיות שונות עבור כל אחת מן הרגשות?

קאנון , הוסיף לתיאוריה את אפקט ההסבר לפחד. לפיו גירוי –>הסבר–> תגובה גופנית–> פחד.

עד כמה באמת התגובות שלנו הן ספציפיות לגבי הרגשות?

פאול אקמן טען שהבעות פנים הן אוניברסאליות ללא קשר לתרבות , כלומר יש קשר חד ערכי בין שינוי גופני לבין רגש.

Forced facial expression – השינוי הגופני יכול להשפיע על התחושה. (Feeling) ניתן לראות זאת רק על ידי הבעת פנים.

ג’וזף לידוקס טוען שמצב של עוררות גופנית אני יכול להשפיע על הרגש אותו אני מרגיש באמצעות תהליכים קוגנטיביים. אדם לא חייב להיות מודע/לזכור גירוי על מנת לפחד ממנו.

לדוקס חקר את אזור האמיגדלה במוח שזהו האזור האחראי על הפחד. בנוסף טען שיש שני מסלולים באמצעותם אנו יכולים להגיע אל האמיגדלה, אחד מודע ואחד לא מודע. לדוג’ : אם אנו הולכים במדבר ורואים עצם הנראה כמו נחש אפילו אם זה חבל ,אנו ניבהל עוד לפני שנזהה האם החפץ הוא באמת נחש.

איך מסווגים רגשות? Classification of emotion
יש הרבה מאוד סוגים שונים של רגשות.

ניתן לחלק רגשות על פי ציר של שמחה/כאב. כלומר ישנו רגש חיובי שלילי ולכל רגש יש עוררות גבוהה/נמוכה. סיווגים אלה נקראים dimensional models.

בנוסף יש חוקרים המסווגים רגשות לפי קטגוריות , וטוענים שישנם בין 6-12 קטגוריות בסיסיות לרגשות המחולקות לרגשות בסיסים ומורכבים.

 

למידע נוסף ניתן לקרוא כאן