פאסיב אגרסיב

האם ההתנהגות שלך פאסיבית-אגרסיבית?

האם אתה מתנהג באופן פאסיבי-אגרסיבי בעבודה ולא יודע על כך? ייתכן שאתה מסכן את הקריירה שלך. אתה בוודאי יודע איך זה מרגיש להיתקל בהתנהגות פאסיבית-אגרסיבית בעבודה – כולנו מכירים את החבר לעבודה ש’שוכח’ באופן קבוע לשלוח לך חומרים חשובים או להזמין אותך לפגישות. אבל בעוד שקל לזהות התנהגות כזו כשהיא מופנית כלפינו, לא תמיד קל להבין שאנו מתנהגים כך לאחרים. כאן ניתן לך תשובה ישירה – להלן שבעה סימנים נפוצים לכך שאתה פאסיבי-אגרסיבי, ודרכים להפסיק התנהגות זו.

אתה שואל שאלות המבוססות על איומים.

לעתים הערה פאסיבית-אגרסיבית יכולה להישמע כמו האשמה של ממש, לדבריו של המטפל הקוגנטיבי-התנהגותי אלכס הדג’ר. דוגמה לכך היא שאילת שאלות מבוססות-איום כמו: “למה לכל הרוחות שתחשוב כך?”, או “אתה משוגע?” (אלא אם כן, כמובן, מי שאתה מדבר אליו אומר משהו באמת הזוי, למשל שהוא רוצה לצנוח בלי מצנח).

השאלות הללו אינן רק פאסיביות-אגרסיביות, הן גם מביאות את האדם השני למצב של מגננה מיידית. כתוצאה מכך, סביר מאוד שלא תקבל את התגובה שאתה מחפש, ובנוסף לכך אתה מסתכן בגרימת נזק ליחסים עם חבריך לעבודה. חשוב לשמור על מערכות יחסים יציבות. מי יודע מתי תזדקק לבעל ברית שיעזור לך לתפעל את המדפסת לפני פגישה חשובה?

אתה משמיע אמירות מלנכוליות.

דוגמה נוספת להתנהגות פאסיבית-אגרסיבית מגיעה כשאתה רוצה משהו אבל לא מבקש ישירות. הסוג הזה של פאסיביות-אגרסיביות יכול להתבטא בעלבונות קטנים, לדבריו של הפסיכולוג הקליני דוקטור רמאני דורבסולה. לדוגמה, מישהו מגיע למשרד בנעליים חדשות ויפות ואתה אומר: “הלוואי שהייתי יכול לקנות זוג חדש כמו זה – אבל למרבה הצער הכסף שלי מתבזבז על שכר דירה ולא על נעליים”.

הערות כאלה גורמות למי שהן מכוונות אליו להרגיש אשמה על כך שעשה את הדבר שאתה לא יכול לעשות, ובסופו של דבר מונעות מאחרים לשתף אותך בפרטים שונים. אתה תוהה אם מחלקות אחרות זכו בהעלאה במשכורת בניגוד לזו שלך? אם תהיה נחמד לעובדים האחרים ותתחבר איתם תוכל לזכות בכל המידע הפנימי – במקרה שמשהו מדהים בכל זאת יקרה לעובדים האחרים, תוכל לגלות מה בכוחך לעשות כדי לזכות בפרס דומה.

אתה מחלק מחמאות דו משמעיות.

לפעמים קנאה ופאסיביות-אגרסיביות באות יחד. במקום שתהיה מסוגל להגיב כמו שהיית רוצה (לשמוח בשביל האדם השני), אתה אומר משהו שפשוט נשמע גס רוח. לדוגמה, אם חברתך לעבודה מתארסת ואת כבר מחכה שנים שהחבר שלך יציע לך נישואין, ייתכן שתקראי לארוסה החדש “חמוד” או תגידי שחשבת שהיהלום יהיה גדול יותר.

השתדלי לא לעשות זאת: את לא צריכה להיות “ילדה רעה”, במיוחד לא בעבודה! אם את בכל זאת תופסת את עצמך באמצע המשפט אומרת משהו כזה, קחי צעד אחורה והתנצלי. כדאי להודות בטעות – אפילו ברגשות קנאה, כשמדברים עם חבר או חברה קרובים – מאשר לקוות שאף אחד לא שם לב.

אתה מתעלם או לא עונה.

מצד שני, לפעמים זוהי התנהגות פאסיבית-אגרסיבית לא להגיד כלום. לדבריה של הפסיכותרפיסטית קתרין קראולי, שכתבה את הספר ‘Working for You Isn’t Working for Me’, התעסקות בטלפון הסלולרי כשחבר לעבודה מנסה לדבר איתך או בזמן פגישה היא דוגמה להתנהגות פאסיבית-אגרסיבית.

נשמע מוכר? נסה להיפטר מהמנהג הזה בהקדם האפשרי על ידי כך שלא תביא את הטלפון הסלולרי לפגישות או תשים אותו בארנק כשחבר לעבודה פונה אליך.

התעלמות משיחות, אימיילים והודעות טקסט של אדם מסוים כדי לשדר לו שאתה כועס עליו היא דרך נוספת שבה התנהגות זו יכולה להתבטא.

אתה נוהג בדחיינות.

דרך אקטיבית יותר של התעלמות היא דחיינות. אולי אתה לא מסופק מעבודתך או מתפקידך בפרוייקט ספציפי, אבל במקום להגיד משהו (או לבצע פעולה אקטיבית כלשהי), אתה יוצא להפסקות צהריים ארוכות מהרגיל או אפילו ליום מחלה כשהדדליין מתחיל להתקרב.

מבחינה חברתית, התנהגות זו בדרך כלל מתבטאת בהתחמקות ממחויבות ברגע האחרון – לדוגמה, מציאת תירוץ לכך שלא תוכל להגיע כשלמעשה לא רצית לבוא מלכתחילה, לדברי מומחית החברות ניקול זנגרה – או טענה שבכלל לא ידעת על האירוע.

אתה מחריג מישהו מהקבוצה.

אולי אתה לא מאוד מחבב חברה מסוימת לעבודה. במקום להתמודד עם הבעיה ישירות, אתה עושה מאמצים כדי להוציא אותה מקבוצת החברים במשרד. ייתכן שלשם כך תזמין את כל שותפיך למשרד לארוחת צהריים חוץ ממנה, לדברי קראולי.

כשאתה עושה זאת, היה בטוח שהיא שמה לב. נסה לגרום לעצמך להפסיק את המנהג הזה בכך שתתחיל לשתף אותה, ואולי כך תגלה שיש לכם משהו במשותף. אם לא, תוכל לישון בשקט בידיעה שעשית את הדבר הנכון ולא הקמת לעצמך אויב.

אתה פוגע באופן קבוע בחבר לעבודה.

צעד יותר קיצוני הקשור להחרגה הוא פגיעה של ממש. במקום פשוט להחריג מישהו חברתית, אתה בכוונה לא משתף אותו ברשימות תפוצה באימייל או בהזמנות לפגישות, או אפילו ‘שוכח’ להגיד לו כשיש שינוי בדדליין.

אם מישהו מזכיר את ההתנהגות הזאת, אתה אומר דברים כמו: “לא היה לי מושג”, “אני כל כך מצטער” או “אני לא יודע איך זה קרה”, לדברי הפסיכולוג הקליני דוקטור בן מיכאליס, כדי שהאשמה לא תיוחס לך.

ייתכן שאתה בעצם מרגיש, אפילו באופן תת מודע, קנאה כלפיו וכלפי המשמעת שלו או ההצלחה שלו. נסה להיאבק בתחושה זו.

 

החדשות הטובות הן שאתה בהחלט מסוגל להפסיק את התנהגויותיך הפאסיביות-אגרסיביות, ואתה תיווכח שזה יועיל מאוד לחיי העבודה שלך. השבוע, הקדש תשומת לב להתנהגותך ונסה לשנות אותה. אתה כבר קרוב יותר ממה שאתה חושב להתגבר על ההתנהגות הפאסיבית-אגרסיבית שלך!

Prev 1 of 1 Next
Prev 1 of 1 Next

האם בן או בת הזוג שלך פאסיביים-אגרסיביים?

אנשים פאסיביים-אגרסיביים מתנהגים באופן פאסיבי, אבל הם בעצם אגרסיביים. למעשה, הם ינסו לעמוד בדרכך ולחסום כל דבר שתרצה. הכעס התת מודע שלהם מועבר אליך, ואתה נעשה מתוסכל וזועם. הזעם שלך הוא בעצם הזעם שלהם, גם אם הם ישאלו ברוגע: “למה אתה כל כך כועס?”, ויאשימו אותך בכעס שהם מעוררים.

בני זוג פאסיביים-אגרסיביים הם בדרך כלל תלותיים, וכמו אנשים תלותיים אחרים, סובלים מבושה או מתחושת ערך עצמי נמוך. התנהגותם מעוצבת לרצות כדי לפייס ולהתנגד כדי לשלוט. ייתכן שאתם חווים התעללות, אבל לא מבינים זאת, כי הדרך שלהם לבטא עוינות נסתרת ומניפולטיבית, מה שמוביל לקונפליקטים ולבעיות ביחסים אינטימיים.

פאסיב אגרסיב והפרעת אישיות

הפרעות אישיות אינן מרפות. על פי האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, פאסיביות-אגרסיביות נחשבה בעבר להפרעת אישיות, כפי שעולה מגרסה מוקדמת של ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, DSM-IV: “התנהגות זו בדרך כלל משקפת עוינות שהאדם מרגיש ואינו מעז להביע ישירות. לעתים קרובות התנהגות זו היא דרך אחת להביע את טינת האדם על כך שלא מצא סיפוק במערכת יחסים עם אדם או מוסד שבהם פיתח תלות יתר”.

הDSM-IV ייחס את ההפרעה לאדם בעל התנהגויות שליליות, שמתנגד באופן פאסיבי כשמבקשים ממנו להתנהג כראוי, ומפגין ארבעה לפחות מהתסמינים הבאים (כשאינם נובעים מדיכאון):

  • מסרב באופן פאסיבי לבצע מטלות שגרתיות.
  • מתלונן על כך שלא מבינים אותו או מעריכים אותו.
  • מפגין התנהגות נרגנת ווכחנית.
  • בז לסמכות ומבקרה.
  • מפגין קנאה וטינה כלפי אנשים יותר בני-מזל.
  • משמיע בתכיפות תלונות מוגזמות לגבי מזל-ביש.
  • מפגין לסירוגין התרסה עוינת וחרטה.

אחרי כמעט 40 שנה, ההפרעה איבדה את מעמדה הרשמי בשנת 1994. קיים כעת עניין מחודש במחקר ההתנהגות הפאסיבית-אגרסיבית, כפי שעולה ממחקר משנת 2009. נמצא שהתנהגות פאסיבית-אגרסיבית קשורה להפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות נרקיסיסטית, חוויות ילדות שליליות והתמכרות לסמים.

פאסיב אגרסיב

פאסיב אגרסיב

מאפייני הפאסיביות-אגרסיביות

מכיוון שאינכם יכולים לנהל שיחה כנה וישירה עם בן או בת זוג פאסיביים-אגרסיביים, שום דבר ביחסים שלכם לא מסתדר. הם אומרים כן, אבל ההתנהגות שלהם צורחת לא. הם מנסים לחבל ברצונותיך, צרכיך ותוכניותיך, באמצעות מגוון טקטיקות. כולנו מפגינים חלק מההתנהגויות האלה מדי פעם, אך כשקיימת תבנית נרחבת של תסמינים רבים, סביר שמדובר בפאסיביות-אגרסיביות.

הכחשה: כמו כל האנשים התלותיים, הם נמצאים בהכחשה לגבי השפעת התנהגותם. זוהי הסיבה שהם מאשימים אחרים, בלי להיות מודעים לצרות שהם גורמים. הם מסרבים לקחת אחריות על שום דבר, ומעוותים את המציאות, מצדיקים, מאשימים, ממציאים תירוצים, ממעיטים בערך, מכחישים, או ממש משקרים לגבי התנהגותם או לגבי הבטחות או הסכמים שעשו.

שיכחה: במקום להגיד לא או להתמודד עם הכעס שלהם, הם שוכחים את יום ההולדת שלך או את התכניות שקבעתם, או שוכחים לתדלק את המכונית שלך, לקחת בשבילך תרופה או לתקן את האסלה הדולפת. זה יגרום לך בסופו של דבר לתחושת עלבון וכעס.

דחיינות: הם נוהגים להתחמק ולא אוהבים לוחות זמנים או דדליינים. זהו סוג נוסף של מרד, ולכן הם דוחים ודוחים, וממציאים תירוצים בלתי נדלים. הם לא מקיימים מחויבויות, הבטחות או הסכמים. אם הם מובטלים, הם משתרכים בחיפוש אחר עבודה. ייתכן שאתם תעסקו בחיפוש עבודה בשבילם יותר ממה שהם עצמם יעשו.

הפרעה: זוהי דרך נוספת שלהם להגיד לא ללא מילים. כשאתם מנסים להחליט מתי ולאן לצאת לחופשה, לבחור דירה, או לתכנן משהו, הם ימצאו חסרונות בכל הצעה שלכם ולא יציעו שום דבר בעצמם.

אי-בהירות: הן שונאים לקחת צד. הם לא אומרים מה הם רוצים או למה הם מתכוונים. עם זאת, התנהגותם מגלה את האמת, שהיא בדרך כלל פשוט לא. בדרך זו הם שומרים על שליטה ובו בזמן מאשמים אותך בשתלטנות. כמו שניתן לצפות, משא ומתן בעניינים כמו גירושין או משמורת ילדים יהיה מייאש. בנוסף לדחיינות, הם נמנעים מאמירות מפורשות. ייתכן שיתעקשו על “חלוקת משמורת סבירה”, ויגידו שנסיונותיך לקבוע תכנית ספציפית הם שתלטניים. אל תיפלו בפח. ויכוחים חוזרים ונשנים בכל שיחה רק גורמים לדחיית המשא ומתן. לחלופין, ייתכן שיסכימו לתנאים, אבל לא יקיימו אותם. אתם יכולים לצפות שתחזרו לבית המשפט.

אי הבעת כעס: הם לא מביעים את הכעס שלהם ישירות. בילדותם, ייתכן שנענשו או ננזפו על כך שהפגינו כעס, או שמעולם לא הותר להם להביע התנגדות. דרך הפורקן היחידה שלהם היא התנהגות פאסיבית-אגרסיבית.

חוסר יכולת: כשהם סוף סוף עושים מה שאתם מבקשים, כנראה שתצטרכו לעשות זאת מחדש בעצמכם. אם הם מתקנים משהו, כנראה שזה לא יחזיק מעמד, או שתצטרכו לנקות את הבלגן שעשו. אם הם עוזרים בניקוי הבית, ייתכן שחוסר היעילות שלהם יגרום לכם לעשות זאת בעצמכם. בעבודה הם עושים טעויות שנובעות מחוסר תשומת לב.

איחורים: איחורים כרוניים הם דרך חלקית להגיד לא. הם מסכימים על זמן, אבל מופיעים באיחור. את כבר לבושה ומוכנה לצאת, והוא “תקוע במשרד”, באינטרנט, או צופה במשחק ועוד לא מוכן. איחורים בעבודה או בהגשת מטלות הם דרך למרוד שיש בה מן ההרס העצמי, והיא יכולה לגרום לפיטורין.

שליליות: ייתכן שהאופי שלהם כולל החמצת פנים והתנהגות נרגנת, עקשנית או וכחנית. הם מרגישים שלא מבינים אותם ושלא מעריכים אותם, בזים לסמכות ומתנגדים לה. הם לעתים קרובות יתלוננו, יקנאו ויחושו טינה כלפי אלה שהמזל שיחק להם יותר מהם.

התנהגות קרבנית: כל צרה היא אשמתם של אחרים. ההכחשה, הבושה, וחוסר היכולת לקחת אחריות גורמות להם לשחק את הקרבן ולהאשים אחרים. אתה או הבוס שלהם הופכים לאדם השתלטן והתובעני. תמיד יש להם תירוץ, אך למעשה מדובר דווקא בהתנהגותם שלהם, שנוטה להרס עצמי, שגורמת להם לצרות.

התנהגות תלותית: הם אמנם מפחדים משליטה, אך הם תלותיים, לא החלטיים, וחסרי ביטחון עצמי. הם אינם מודעים לתלותיות שלהם ונאבקים בה במידת יכולתם. נטייתם לעמוד בדרכם של אחרים היא נסיון מדומה להגיע לעצמאות. הם לא עוזבים, ובמקום זאת מעכבים את האינטימיות או מוותרים עליה. אדם אוטונומי הינו בעל מידה בריאה של ביטחון עצמי, החלטי, ומסוגל להחזיק בעמדה או לעמוד בהתחייבויות. זה לא המצב אצל אנשים פאסיביים-אגרסיביים. התנהגותם מעוצבת להימנע מאחריות עבורם ועבור משפחתם, ולפעמים הם מפתחים תלות לא הוגנת כלפי בן או בת זוגם.

מניעת תקשורת: זוהי דרך נוספת להביע כעס ולהפגין כוח באופן פאסיבי. ייתכן שהם פשוט ילכו, יסרבו לדבר, או ישחקו את הקרבן ויגידו: “אתה תמיד צודק”, וכך יסגרו את השיחה. הם לא מסוגלים לבטא את רצונותיהם, רגשותיהם וצרכיהם. במקום, הם שומרים על עמדת כוח באמצעות התעלמות או מניעת סיוע חומרי או פיננסי, אהבה או סקס. כך הם מערערים את האינטימיות במאבק נגד התלותיות שלהם.

קיים מגוון של דברים נוספים שהם אולי יעשו, כמו טריקת דלתות, נתינת חפץ שלך במתנה למישהו אחר, או הצעת קינוח שאתה אלרגי אליו או שאסור לך לאכול בגלל דיאטה.

מה אפשר לעשות

מכיוון שאדם פאסיבי-אגרסיבי לא מתנהג בצורה ישירה, ייתכן שיהיה לכם קשה לזהות מה קורה, אבל חשוב שתבינו עם מי אתם מתמודדים. חפשו תבנית נרחבת של כמה מהתסמינים הרשומים מעלה, ופקחו על רגשותיכם. ייתכן שתחושו כעס, בלבול, או חוסר אונים כשתנסו לזכות בשיתוף פעולה. אם מדובר בתבנית קבועה, כנראה שאתם מתמודדים עם פאסיביות-אגרסיביות.

חשוב שלא להגיב. כשאתם מנדנדים, נוזפים או מתרגזים, אתם מחריפים את הקונפליקט ונותנים לבן או בת הזוג יותר תירוצים ותחמושת להתנערות מאחריות. בנוסף, אתם נכנסים לתפקיד ההורה – הדמות שבה הם מורדים. אסור שתהיו מעורפלים, תזרקו רמזים, תאשימו או תרשו לעצמכם ‘להחזיר’.

אל תהיו לא פאסיביים ולא אגרסיביים. במקום זאת היו תקיפים. תמיד עדיף להתמודד עם חוסר היענות ועם בעיות במערכת היחסים באופן ישיר. נסחו את העניין בצורה נכונה: “יש לנו בעיה” במקום “את/ה הבעיה” – אמירה משפילה. אל תאשימו או תשפטו את בן או בת הזוג, אלא תארו את ההתנהגות שלא נראית לכם, איך היא משפיעה עליכם ועל מערכת היחסים, ומה אתם רוצים. אם תאפשרו להם למצוא פתרון לבעיה, תעלו את הסבירות לכך שהיא אכן תיפתר.

כשאתם משתפים פעולה עם ההתנהגויות של בן או בת הזוג שלכם או מטפלים במחויבויות שלהם, אתם למעשה מעודדים את הימשכות ההתנהגות הפאסיבית-אגרסיבית. זה מזכיר מצב שבו אתם מנדנדים לילד שלכם אבל בו בזמן מאפשרים לו לא לבצע את מטלותיו. זה דורש תרגול והתנהגות החלטית. היו מוכנים לקבוע גבולות שגוררים השלכות.