פסיכולוגיה התפתחותית

עוסקת בשאלות: איך מתפתח הmind? איך תינוקות וילדים מייצגים את העולם ואיך חוקרים את זה? מה מולד ומה נרכש?

איך מתפתח הmind? 

יש מספר שלבים בכל סוג של התפתחות (מוטורית, קוגניטיבית וכו’). בכל פונקציה של התפתחות יש שלבים ברורים להם יש סדר מסוים וקבוע. הסדר נקבע ברמה הפיזיולוגית. ההבדל בין השלבים השונים של ההתפתחות הוא הבדל איכותי- כאשר נוספת תכונה או התנהגות לילד. לסביבה יש תפקיד חשוב בהתפתחות, אבל סביבה עשירה בצורה קיצונית יכולה להגביר את קצב ההתפתחות, אך התוצר הסופי לא בהכרח ישתנה. אפשר לזרז את ההתפתחות אך לא בהכרח לשנות את הoutcome. לכולנו יש גבול מסוים שעד אליו נוכל להתפתח. יכול להיות שהוא ישתפר מעט אך למטען הגנטי יש תפקיד חשוב ולא כולם יכולים להתפתח ללא גבול. כולם יעברו לבסוף אותם שלבים.  

במצב קיצוני של סביבה דלה מאוד- אם בתקופה הקריטית הייתה איזשהי חסימה בחשיפה הבסיסית של הילד, יכול להיות שהיכולת של הילד תיפגע והוא לא יתפתח כמו ילד רגיל. אפשר לחקור ילדים שנולדים חרשים להורים חירשים, שבהתחלה לא נחשפים לשפת סימנים (כי ההורים עוד לא למדו בהתחלה). יש טענה שאומרת שהשפה שלהם בשפת סימנים תהיה קצת פחות טובה.  

איך חוקרים תינוקות? 

קשה לתקשר עם תינוק אך בעזרת שיטות יצירתיות ניתן ללמוד הרבה על הmind של התינוק.  

משתמשים בפרדיגמות שמבוססות על העדפה וhabituation 

העדפה prefrence– משמיעים או מראים גירוים לתינוק, ובודקים איזה גירוי הוא מעדיף יותר. 

  • השיטה הנפוצה היא מדידת תדירות המציצה של מוצץ. התדירות של המציצה מושפעת מסוג הגירוי. כשיש הבדל בתדירות המציצה, סימן שיש הבדל בתפיסה של התינוק את שני הגירויים, כלומר, קיימת הבחנה אצל התינוק. כשמשמיעים לתינוק את הקול של אמא שלו כבר ביום הלידה, הוא מוצץ בתדירות יותר גבוהה. זה מלמד שהתינוק מכיר את קול אימו עוד כשהוא עובר.  
  • דרך נוספת היא מדידת הדופק של עוברים כתגובה לקולות שונים. כשהתינוק שומע את הקול של אמא יש עלייה בדופק. זו דרך ללמוד בשלב מאוד מוקדם איזו אינפורמציה קיימת בmind של העובר ושל התינוק.  
  • זמן התסכלות–  רוברט פרנז במחקר הראה לתינוק תמונות, וגילה שתינוקות מסתכלים יותר זמן על פרצופים מאשר על תמונות לא של פרצופים. בדקו במחקר אחר אם תינוקות מעבדים פנים כבר ביום לידתם. יש טענה שיש לנו מנגנון שמעבד ורגיש לפנים, אך רק פנים ישרות. אם הפנים הפוכות זה לא משפיע עלינו. התגלה במחקר שתינוקות ביום לידתם, מסתכלים יותר זמן על פרצוף ישר מאשר על פרצוף הפוך. תינוקות לא ממש יכולים לראות פנים ביום לידתם, כי הראייה שלהם מטושטשת מאוד ביום הראשון ללידתם. בדקו את הטענה אם תינוק מעדיף באמת פנים, או פשוט תמונה שבה יש יותר מידע בחלק העליון שלה. גילו שאכן לתינוקות בני יומם אין העדפה דווקא לפנים, אלא לתמונה שיש בה יותר מידע בחלק העליון, כלומר למשהו שיש לו צורה סכמטית של פנים. המסקנה היא שיש איזשהי מוכנות אצל התינוק לזיהוי פנים כבר כשהם נולדים. 
    בגיל 4-3 חודשים, רוב התינוקות העדיפו להסתכל על פנים נשיות, אך אצל תינוקות שטופלו ע”י מטפל ממין זכר, ההעדפה שלהם הייתה לפנים גבריות. לכן ההעדפה שלהם למין מסוים מושפעת ממי שמטפל בהם יותר והיא לא מולדת. 
    במחקר שעשו על תינוקות ישראלים בני 3-4, גילו שהתינוקות מעדיפים להסתכל יותר זמן על פנים לבנות. באתיופיה לעומת זאת, תינוקות מסתכלים יותר זמן על פנים אפריקאיות. עשו את אותו מחקר על תינוקות ישראלים אתיופים במרכז קליטה, וגילו שלהם אין העדפה לגזע פנים מסוים, כי הם נקלטו וטופלו ע”י אנשים לבנים, וגם ע”י המשפחה האתיופית שלהם. 
    בדקו גם האם תינוקות מסתכלים זמן רב יותר על הבעת פנים מסוימת. מצאו שהתינוקות מסתכלים הכי הרבה זמן על פנים מפוחדות, במקום השני על פנים מחייכות והכי פחות זמן על פנים כעוסות. המחקר תואם את המחקר שהפחד זו תכונה שאנו רגישים אליה מבחינה פיזיולוגית 

 

Habituatuation הביטואציה 

פרדיגמה שבה חושפים את התינוק לגירוי מסוים במשך זמן. מראים לו את הגירוי עד שהתינוק מאבד עניין ומפסיק להסתכל על התמונה. לאחר מכן אפשר להראות לו תמונה חדשה או את אותה תמונה. הוא יסתכל על התמונה המוכרת פחות, כי היא כבר לא מעניינת אותו ויסתכל יותר על התמונה החדשה. 

  • בדקו באיזה גיל תינוקות מבחינים בין שני פרצופים. תינוק בגיל חודש, לא יודע להבדיל בין שני פנים, ולכן אם מראים לו תמונת פנים חדשה, הוא לא מסתכל עליה כי הוא חושב שזו אותה תמונה והיא כבר לא מעניינת אותו. בגיל 3 חודשים, כשמראים לתינוק פרצוף חדש, הוא כבר מבין שזו תמונה חדשה והוא מסתכל עליה יותר זמן.  
  • באותה דרך בודקים זיהוי צבעים- מראים לו צבע ואז מראים לו צבעים אחרים, שנמצאים משני הצדדים של אותו הצבע אך בהבדל אורכי גל שווה. בודקים איזה צבע ייראה לתינוק יותר קרוב לצבע הראשון. (כחול או ירוק לאחר שהראו לו כחול-ירקרק)  
  • באותו אופן אפשר לבדוק תמונות שונות ולעשות להם הביטואציה ולבדוק על איזו תמונה חדשה התינוק יסתכל יותר או פחות. אם הוא מסתכל פחות זמן, סימן שהוא רואה את התמונה החדשה כדומה מאוד לתמונה הישנה.  
  • תינוקות מסתכלים יותר זמן על אינפורמציה שהיא מוזרה בהקשר לחוקי הפיזיקה של העולם. בגיל 2-3 חודשים, תינוקות מסתכלים זמן רב יותר על המצב הלא הגיוני, וכך אנו למדים שכבר בגיל הזה הם מבינים איך הדברים אמורים לקרות 
  • בדקו גם עד כמה תינוקות יכולים להעביר אינפורמציה מחוש אחד לחוש אחר. למשל: לחוש משהו ולהבין איך הוא נראה ויזואלית. נתנו להם לשחק במשחק כשהעיניים שלהם חסומות, והציגו להם תמונות, והתינוקות הסתכלו זמן רב יותר על הצורה שייצגה טוב יותר את המשחק.  

Perceptual narrowing: 

  • בכל שפה יש phonemes מסוימים ובדקו באיזה גיל הם יכולים להבדיל בין phonemes שונים. עד גיל 5 חודשים הם יכולים להבחין בין כל הphonemes של כל השפות בעולם. מגיל 9 חודשים, היכולת שלהם להבחין היא יותר מצומצמת, והם מבחינים רק בין phonemes של השפה שלהם. כלומר, יש להם יכולת הבחנה מאוד רחבה, וככל שהם נחשפים לסוג אינפורמציה מסוימת, היכולת שלה לזהות מצטמצמת לדבר אליו נחשפו. התכונה הזו נקראת perceptual narrowing. 
  • בדקו אם אותה תכונה נכונה גם עם פנים. הציגו לתינוקות פנים של קופים ובדקו האם הם מבחינים בין שתי תמונות של קופים. עד גיל 6 חודשים, תינוקות יכולים להבחין בין פנים של קופים. בגיל 6 חודשים, התינוקות מאבדים את היכולת לזהות פנים של בעלי חיים ומזהים רק פנים של בני אדם.  
  • בדקו גם האם התינוק יכול להבחין בין שני אינדיבידואלים מגזע שהתינוק לא שייך אליו. ניסוי שעשו בתינוקות לבנים שהראו להם פרטים שונים מכמה גזעים, גילו שהתינוק מתסכל יותר זמן על הפנים החדשות, כלומר, הוא מבחין בין שני פרצופים מגזע אחר. בגיל 6 חודשים היכולת הזו יורדת, ובגיל 9 חודשים, הוא כבר לא מבחין כמעט בין שני פרצופים מגזע אחר, אך הוא עדיין מבחין בין פרצופים מאותו הגזע.  
  • Perceptual narrowing נחקר עד כה רק בנושא של שפה ופרצופים. 

בניסויים של הביטואציה, תינוקות התסכלו יותר זמן על הדברים החדשים. הם הסתכלו יותר זמן על הדברים החדשים מכיוון שהם כבר נחשפו לתמונה הישנה במשך זמן ממושך לפני כן. לעומת זאת בהעדפה, התינוק מסתכל יותר זמן על הדברים המוכרים שהוא מעדיף ואוהב, כמו קול של אמא. לכן שתי הפרדיגמות שונות בתכלית באינפורמציה שהתינוק נחשף אליה.

מידע נוסף ניתן לקרוא כאן