פסיכולוגיה וסטטיסטיקה

האבות המייסדים של הפסיכולוגיה שכאמור הגיעו ממדעי הטבע נאלצו להמציא כלים מתמטיים במקום שכלים כאלו לא היו זמינים בפועל. פסיכולוגים היו אלו שפיתחו בעבור הדיסיפלניה הפסיכולוגית את הכלים הללו – פירסון,ספירמן, גלטון (רגרסיה) וכו’. המכשירים פותחו מתוך הצורך.

הפסיכולוגיה ביססה הודות לשימוש במספרים (הסטטיסטיקה) את מעמדה וכיום הפסיכולוגיה הינה בית ספר בפני עצמו ואיננה נספח למעדי החברה. (או ככה האונ’ החליטה ורוצה שנאמין)

הפסיכולוגיה הינה מדע שיש לו פן שימושי קליני אשר מציע לחברה כלים שונים להשתפר ולתפקד באופן יותר מועיל לעצמה. זהו מדע שנתן את עצמו והשתלב במוסדות החברתיים השונים והיא עשתה זאת במידה רבה הודות לכלי המדידה שהיא פתחה (לפי בנג’מין).

דוגמאות לכלי מדידה / מבחנים שימושיים

מבחן אפגר

מודד אתה הפעילות המוחית ומערכת העצבים. זהו מדד למצב תודעה שאיננו מבחן רפואי קלאסי. לדוגמא, עצמת כאב נמדדת במבחן זה.

מבחן בטיפת חלב

מבחנים “עממיים” לסינון ראשוני לבעיות בהתפתחות התינוק.

מבחני לקות למידה

בדיקת האפשרות לקשיים בלימוד.

ועוד ועוד…

כיום הטרנדים הינם כאלו שהמבחנים נערכים באופן מקיף יותר, בשלבים יותר מוקדמים בחייו של כל אדם ובאופן מאוד ספציפי ומדויק בכדי להעריך את המצב של האדם ואת התאמתו למסגרות או תפקידים שונים.

המדידה בשירות החברה המודרנית

רציונליות

בחברה מודרנית החלטות צריכות להתקבל על בסיס רציונלי והמבחנים הפסיכולוגים מעניקים לנו את הכלי לקבל החלטה באופן רציונלי. בחברה המודרנית אין מקום להחלטות אמוציונליות.

התפקיד שפעם מולא ע”י סמכות רוחנית כלשהי הועבר לידי המבחנים. המבחנים מאפשרים לקבוע מתן או הענקת זכויות או תפקידים.

המבחנים למעשה מאפשרים גם לבצע החלטות בנוגע לעתידו של אדם בכך שהם מנבאים וקובעים מהן יכולותיו. כנגזרת של יכולות אלו ניתן לנבא למה מתאים אדם מבחינות שונות לעסוק בעתיד. Hanson,1993.

מריטוקרטיה

יש בכך הרבה הגיון וזה מאוד רציונלי, תורנדייק כתב כי :
“ברור שאין זה חכם לתת הוראות לתלמידים תוך התעלמות מיכולתם להפיק מהן תועלת, אם ניתן להבטיח שמבחנים יעריכו את יכולתיהם מראש”.

תורנדייק הבין שמדובר בעניין קוגנטיבי-הסתברותי של הצלחה, לתת לכל אדם נסיון יש בכך גם מעשה לא מוסרי לאפשר לכל אדם לנסות את מזלו כאשר מראש סיכוייו נמוכים.

האבחונים הללו מאוד הגיוניים אם אנו מקבלים את הרעיון שהחברה האנושית הינה מריטוקרטית,רציונלית והגיונית.

הרעיון המריטוקרטי מאפשר לכל אדם בהסתמך על כשרונותיו להצליח בחברה ולעסוק בתחומים שונים.

“מבחנים אינם יכולים לראות אם הבחור לבוש בסחבות או בחליפת טויד, ואף לא להבחין במבטא של שכונת עוני”- גרדנר,1961.

המבחנים היו אמורים להיות כלי שיאפשר לחברה המודרנית הרציונלית שיאפשר לאנשים שונים להצליח ללא קשר לגזע,דת , מין וכו’. הם משוחררים וחודרים מבעד לסטיגמות וסטריאוטיפים חברתיים.

מבחנים משוחררים מתרבות Culture free tests

מבחנים משוחררים מתרבות התגלו כעוד יותר מבחינים בין קבוצות אוכ’ ועוד יותר מוטים לטובת קבוצות תרבותיות שונות למרבה הצער.

לדוגמא, בישראל היו מבחנים בשימוש בתקופת העליה שניסו להתחקות אחרי חוסר ההצלחה האקדמית של ילדים ממזרח אירופה ו”עדות המזרח”. מבחנים אלו מצאו באופן עקבי שבני עדות המזרח הצליחו באופן מופחת זאת גם במבחנים שהיו אמורים להיות חופשיים מתרבות. (“מה חסר בתמונה?”)

המבחנים הניחו באופן מוטעה שכל אדם שמבחין בשאלות שבתוכם אמור להבין אותה בצורה זהה. הם לא הבחינו בכך שכל קבוצה בעלת חינוך מסוים, סגנון מסוים של מחשבה וכו’ יהיו בני הקבוצה בעלי גישה שונה כלפי המבחן.  במונחיה של הפסיכולוגיה החברתית, התעלמו המבחנים מההבניה התרבותית האינטגרטיבית והייחודית  של בני כל קבוצה אתנית / תרבותית.

כתוצאה מכך, ויתרו על היומרה הזו של יצירת מבחנים אוניברסליים לכל התרבויות.

היום עוסקים במבחנים הוגנים מבחינה תרבותית שלא יפלו באורח גס בין בני תרבויות שונות.

כלומר יצרו Culture fair tests אשר הינם מבחנים הוגנים שאינם תלוים בהבניות חברתיות או ידע קודם.

המבחנים האוניברסליים בוססו על העמדה הנייטיביסטית אך התברר שזה לא ניתן לביצוע במבחנים כפי שראינו לעיל. התרבות שזורה בכל רובד באישיותו של אדם ולא ניתן להפריד בינה לבין האישיות שלו.

הצדקת אי-שוויון (הגישה הפוליטית לפי הפסיכולוגיה החברתית)

שיעורי ההצלחה במבחנים כאלו הינם נמוכים על ידי בני קבוצות שונות וכתוצאה מכך המבחנים הפסיכולוגים למעשה זוכים לקיתונות של ביקורת מאחר והם מאפשרים לבני קבוצות חזקות לשמר את כוחן (ונוצרו כתוצאה מכך כיום תופעות כגון אפליה מתקנת לדוגמא כדי לתקן את העוותים הללו של העבר וחוסר השוויון הנובע מנסיבות חיצוניות חברתיות שאינן תלויות באדם).

כפי שנכתב בסיכום של רותם מהDROPBO לגבי הסוגיה:
הסוציולוגים יגידו שהפסיכולוגיה משמשת להצדקת אישוויון: המטרה היא להבטיח שהאנשים הנכונים יהיו במקומות הנכונים, ובפועללרוב אכן מדובר בבנים של הקודמים בתפקידמדובר בכלי המשמר את המבנה החברתי הקיים, אך מציג אותו כמבוסס על כלים חסרי פניות ולא על ייחוס. הפסיכולוגיה נותנת תירוץ, מהווה כלי להלבנת הון חברתי” – לא ניתן כיום לא לקבל מישהו לעבודה כי הוא אתיופי, אך ניתן להעביר אותו מבחן ולומר שהוא לא חכם מספיק, אוצר המילים לא מספיק טוב וכדומה. זה יותר קל לחברה, וגם יותר קל לאדם עצמו בצורה מסוימת (אין את מי להאשים, זה לא שהוא מקופח אלא סתם אידיוט…). זהו שימוש לרעה בכלים.

מנגד כאשר אין מבחינים בין קבוצות שונות המבחנים מודדים את ביצועיהם של בני התרבות שיצרה את המבחן עצמו ולא של בני תרבויות אחרות. כתוצאה מכך בני תרבויות שלהן הבניה תפיסתית, רעיונית שונה מצליחים במבחנים אלו פחות.

(The bell curve – murray, Herrnstein) – הנימוק ה”ביולוגי”

בספר זה הוצגה הטענה שעשירים מצליחים במבחני IQ (גברים, לבנים) לעומת עניים מקבוצות מיעוט (נשים, שחורות). זה כמובן עורר את השאלה האם המבחן אכן מודד מה שהוא מנסה למדוד או שהוא נכתב באופן שיוצר את התוצאה הרצויה / המשמרת את עמדת בעלי הכוח בחברה.

מה שמוביל לסוגיה הבאה:

אשליה של נכון ושל סדר טבעי (ביקורת כלפי המבחנים ככלי הערכה)

המבחנים אינם חלונות שקופים אל העולם.

במבחני הIQ הסטנדרטים אין הבדל בין נשים לגברים בציוני IQ, מדוע ?
מאחר ושאלות אשר מבחינות בין גברים לנשים מוצאות מהמבחנים. פריטים אלו מושמטים וכך מצדיקים את התוצאות השוויוניות של המבחנים….

המעבדה האנתרופומטרית של גלטון

גלטון מודד אנשים באמצעים פיזיים, אמפירים כמו סף החישה, מהירות התגובה שלהם וכו’.

גלטון מאמין בדארוויניזם חברתי ומכאן שציפה שאנשים מוכשרים מבחינה סוציאלית מעמדית יהיו בעלי כישורים טובים יותר במדדים.

גלטון האמין שאם יתנו לאנשים טפשים להתחתן עם אנישם חכמים תהיה רגרסיה לממוצע ולכן הוא מציע לבצע השבחה של הגזע האנושי. ראשית הוא הציע לפעול למודד מיהם החכמים ומיהם הטפשים וכך לאפשר להרבות את האנשים הנכונים.

לצערו, המדדים שלו לא הצליחו להראות את מה שהוא האמין כנכון. אלו שהיו רגישים סנסורית לא בהכרח היו בני המעמד הגבוהה שהתגלו כחבריו, לכן הפרויקט הזה נגנז.

עוצמת ההבחנה (השלכות התוצאות של מבחנים שונים על חיי היומיום)

“חוק ההגירה”

אנשים שאובחנו כמפגרים לא הורשו להכנס לארצות הברית (1924) . כתוצאה מכך אנשים רבים שנמלטו מהמלחמה ולא דברו את השפה האנגלית לא הורשו להכנס וגורשו חזרה לארץ מוצאם.

סירוס מפגרים

בין 1907-1965 – סורסו 60,000 מפגרים.

ג’נסן ופולמוס הIQ

בתקופה הנוכחית ג’נסן טוען וישנם גם מחקרים שמגבים אותו שיש להפריד בין לבנים לבין שחורים בארה”ב שמביא את הנתונים שמראים ששתי הקבוצות יוצאות נשכרות מבחינת ההשגים הלימודיים. כאשר הקבוצות הן הטרוגניות הביצועים פחות מוצלחים על אף הקושי האתי, הסוציולוגי החברתי העולה מקונספט שכזה.

קיטלוג האדם, הדבקת תוויות וקעקוע מנטלי

הבירוקרטיה זקוקה למבחנים הפסיכולוגים כי היא צריכה לקטלג את בני האדם. הסדר הזה שהיא זקוקה לו אומר חשיפה והחשפות רבה של הפרט. צריכים לדעת על אדם מאפיינים רבים בכדי להעריך אותו. אנו מבצעים לבני האדם רדוקציה למספר של ממש ואנו מצמצמים אותו ואת מהותו למשהו שניתן להשוות אותו לאנשים אחרים. בלי צמצום זה הבירוק’ לא יכולה להתקיים.

למשל, אנשים שילדיהם מאובחנים כמפגרים מקבלים את התווית של מפגר ובתמורה מקבלים מביטוח לאומי תקציב בכדי לטפל בילדיהם באופן מיוחד. זוהי למעשה נכות המתוגמלת על ידי החברה הנקבעת באמצעות מבחנים אשר קובעים את חזות הכל אך לא תמיד מדויקים. אינטילגנציה מאוד מושפעת מהסביבה ורמת התפקוד עשויה להשתנות לאורך חייו של ילד ולכן לעיתים האבחונים הללו מהווים אות קין ותווית מאוד בעייתית אשר איננה תמיד נכונה אך האדם אשר מקועקע בה לא קל לו להשתחרר ממנה גם בעיני עצמו וגם מבחינה חברתית.

הרדוקציה הזו יש בה משהו שהוא מאוד כולא ומאוד מפחית כלפי בני אדם ויש לו השלכות מאוד מהותיות מאחר ומרגע שאדם מקבל את התווית היא מאוד מגדירה אותו בעיני עצמו (אפקט פיגמליון).

לעיתים רבות אנשים מגדירים את עצמם בהתאם לתוצאות של מבחנים שונים – התווית היא הם, הם התווית עצמה.

למידע נוסף ניתן לקרוא כאן