פסיכולוגיה חברתית – אריסטו

אריסטו ציין לפני 24 מאות שאנחנו יצורים חברתיים- אנחנו תלויים לחלוטין באנשים אחרים ונשארים כאלה כל ימי חיינו. אנחנו זקוקים לאחרים לשקט הנפשי שלנו ולחומרי שלנו. בדידות ידועה כדחף לא פחות חזק מרעב- דוחפת אנשים להתנהגויות שמיועדות להוריד את הבדידות בעוצמות מאוד חזקות- כמו צרכים פיזיולוגיים אחרים. אנו מעוניינים לא רק להיות עם אחרים, אלא גם כדי לקבל אישור להתנהגות שלנו ולמחשבות שלנו. המוטיבציה הזו משחקת תפקיד ענקי בדרך שבה אנחנו מתנהגים, חושבים ומקבלים החלטות. במקרים רבים מאוד אנחנו לא מודעים לכוח הזה היות והוא פועל בדרכים מאוד חזקות.

הפסיכולוגיה החברתית עוסקת בהשפעה שיש לאחרים על ההתנהגות של היחיד. מטרתה להבין כיצד הרגש של היחיד מושפע מהסביבה החברתית- האמיתית או המדומיינת. אנו מונעים ע”י השפעות של אחרים גם כשהם לא נמצאים. ההשפעה החברתית עליה היא בדיוק כמו רשת עכביש- מאוד חזקה, בלתי אפשרי לשבור אותה והיא כמעט בלתי נראית מבחינתנו- מי שטבע את המושג הזה הוא סטנלי מילגרם פסיכולוג חברתי.

המגבלות שעליהן מילגרם מדבר, הן נורמות חברתיות ותפקידים חברתיים. נורמות הן מוסכמות של חיי היומיום שהופכים את האינטראקציה עם אנשים כניתנת לניבוי. נורמות מקלות עלינו מכיוון שהן מונעות הפתעות. לכל חברה יש נורמות לגבי כל התנסות אנושית- יש לנו נורמות לצורה הנכונה לחזר או לגדל ילדים או לדבר עם הבן זוג, וכו’. ישנן נורמות המעוגנות בחוק- אם אתה עובר על נורמות מסוימות אתה עובר על החוק ויש לכך מערכת ענישה. בנוסף לנורמות יש תפקידים חברתיים- תפקידי מין, תפקידי מעביד עובד (גם מורה ותלמיד נכללים), תפקידי משפחה (מה זה הורה טוב) וכו’. כשאנו לא ממלאים את התפקידים החברתיים שלנו לפי ההגדרות, ישנו עונש. ישנו מחיר לאי-עמידה בנורמות החברתיות או בתפקידים החברתיים שמוטל עלינו להתנהג על פיהן.

יש לזכור שנורמות ותפקידים משתנים כל הזמן- למשל בימינו גברים ספורטאים בוכים בציבור. יש גם נורמות תרבותיות שהן תלויות בחברה או בתרבות. כמובן שגם לאופי הייחודי שלנו יש השפעה על מצבים חברתיים.

ישנן שלוש התנהגויות אשר באות כתוצאות של השפעה חברתית:

  1. העתרות– העתרות לבקשה של האחר (compliance)
  2. קונפורמיות– התנהגות לפי מודל התנהגות של האחר- חיקוי אחרים. (Conformity)
  3. ציות– היענות לסמכות של האחר. (Obedience)

נערכו שני ניסויים קלאסיים בפסיכולוגיה חברתית:

קונפורמיות:

הניסוי של אש:

אש ביקש לבחון את נטיית האדם לקונפורמיות. הוא בדק שאלה זו בתנאים בהם אין שום סיבה לאדם להיות קונפורמי. ע”מ שיהיה ברור שמדובר למעשה בקונפורמיות ולא בשגיאה בהבחנה, התשובה לשאלה שהנשאלת הינה ברורה, מעבר לכל ספק.

חוקר הביא סטודנטים והושיב אותם בחדר. בניסוי השתתפו 7 אנשים. אדם אחד הוא הנבדק וששת האחרים משתפים פעולה עם עורך הניסוי. כל המשתתפים ישובים בחדר, כאר מציגים לפניהם  דף עם 3 קווים באורכים שונים. בדף אחר מוצג קו אחד להשוואה. השאלה שמופנית למשתתף היא אילו מהשלושה דומה לקו הבודד. כל משתפי הפעולה הונחו לענות תשובה שגויה (וזהה).

תוצאות הניסוי: נמצא ש- 75% מהנבדקים ענו את התשובה השגויה, גם כן, בקונפורמיות עם האחרים.

מאפיינים של הקבוצה המשפיעים על מידת הקונפורמיות של הנבדק:

  • גודל הקבוצה– נמצא שבקבוצות שמנו בין 4 לבין 15 חברים אין הבדל. בקבוצות שמנו רק שלושה חברים או פחות הקונפורמיות נמוכה יותר.
  • אחידות– ברגע שכולם אחידים בתשובתם האחוזים מאוד גבוהים שהאחר יענה כמוהם וברגע שרק אחד דובר את האחידות האחוזים מאוד יורדים.

מאפיינים של הפרט המשפיעים על מידת הקונפורמיות:

  • דמיון – ככל שהדמיון בין הפרט לבין קבוצת השווים גדול יותר, כן הקונפורמיות של הפרט לקבוצה תהיה גדולה יותר.
  • משיכה לקבוצה – ככל שהפרט מרגיש יותר שייך לקבוצה ככה הוא יותר קונפורמי אליה.
  • סטאטוס – כאשר הקבוצה מורכבת מאנשים בעלי סטאטוס גבוה, קשה מאוד עבור הפרט שלא להסכים עם דעתו של מישהו בעל ידע/סמכות בעיניו.
  • קבלה – כאשר אדם רוצה להיות מקובל בקבוצה הקונפורמיות עולה.
  • תרבות – יש תרבויות שמעודדות קונפורמיות רבה יותר מאחרות.

למה אנשים קונפורמיים?

  1. השפעה חברתית נורמטיבית– מבוססת על הרצון להיות מוערך ומקובל ע”י אחרים.
  2. השפעה חברתית אינפורמטיבית– הצורך שלנו להסתמך על האינפורמציה או הפרשנות של אחרים כדי לתקף את התפיסות שלנו (לתת להן תוקף).

צייתנות:

הניסוי של מילגרם:

בניסוי זה מילגרם בא להוכיח שאייכמן פעל, ככל אדם אחר, בציות לממונים עליו – וכי כל אדם אחר היה פועל באותו אופן.

במהלך הניסוי, הנבדק מגיע למעבדה ופוגש במדען ובאדם נוסף. נאמר לו שהוא והאדם הנוסף שניהם הולכים להשתתף בניסוי. מכניסים את שמותיהם לכובע ומגרילים מי המורה ומי התלמיד. כמובן שלא במקרה הנבדק יוצא המורה ומסבירים לו את התפקיד- להקריא ללומד רשימה של צמדי מילים ולאחר מכן לבחון את זיכרון הלומד לגבי צמדי המילים. איך בודקים את הזיכרון? מקריאים את המילה הראשונה ואח”כ הלומד צריך לבחור את בת הזוג של המילה הראשונה מתוך 4 אלטרנטיבות. בכל פעם שהלומד טועה המורה צריך לתת לו שוק חשמלי.

הנבדק מסתכל איך מחברים את הלומד לכיסא ואחרי שמחברים אותו שמים מחיצה ביניהם ומושיבים את המורה מול מכשיר שנותן שוקים חשמליים- 30 כפתורים המתנים שוקים בעוצמות שונות, נעות בין ארבע מגמות כלליות: שוק קל, שוק חמור, והכפתורים האחרונים – סכנה ושלושה איקסים (XXX). בכל פעם שלוחצים על כפתור יש צליל ללחיצה על הכפתור ומחוג האמפרים זז. נותנים למורה דוגמה עם עוצמה נמוכה ומתחילים את הניסוי, כשהנסיין מורה למורה להעלות את הרמה בכל פעם שהנסיין טועה. הנסיין יושב בחדר אחד עם הנבדקים.

הלומד הוא שחקן שלא קיבל שוק וקיבל הוראות מדויקות כיצד להתנהג. ככל שהשוק עולה תגובות הלומד הולכות ומחריפות, כאשר בשלבים מתקדמים הוא צועק ומקלל, לאחר מכן בועט בקיר המפריד בינו לבין הנבדק (המורה) ולבסוף שותק.

תוצאות הניסוי: חלק גדול מהמורים הביעו התנגדות לתהליך- הראו אי נחת מהסיפור. המדען כל פעם לוחץ עליו להמשיך. בתחילת הניסוי, הפסיכיאטרים ניבאו שרוב המשתתפים לא יעלו מעל 150 וממש פחות מ-5 אחוז יעלו מעל 300 ו- 450. אנשים שאינם אנשי המקצוע טענו, שכמעט אף אחד לא ייתן בכלל שוק של 150. התוצאות בפועל היו, שאף אחד מהנבדקים לא עצר לפני 300, שהוגדר כשוק קיצוני. 65% הגיעו עד 450 וולט המסומן ב-XXX (מתח שיכול לגרום למוות).

איך ניתן להסביר את הסטייה הזאת? התשובה היא שאנו לא מעריכים כראוי את כוח הציות- ההשפעה של המצב היא הרבה יותר חזקה מההשפעה של האישיות. מילגרם הוכיח, שאכן כולנו היינו מתנהגים כמו אייכמן. הגאוניות של הרייך השלישי הייתה בכך שהיא יצרה את הסיטואציות האלה. זו הסיטואציה ולא האדם.

נעשו ניסויים רבים שבדקו כל מיני פרמטרים וכל מיני אפיונים ונמצאו כמה משתנים שמשפיעים על הציות:

  1. נורמה חברתית – לסיים ניסוי שאליו הוזמנת.
  2. רמת ההשגחה- אנשים נטו לציית הרבה פחות כאשר הנסיין יצא מהחדר. הפיקוח על ההתנהגות מעלה את הציות.
  3. המרחק בין הקורבן לבין המתעלל- המחיצה שהוקמה בין המורה לתלמיד שבעצם גורמת להם לא לראות אחד את השני מעלה את הציות. ככל שהמגע ישיר יותר, רמת הציות פוחתת. כל המלחמות מבוססות על כך- אייכמן לא הראה לרוב לאנשיו מה מתרחש בפועל.
  4. כשהאדם שנתן את ההוראות לא היה מדען, לא ישב למשל בחלוק לבן, הציות ירד- הסמכות של מי שנותן את ההוראות היא קריטית.
  5. Role models- ברגע שיש שני מורים והשני מציית אז הקונפורמיות תגדל אולם ברגע שיש אפילו אחד שמסרב לציית- הציות יורד משמעותית.
  6. הצדקה אידאולוגית- ברגע שהנסיין הוא איש מדע שמציין למורה שהוא חייב להמשיך וזה חשוב למחקר, הציות עולה.
  7. ככל שאנו פחות יודעים לאן המצב התפתח, הנטייה לציות עולה- emerging situations.

מידע נוסף ניתן לקרוא כאן