פסיכולוג קליני

פסיכולוגיה קלינית היא אחד מתחומי ההתמחות בפסיכולוגיה. פסיכולוג קליני צריך להיות בעל תואר שני לכל הפחות בפסיכולוגיה, לאחר מכן לעבור התמחות של ארבע שנים בתחום הקליני, ולבסוף לעבור בחינת התמחות. לאחר שעבר מסלול זה הוא יכול להירשם בפנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות ולהפוך לפסיכולוג קליני מורשה. פסיכולוג קליני יכול לעבוד במחקר או בתחום המעשי.

הפסיכולוג הקליני מתמחה בין השאר באבחון הפרעות נפשיות שונות – דיכאון, חרדה, טראומה, הפרעות אישיות ועוד. באמצעות שיחות, תצפיות, ומבחנים פסיכולוגיים שונים, פסיכולוג קליני יכול לזהות מאיזו בעיה נפשית סובל המטופל. האבחנה תעזור להעריך עד כמה הבעיה הפסיכולוגית מסכנת את המטופל ואת סביבתו, ובאיזה שיטות טיפול כדאי לנקוט כדי להביא לתוצאות האופטימליות.

תחום ההתמחות השני של הפסיכולוג הקליני הוא טיפול פסיכולוגי. הטיפול הפסיכולוגי הינו תחום רחב ביותר הכולל גישות שונות ומגוונות, כגון גישה קוגנטיבית, גישה התנהגותית, גישה הומניסטית אקזסטנציאליסטית ועוד. חלק מהפסיכולוגים הקליניים מטפלים לפי גישה אחת מסוימת. בנוסף, קיים מגוון של שיטות טיפול שונות, ביניהן טיפול קוגנטיבי התנהגותי, טיפול דינמי ופסיכואנליזה. פסיכולוג קליני אמור להתאים את שיטת הטיפול לצרכיו של המטופל, אך כדאי לבדוק את התמחויותיו הספציפיות של כל פסיכולוג לפני שמתחילים טיפול אצלו.

 

פסיכולוג קליני

פסיכולוג קליני

הטיפול הפסיכולוגי יערך לרוב בקליניקה, במפגשים שאורכם בדרך כלל 50 דקות, ויכלול לרוב שיחות בין המטפל והמטופל. עם זאת, כל שיטת טיפול מביאה איתה מאפיינים מעט שונים: טיפול קוגנטיבי התנהגותי יערב לפעמים יציאה מהקליניקה, ובטיפול קבוצתי ישתתפו כמה מטופלים. הטיפול מתנהל על פי תכנית טיפולית, שאותה כותב הפסיכולוג על סמך התרשמויותיו מהמטופל במפגשי ההערכה הראשוניים, והיא עוזרת לפסיכולוג להגיע למטרות וליצור שינוי אצל המטופל. במהלך המפגשים, הם יחקרו יחד את נפש המטופל בתהליך שבסופו של דבר יביא לשיפור רווחתו הנפשית.

לעתים אנשים מבלבלים בין המושגים ‘פסיכולוג קליני’ ו’פסיכיאטר’. פסיכיאטריה היא תחום התמחות מענף הרפואה, ולכן פסיכיאטר הוא בעל תואר דוקטור ברפואה והינו למעשה רופא מוסמך. הפסיכיאטר מתמחה במחלות נפשיות ומתוקף היותו רופא בכוחו לרשום תרופות. פסיכולוג קליני, לעומתו, הוא בעל תואר בפסיכולוגיה, ולא יכול לרשום תרופות. עם זאת, יש לו הכשרה רחבה יותר בתחומי האבחון הנפשי והפסיכותרפיה.

 

איך עובד טיפול פסיכולוגי קליני

טיפול פסיכולוגי הוא תהליך משונה. שני אנשים נפגשים ומשוחחים, ואיכשהו דרך השיחה הזו אחד מהם נותן סיוע והאחר מקבל אותו. לצופה מן הצד יש כל מיני הנחות שונות ומשונות באשר לדרך פעולתה של ה”תרופה בדיבור” הזו – ורובן לא נכונות. אחת מהן היא ההנחה שהפסיכולוג הקליני שלך יודע את כל התשובות. אחרת היא ההנחה שהוא יגיד לך בדיוק מה לעשות. ואחת נוספת היא ההנחה שאנשים מקשיבים לפסיכולוג הקליני  שלהם כי לפסיכולוג הקליני אין בכלל בעיות משלו – גם זה לא נכון. אולי היינו רוצים שכך טיפול פסיכולוגי יעבוד, אך במציאות הוא לא עובד כך כלל.

המשורר ריינר מריה רילקה הבין משהו לגבי תעלומת ההשפעה משנת החיים של מפגש בין אנשים. בספרו ‘מכתבים אל משורר צעיר’ הוא כתב: “בסופו של דבר, ובדיוק בסוגיות הכי עמוקות וחשובות, אנחנו לבדנו באופן בלתי ניתן לתיאור; ודברים רבים חייבים לקרות, דברים רבים חייבים להתבצע כמו שצריך, מערכת שלמה של אירועים חייבת להתממש, בשביל שאדם יוכל להצליח לייעץ או לסייע לאדם אחר”.

הפסיכואנליסט וילפרד ביון לקח את הרעיון צעד אחד קדימה. הוא כתב: “כששני אנשים נפגשים, נוצרת סופה רגשית”. הרעיון הזה מתחיל לתאר קצת מהדרך שבה טיפול פסיכולוגי הוא תהליך חי, דינמי וסוער, ולא רק תחלופה סטרילית של רעיונות או הקניה מכנית של שינוי התנהגותי. טיפול פסיכולוגי הוא תהליך מלא בחיוניות, חוויה טעונה. את הכוח שלו לגרום לשינוי התנהגותי קבוע אי אפשר להבין באמת מקריאת ספרים וממחקר נסיוני, עם כמה ששיטות אלה הכרחיות ומועילות.

קיימות שתי דרכים טובות להבין איך עובד טיפול פסיכולוגי קליני. אחת מהן היא כמובן לקבל אותו בעצמך. אין שני לערכה של חוויה ממקור ראשון. אך כיצד מקבלים מושג על דרך פעולתו של טיפול פסיכולוגי לפני שממש מתחילים אותו? זהו הרי הזמן שבו זה חשוב לנו במיוחד, מכיוון שאנחנו רוצים להבין למה אנחנו נכנסים.

הדרך הטובה השנייה להבין איך טיפול פסיכולוגי קליני באמת עובד היא דרך סיפורים אישיים של אנשים שעברו את התהליך. הפסיכולוג  הקליני ארווין יאלום העניק לנו הצצה לתוך חדר הטיפול שלו באמצעות ספריו הרבים – ביניהם ‘תליין האהבה וסיפורי פסיכותרפיה אחרים’, ‘מתנת התרפיה’, ו’כל יום יותר קרובים’ (שנותן מבט על אותה חווית טיפול משני צידי הספה).

בספרו ‘בחינת החיים: איך אנחנו מאבדים ומוצאים את עצמינו’, הפסיכואנליסט סטיבן גרוס רושם את סיפורי המטופלים שלו (בהסכמתם, כמובן) בצורה שמבטאת את תעלומת התת מודע ונותנת מושג ברור על דרך פעולתו של המפגש הפסיכואנליטי. הוא מראה כיצד הפסיכואנליסט עוזר לנו לבחון מחדש את סיפורנו האישי וכך לספרו מחדש. אפילו מרתק מכך, הוא מראה כיצד הפסיכואנליזה מהווה הזדמנות לחיות מחדש את סיפורנו האישי דרך האינטרקציה עם האנליסט, וכיצד זה יכול לעורר אותנו ולהניע תהליך טרנספורמטיבי.

דוקטור ריאן הווז, יוזם יום הפסיכותרפיה הלאומי האמריקאי, לקח את שיתוף סיפורי הפסיכותרפיה צעד קדימה. הוא והצוות שלו יצרו סדרת סרטונים בשם ‘רגעים בעלי משמעות’ (‘Moments of Meaning’), שבו שישה מומחים לבריאות הנפש מספרים על חוויותיהם בעת הטיפול הפסיכולוגי. בסרטונים יפהפיים אלה, הם משתפים מפגשים משמעותיים עם לקוחות אמיתיים (בהסכמה מלאה, כמובן), חוויות אישיות מהטיפול, ואתגרים יומיומיים שהם חווים כפסיכולוג הקליני. העומק של הסרטונים האלה שופך אור ונוגע ללב בו בזמן. אפשר להשיג מהם מבט אמיתי אל מאחורי הקלעים של המחשבות והלבבות של הפסיכולוגים הקליניים הללו, הקשר הרגשי והאוהב שיש להם עם לקוחותיהם, והאנושיות הרבה העומדת בבסיסו של הטיפול הפסיכולוגי קליני. מדובר בפסיכולוג קליני אמיתי שמספר סיפורים אמיתיים על מה שבאמת קורה בטיפול. והם ממש טובים.

חווית הטיפול הפסיכולוגי קליני דורשת פגיעות, אומץ ולב פתוח. אני מקווה שחלק ממקורות המידע האלה יועילו לאלה מכם שחושבים לקחת את הסיכון ולבקש עזרה. בתרבות שבמקרים רבים מבודדת ומנכרת, היכולת לספר את חוויותינו למישהו שמסוגל לשמוע ולהבין אותן באופן עמוק ומשמעותי היא מתנה. בסופו של דבר, כך עובד באמת טיפול פסיכולוגי קליני.