ציפרלקס

ציפרלקס הינה תרופה שפועלת בעיקר נגד דיכאון וחרדה. התרופה שייכת לסוג חדש יחסית של תרופות נוגדות דיכאון – מעכבי ספיגת סרוטונין סלקטיביים (SSRI) – שמבוסס על מנגנון שמייעל את ההשפעה ומפחית את תופעות הלוואי. מבין התרופות מסוג זה, הציפרלקס יעילה במיוחד ובעלת החומרה והשכיחות הנמוכות ביותר של תופעות הלוואי.

במה ציפרלקס מטפל

ציפרלקס עוזרת לטפל בעיקר בדיכאון – מחלה נפשית שמתבטאת ברגשות של חוסר תקווה ועצבות, במחשבות שליליות מוגברות, ממוטיבציה מופחתת ומחוסר יכולת להינות. תסמינים אלה גורמים להסתגרות ולהתדרדרות בתפקוד החברתי, ואף לקשיים בתפקוד היומיומי. לעתים קרובות החולים יגיעו לכדי מחשבות אבדניות ואף ינסו לממש אותן. ציפרלקס עוזרת לטפל גם בכמה סוגים של הפרעות חרדה, הפרעות שמאופיינות בפחד בלתי סביר מפני גורמים חיצוניים או מחשבות פנימיות. הציפרלקס מסייעת לטפל בהפרעת חרדה חברתית, הפרעת חרדה מוכללת, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD), והפרעת פאניקה.

דיכאון

דיכאון

כיצד ציפרלקס עובדת

במשך שנים פסיכיאטרים ניסו להבין כיצד לטפל בדיכאון. נמצא שאצל הסובלים מדיכאון קיים חסר משמעותי בנוירוטרנסמיטור בשם סרוטונין באזורים מסוימים במוח, במיוחד אלה המזוהים עם רגש. לכן, תרופות נוגדות דיכאון פעלו בעבר באמצעות גרימה לייצור וקליטה מוגברים של סרוטונין. אך שיטה זו גרמה לתופעות לוואי רבות, מכיוון שלא הייתה מדויקת מספיק ופעלה לא רק על סרוטונין. בנוסף, מנת יתר הייתה יכולה לגרום לנזק ממשי, עובדה בעייתית במיוחד מאחר שסובלים מדיכאון נוטים לאובדנות. התרופות מ’הדור החדש’ – SSRI – פועלות באופן שונה, ובמקום להגביר את ייצור הסרוטונין מעכבות את חזרתו לתא לאחר שחרורו. שיטה זו מגבירה הן את הדיוק והן את היעילות. היא מצמצמת את תופעות הלוואי ומונעת סכנה במינונים גדולים מדי.

מנגנון פעולה של SSRI

איך מקבלים מרשם לציפרלקס

ציפרלקס מוכרת ומאושרת על ידי משרד הבריאות כתרופה המשמשת נגד דיכאון וחרדה. מדובר בתרופה פסיכיאטרית המצריכה מרשם רופא. בעיקרון אפשר לקבל אותה מרופא משפחה, אך מומלץ מאוד להתייעץ עם פסיכיאטר לפני שמחליטים על טיפול תרופתי פסיכיאטרי כלשהו. פסיכיאטר יוכל לתת אבחנה טובה יותר למצבך, ולמצוא לך את המינון האופטימלי של ציפרלקס בהתאם לחומרת הבעיה. הציפרלקס יתחיל להשפיע בין שבועיים לחודש אחרי תחילת השימוש בו. לעתים קרובות השימוש בציפרלקס מתרחש במשך שנים רבות, אך כדאי לשלב את הטיפול התרופתי בתמיכה פסיכותרפויטית כדי להקל על התפקוד ללא התרופה בעתיד ולמנוע עלייה במינון. אדם שמפסיק את השימוש בציפרלקס חייב להוריד את המינון באופן הדרגתי לאורך תקופה של שבועיים, כדי להימנע מתופעות גמילה.

תופעות לוואי של ציפרלקס

ציפרלקס היא אמנם בעלת תופעות לוואי מועטות יחסית, אך בכל זאת קיימות תופעות כאלה. תופעות הלוואי כוללות כאבי ראש, כאבי בטן, בחילה, שלשול, עייפות, יובש בפה, והזעת יתר. בנוסף, בכך שהתרופה מעלה את רמת הסרוטונין בגוף, היא יכולה לגרום להורדת הליבידו ולמנוע מהגוף להגיב למין כראוי. לפיכך, אחת מתופעות הלוואי של התרופה היא קשיים בתפקוד המיני, כגון ירידה בחשק המיני, בעיות זיקפה וקשיי שפיכה. נטילת תרופות נוגדות דיכאון כדוגמת ציפרלקס יכולה לגרום גם להשמנה. עם זאת, על פי מחקר שערך ארגון הFDA בארה”ב, נמצא שמורגשות תופעות לוואי רק אצל 20% מנוטלי מינון מלא של התרופה, ושרוב תופעות הלוואי מורגשות בתחילת השימוש בתרופה, בדרך כלל בשבועיים הראשונים.

 

יש באינטרנט הרבה מידע שאינו תמיד מדויק. מידע אישי לגבי תרופות צריך תמיד לקבל מרופא מוסמך שמכיר אתכם. מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה או עם רופא פסיכיאטר.

בסירטון הבא, ד”ר ערד קודש, מנהל מערך בריאות הנפש הארצי של קופת חולים מאוחדת, עושה סדר בדברים: