מכון קוגניטיבי (בהקמה)
טיפול קוגניטיבי התנהגותי

CBT- Cognitive Beheviral Therapy

CBT- Cognitive Beheviral Therapy   טיפול פסיכולוגי המבוסס על ראיות בו יש ניסיון לשינוי התנהגותי, ניסוי ותהייה, יש תרגול בכדי להגיע לתוצאות. טיפול זה נחשב מאוד יעיל בבעיות חרדה,פוביות פשוטות,פוביות ספציפיות. (דוגמא:חרדת בחינות,פחד מג'וקים\גבהים\ליצנים). המטרה היא ללמד כיצד מחשבות שגורמו להימנעות מסוימת בחרדה יכולות להשתנות. הרעיון הוא לייצר דברים שירגיעו את החרדה או לפחות את האופן בו האדם מתייחס לגירויים המביאים לחרדה.  התפיסה ההתנהגותית רואה את הפוביה הספציפית [...]

חקר התפיסה

חקר התפיסה רשתות פשוטות (Simple networks) – רוב המחקר על שלב ההתאמה השתמש בתבניות פשוטות, בעיקר באותיות ומילים. הרעיון הבסיסי הוא שאותיות מתוארות במונחים של תכונות מסוימות, ושהידע אילו תכונות מתאימות לאיזו אות מאוחסן ברשת של קשרים. תיאוריות אלה מכונות מודלים מקשרים (connectionist models). כל תכונה נחשבת לקשר (node) ברשת. חיבור בין תכונה לבין אות, פירושו שהתכונה היא חלק מהאות. אם תכונה מופעלת, [...]

פסיכולוגיה חברתית – אריסטו

פסיכולוגיה חברתית - אריסטו אריסטו ציין לפני 24 מאות שאנחנו יצורים חברתיים- אנחנו תלויים לחלוטין באנשים אחרים ונשארים כאלה כל ימי חיינו. אנחנו זקוקים לאחרים לשקט הנפשי שלנו ולחומרי שלנו. בדידות ידועה כדחף לא פחות חזק מרעב- דוחפת אנשים להתנהגויות שמיועדות להוריד את הבדידות בעוצמות מאוד חזקות- כמו צרכים פיזיולוגיים אחרים. אנו מעוניינים לא רק [...]

תפיסה ויזואלית בפסיכולוגיה קוגניטיבית

תפיסה ויזואלית בפסיכולוגיה קוגניטיבית  Unconscious perception – the zombie הרעיון הזה שאנו מסוגלים לעבד גירויים על סמך מידע שאנו לא מודעים לו, בדרך כלל משתמש בביטוי הפסיכולוגי של מערכות הזומבי. לפי רעיון זה, יש זומבי שלא מודע לשום דבר כביכול, אך עדיין מתנהג בהתאם לגירויים שסביבו. (כמו נשימה שהיא בלתי מודעת, פתיחת דלת והפעלת כוח [...]

בולבי ואיינסוורת’

בולבי ואיינסוורת' המאמר עוסק בהבדלים אישיים בין יחסי אם-תינוק כפי שבולבי ואיינסוורת' תיארו אותם, מתאר כיצד ניתן לתאר ולהעריך את ההבדלים הללו ומהי המשמעות של חלוקה כזו כהערכה של היסטוריית הקשר. כמו-כן, ידונו התחזיות של משמעות ההבדלים ביחסי ההתקשרות לגבי מערכות יחסים עתידיות. לבסוף, יידונו השקפתו התיאורטית של בולבי על המשכיות ותיסקר תמיכה אמפירית לתיאוריות [...]

Ainsworth and Bowlby: An Ethological Approach to Personality Development

Ainsworth and Bowlby: An Ethological Approach to Personality Development נסקור את התיאוריות האטולוגיות של בולבי ואיינסוורת'. הן החלו כתיאוריות נפרדות אשר אוחדו. לפני 1950 שני החוקרים נמשכו לתחום מחקר האישיות ולהשפעה של יחסי הילד עם הוריו עוד מלפני לימודיהם האקדמים. עבודתו של בולבי (אנגליה) בבי"ס לחינוך מיוחד הניעה אותו ללמוד פסיכיאטריה ופסיכותראפיה. לטעמו, הפסיכואנליזה נתנה [...]

ג’וליאן רוטר: תורת אישיות של למידה חברתית

ג'וליאן רוטר: תורת אישיות של למידה חברתית תורתו של רוטר פותחה בתקופה בה היו פופולאריות במיוחד התורות הפסיכודינאמיות והפנומנולוגיות. לדעת רוטר, תורות אלו היו עמומות מדי ולכן הוא ניסה ליצור תורה פסיכולוגית ברורה שתסביר התנהגות כלמידה חברתית ושתדגיש את הגורמים המוטיבציוניים והקוגניטיביים באישיות האדם. כדי לנבא את התנהגות האדם יש לקחת בחשבון גורמים קוגניטיביים כגון [...]

האנס אייסנק: גישת ניתוח הגורמים

האנס אייסנק: גישת ניתוח הגורמים האנס אייסנק: Trait-Type Theory ע"פ גישת ניתוח הגורמים (Factor Analysis) המרכיבים הבסיסיים באישיות האדם הינם אוניברסאליים וכי לבני האדם נטיות להתנהגות קוגנטיבית אשר הנן עקביות מעבר לזמן. הגישה גורסת כי ניתן לנתח את הנטיות הללו באופן סטטיסטי   שיטת ה-Factor Analysis העקרון הכללי של השיטה הוא שמאפיינים מסוימים של האישיות פועלים [...]

השקפת הנטייה (Dispositional): גורדון אלפורט – אוטונמיה פונקציונלית

השקפת הנטייה (Dispositional): גורדון אלפורט אוטונומיה פונקציונלית: העבר הוא עבר אלפורט טען שהאישיות הינה דינאמית וצומחת ושכל תורת אישיות למעשה בוחנת את המוטיבציה של האדם. אלפורט הציע 4 תנאים שעל התורה למלא על מנת לבחון מוטיבציה: הכרה בזמניות של המניעים: אלפורט טען שמניעי העבר עשויים לעזור בהבנת האישיות, אך הם חסרי תועלת אלא אם כן [...]

אריך פרום (1900-1980): תיאורית אישיות הומאניסטית

אריך פרום (1900-1980): תיאורית אישיות הומאניסטית ביוגראפיה נולד ב-1900 בפרנקפורט ומתאר את עצמו כילד נוירוטי ביותר. מלחה"ע ה-I גרמה לו לחשוב כיצד יתכן שטבע האדם כה רע. כתביו של פרויד ומרקס נתנו לו תשובות אישיות וחברתיות לכך. הוא התמחה בפסיכואנליזה והיגר לארה"ב ב-34'. השקפתו על השפעת גורמים חברתיים ואידיאולוגיות על עיצובה של האישיות גרמו לסילוקו [...]

Load More Posts