קלונקס

clonex

קלונזפאם, או בשמה המסחרי קלונקס, היא תרופה שעוזרת למנוע ולשלוט על התקפים ופרכוסים. התרופה שייכת למשפחת הבנזודיאזפינים, ויש לה השפעה מרגיעה ומרדימה על המוח והעצבים. קלונקס משמשת לטיפול באפילפסיה, הפרעות שינה, והתקפי חרדה. בנוסף, היא משמשת למיתון מצב הרוח עבור מקרים שונים של חרדה או עבור מאניה-דיפרסיה.

קלונקס יכולה להגיע בצורה של טיפות או קפליות, ודורשת מרשם רופא. המינון מותאם עבור כל מטופל על ידי הרופא, אך בדרך כלל התרופה תילקח 2-3 פעמים ביום. המינון תלוי בגורמים שונים, כגון מצב בריאותי, גיל, ותגובה לתרופה. עבור ילדים, המינון תלוי גם במשקל. התרופה מתחילה להשפיע בין חצי שעה לשעה אחרי נטילתה.

לקלונקס עלולה להיות השפעה ממכרת, ולכן כשמפסיקים לקחת אותה בפתאומיות עלולים להופיע תסמיני גמילה חמורים כגון רעד, עוויתות, בחילה, פרכוסים וחרדה מוגברת. מסיבה זו, אדם שמתכוון להפסיק את השימוש בקלונקס לאחר תקופת זמן ממושכת חייב לעשות זאת בהדרגה. בנוסף, אין לקחת את התרופה בזמן הריון בגלל הסכנה למומים מולדים, וגם לא בתקופת ההנקה בשל הסבירות לתופעות לוואי אצל התינוק. אדם שלוקח את התרופה חייב להתנזר מאלכוהול, שיכול להחמיר את תופעות הלוואי.

תופעת הלוואי העיקרית של קלונקס היא ישנוניות. לפיכך, התרופה מקשה על היכולת לבצע פעולות שדורשות ריכוז, ולכן אין לנהוג תחת השפעתה. בנוסף, מספר קטן מלוקחי התרופה יסבלו מתופעות של דיכאון, מחשבות אובדניות או נסיונות התאבדות, בעיקר בתחילת הטיפול. תופעות לוואי נוספות כוללות ייצור רוק מוגבר, סחרחורות, עצבנות, בלבול ושיכחה. תופעות לוואי נדירות אך חמורות כוללות נטייה להיחבל ולדמם בקלות, תסמיני מחלות מידבקות וקשיי נשימה. תגובה אלרגית לתרופה הינה נדירה, אך קיימת עבור אנשים מסוימים. חשוב לציין כי לרוב קיימת הפחתה בתופעות הלוואי ככל שנמשך זמן השימוש בקלונקס.