קרל רוג’רס- הגישה הפנומנולוגית

  • הגישה הפנומנולוגית: ניתן להבין את התנהגות האדם, רק על סמך תפיסותיו הסובייקטיביות או לפי מחשבותיו אודות המציאות.  
  • הנטייה למימוש עצמי (the actualizing tendency): הנטייה הפנימית של האורגניזם לפתח את יכולותיו בכדי לשרת את האדם או לשפר את מצבו. נטייה מולדת המהווה את המניע היחיד להתנהגות האדם.  
  • תהליך ההערכה האורגניזמי (the organismic valuing process): משקף את התפיסה לפיה החוויות שהאדם תופס כמקדמות את העצמי שלו, מקבלות ערך חיובי. אנשים מפיקים הנאה מאותן חוויות.  
  • העצמי (self): מושג בסיסי וקריטי בתיאוריה של רוג’רס. זהו מקרה פרטי של השדה הפנומנלי (phenomenal field) או השדה התפיסתי (perceptual field). כולל גם את התפיסות הלא מודעות והערכים הלא מודעים של הI ושל הME. 
  • העצמי האידיאלי (the ideal self): משקף את התכונות שהאדם היה רוצה להשיג, אולם כרגע אין לו אותן.  
  • הצורך ביחס חיובי (need for positive regard): צורך אוניברסלי שמתפתח כשהאדם מפתח מודעות לעצמו. כשהאדם סבור שהוא מסב הנאה וחום לאדם אחר, הוא יחווה שביעות רצון מכך שגם הוא מקבל אותו יחס.  
  • תנאי הערך (conditions of worth): בתהליך הסוציאליזציה שילדים עוברים הם לומדים שישנם דברים שעליהם לעשות וכאלה שעליהם להימנע מהם. נקרא גם יחס חיובי מותנה (conditional positive regard). מוביל לכך שילדים מקבלים חיזוקים לפי הציפיות של אחרים. משמעותיים בחייהם.  
  • יחס חיובי בלתי מותנה (unconditional positive regard): קבלת יחס חיובי ללא קשר לערך המיוחס להיבטים ספציפיים בהתנהגות האדם.  
  • איום (threat): מתקיים כשאנשים סבורים שקיימת אי התאמה בין תפיסתם העצמית לבן היבטים מסוימים בחוויה הממשית.  
  • אי התאמה (incongruency): כשמתרחש מצב של אי התאמה בין העצמי לבין החוויה ברמה הלא מודעת, האדם עלול להיות פגיע לחרדה או לדיס-אורגניזציה באישיותו.  
  • חרדה (anxiety): תגובה רגשית לאיום המאותת לאדם החרד על כך שהתפיסה העצמית המאורגנת לכאורה נמצאת בסכנה של דיס-אורגניזציה.  
  • תהליך ההגנה (defense): תגובה התנהגותית של האורגניזם כלפי האיום כשמטרתה היא לשמר את השלמות והאחידות של המבנה העצמי.  
  • עיוות תפיסתי (perceptual distortion): כאשר החוויה הבלתי עקבית מקבלת גישה למודעות, אולם רק בדרך המתיישבת עם היבט מסוים בתפיסתו העצמית של האדם. מכונה גם “רציונליזציה”.  
  • הכחשה (denial): מנגנון פחות נפוץ ומתרחש כאשר האדם מנסה לשמר את השלמות של תפיסתו העצמית באמצעות הימנעות מהכרה מודעת בחוויות מאיימות.  
  • אדם נוירוטי: כשהחוויות הופכות יותר ויותר לא עקביות עם המבנה הפנימי של האדם, או כאשר החוויות הלא עקביות מתרחשות בתדירות גבוהה יותר. האדם עלול לחוות חרדה מוגברת שתפגום בשגרה היומיומית שלו. התפיסה העצמית חסרת ערך> מצב של חוסר ארגון אישיותי (personality disorganization). פסיכופתיים.  
  • תפקוד מלא (fully functioning): מגדיר אנשים המשתמשים ביכולות שלהם, בכישורים, ממשים את הפוטנציאל שלהם ומתקדמים בחייהם לעבר ודעות מלאה לגבי עצמם וחוויותיהם. מאופיינים ב:  
  • פתיחות לחוויה (openness to experience): ניגוד להגנתיות. כל החוויות (פנימיות וחיצוניות) מוצאות את ביטויין במודעות כך שלא מעוותות או מוכחשות.  
  • חיים אקזיסטנציאליים (existential living): הנטייה לחיות חיים מלאים ועשירים בכל רגע ורגע. כל אירוע בחיים נתפס כייחודיי וחדש. גמישים, מסתגלים, סובלניים וספונטניים. 
  • הסתמכות אורגניזמית (organismic trusting): הסתמכות על החוויות האורגניזמיות כמקור מידע לקבלת ההחלטות.  
  • חירות נחווית (experimental freedom): חופשי לחיות בכל דרך שירצה, מבלי שתהיינה עליו מגבלות או איסורים.  
  • יצירתיות (creativity): 
  • טכניקת Q-sortטכניקה למדידת מושג העצמי של האדם. הנבדק מקבל חפיסת קלפים ובכל אחד מופיע ביטוי או פועל הנוגע למאפייני אישיות. הנבדק מתבקש לסדר אותם ל7 קטגוריות לפי מידת הדמיון לעצמו.  
  • טיפול ממוקד לקוח (person centered therapy): המטפל צריך להיות מודע לחוויותיו של הלקוח בכל רגע בטיפול.  
  • טיפול לא מנחה (nondirective therapy): המטפל צריך להיות כמה בפחות מנחה בכדי לאפשר ללקוח להגיע לתובנות בעצמו.     

מידע נוסף ניתן לקרוא כאן