שפות ומחשבות

  • Working memoryמושג שהוטבע ע”י ג’ורג’ מילר שלא הסכים עם הגישה הבהיביורסטית פסיכולוגית. טען כי אם יציגו לנו מס’ גירויים קוגניטיביים אשר לא קשורים אחד בשני ולא נלמדו קודם לכן נוכל לזכור 7 גירויים (פלוס/מינוס 2).
  • שפה- אם נוכל ללמד חיה שפה יהיה אפשר לטעון כי השפה היא נלמדת ולא רכיב מולד המיוחד רק לבני האדם. עד כה הצליחו ללמד שימפנזות הבנה של משפטים והוראות מורכבות.
  • מדדים ללמידה על הmindשני מדדים מאפשרים לנו ללמוד על הMIND, זמן תגובה ודיוק.
    זמן תגובה- איזה עיבוד קוגנטיבי לוקח יותר זמן? תוך כמה זמן נוכל להגיב לגירוי מסויים? מינימום זמן תגובה- 250 מילישניות (בדר”כ לגירוי וויזואלי פשוט).
  • ייצוג מילים בMINDמילה היא ייצוג שרירותי של מידע.
    אחת הטענות הנפוצות בעבר היא שמילים מסודרות בmind ע”פ סדר הא’-ב’, אם הטענה נכונה אנו אמורים להגיב במהירות רבה יותר למילים אשר מתחילות בא’ מאשר למילים אשר מתחילות בר’.
    ע”פ ניסוי שבוצע בתחום המילים אינן מסודרות לפי הא’-ב’ כי אם לפי שכיחות השימוש בהן, מילים ששכיחות יותר נמצאות בmind במקום נגיש יותר ואנו נגיב מהר יותר. מילים שאנו נחשפים אליהן בגיל צעיר יותר יהיו נגישות יותר.
    כמו כן ישנה טענה כי המילים מסודרות בmind ע”פ רשת סמנטית של משמעויות ואסוציאציות.
  • Semantic primingהתרמה סמנטית. אם לפני המילה יין הופיעה המילה ענבים זמן התגובה יורד. המפה הסמנטית של המילים שונה מאדם לאדם.
  • ייצוג- representation: כיצד אנו מייצגים מידע? הייצוג נקבע על ידי קומבינציה של הגירוי ושל המידע הקשור באותו גירוי.
    bottom upהגירוי מהעולם החיצוני מגיע מאברי החישה ומשפיע על צורת המחשבה שלנו, על הmind.

Top downפירוש הגירוי מושפע מהmind שלנו, יש השפעה של ידע וגירויים קודמים על פירוש הגירוי הקיים.

  • Conceptייצוג של אוסף דברים שיש להם מאפיינים משותפים. איך אנו יודעים שגירוי מסויים שייך לconcept?
  • Classical categorization כל הקונספטים מוגדרים היטב, כל הדברים ששייכים לקונספט מסויים שווים. אך במציאות לקונספטים גבולות גמישים ועל כן התאוריה הקלאסית אינה אולטימטיבית.
  • The prototype view– חלק מהייצוגים הם שכיחים יותר ומוכרים לנו יותר והם דומים במידה זו או אחרת לאיזשהו דגם “אידיאלי” הקיים בראשינו, תאוריית האטיפוס.
  • Basic level– הדברים מיוצגים ע”פ היררכייה מסויימת, נגיב במהירות הקצרה ביותר לפרטים בשלב הבסיסי ביותר וככל שנתרחק משלב זה זמן התגובה יעלה. השלב הבסיסי שונה מאדם לאדם ומושפע מהניסיון ומהתרבות.
  • התפתחות שפה ילדים חירשים- ילדים חרשים שגדלו עם הורים בעלי יכולת שמיעה (לא נחשפו מעולם לשפת הסימנים האונברסלית) מפתחים שפת סימנים משלהם הנקראת home sign. השוואה בין שפות כאלה מתרבויות שונות מראה כי ישנם מאפיינים דומים מבחינה תחבירית בין השפות השונות.
  • הפקת שפה-
    גיבוש מחשבה > סידור המילים, שימוש בסיומות וכו’-בניית משפט > הפקת המשפט- שימוש בפונמות
  • הבנת שפה-
    שמיעת הפונמות > חיבור המילים שנשמעו למשפטים > גיבוש המחשבה
  • שימוש בשפה- שימוש בשפה כולל מעבר בין כמה רמות. ברמה הגבוהה ביותר נמצאות יחידות המשפט הכוללות משפטים ופסוקיות. הרמה הבאה היא רמת המילים וחלקי מילים בעלות משמעות (סיומות ותחיליות). הרמה הנמוכה ביותר כוללת צלילי דיבור. הפקת שפה היא תהליך מלמעלה למטה (מהמחשבה למילים) והבנת השפה היא תהליך מלמטה למעלה (מהמילים למחשבה).
  • השפעות על הבנת והפקת שפה- ישנם מס’ גורמים אשר משפיעים על הבנת השפה שלנו: ידע קודם על הנושא (ככל שאנו יודעים אנו מבינים יותר) ומי האדם איתו אנו מדברים. גורמים אלה ישפיעו גם על הפקת השפה שלנו (באותה סיטואציה לא נגיד את אותם הדברים בדיוק לשני אנשים שונים).
  • מיקום השפה במוח- ישנם שני אזורים בהמיספרה השמאלית של הקורטקס שקריטיים לשפה: אזור ברוקה (Brocas Area) שנמצא באונות הפרונטליות ואזור ורניקה (Wernickes Area) שנמצא באזור הטמפורלי. נזק לאחד מהאזורים האלה מביא לסוגים שונים של אפזיה (aphasia).
  • אפזיית ברוקה- זוהי למעשה פגיעה בתחביר. הדיבור אינו שוטף, וישנן הפסקות והיסוסים רבים גם במשפטים פשוטים.
  • אפזיית ורניקה- זוהי למעשה פגיעה במילים ובמושגים. משמרת את התחביר אבל יש בה רק מעט תוכן. לעיתים ממציאים מילים.
  • בניסוי שבדק חוסר תחבירי- המשתתפים שמעו משפט ולאחר מכן היו צריכים לבחור תמונה שמתארת את המשפט. חלק מהמשפטים היו מובנים גם ללא תחביר, אך אחרים דרשו ניתוח תחבירי. עבור הסוג הראשון של משפטים, נפגעים עם אפזיית ברוקה הצליחו כמעט באותה מידה כמו אנשים רגילים. עבור הסוג השני, נפגעים עם אפזיית ברוקה נאלצו לנחש. לעומת זאת, הביצועים של נפגעים עם אפזיית ורניקה לא היו תלויים בתחביר. אפזיית ברוקה אינה מוחלטת, הנפגעים מסוגלים להתמודד עם סוגים מסוימים של ניתוח תחבירי.
  • בניסוי הבודק הבנה של מילים- נפגעים עם אפזיית ורניקה התבקשו לבחור שתי מילים בעלות משמעות דומה מתוך שלוש המילים שהוצגו להם. שתיים מהמילים היו קשורות לבע“ח והשלישית היה קשורה למושגים אנושיים. נבדקים נורמליים השתמשו בהבחנה בין בני-אדם לחיות כבסיס לבחירה. נפגעי אפזיית ורניקה התעלמו מההבחנה הבסיסית הזו. גם הבחירה של נפגעי אפזיית ברוקה היתה שונה מזו של אנשים נורמליים, אך הם לפחות הציגו הבחנה בין בעלי חיים לבני-אדם.
  • אונברסליות האב טיפוס- ישנם אבי טיפוס אשר מושפעים מהתרבות (“מה יותר מתאים לייצוג סבתא?”) וישנם אבי טיפוס אשר הוכח מחקרית כי הם אונברסליים (לדוגמא חלק מהצבעים כמו אדום), כל אדם מכל תרבות שהיא יוכל להגיד על פריט כלשהו האם הוא מתאים לאבטיפוס של אדום או לא.
  • תהליכי סיווג שונים-
    אנו מבצעים החלטות סיווג כל הזמן. הדרך בה אנו משתמשים במושגים כדי לסווג את העולם תלויה בשאלה האם הם מוגדרים היטב או עמומים.
  • עבור מושגים מוגדרים היטב- אנו יכולים לקבוע עד כמה דומה האדם לאבטיפוס שלנו. אך אם אנו מנסים לדייק, נוכל לקבוע האם לאדם יש את המאפיינים המגדירים של המושג, אנו משתמשים בדר”כ בדרך השניה. נערכו מחקרים רבים על סיווג המבוסס על כללים (rule-based categorization) עבור מושגים מוגדרים היטב, והם הראו שככל שיש יותר מאפיינים למושג, כך תהליך הסיווג אורך יותר ונוטה לטעויות.
  • עבור מושגים עמומים- איננו מכירים מספיק מאפיינים מגדירים בשביל להשתמש בכלל, לכן אנו מסתמכים על דמיון (similarity). דבר אחד שאנו יכולים לעשות הוא לקבוע את מידת הדמיון של אובייקט לאבטיפוס של המושג. ישנו סוג נוסף של חישובי דמיון בהם ניתן להשתמש כדי לסווג אובייקטים. כיוון שבזיכרון לטווח ארוך מאוחסנות דוגמאות ספציפיות (exemplars) של כיסאות, ניתן לקבוע האם אובייקט דומה להן. אם הוא דומה, ניתן להכריז שהוא כיסא. יש שני אמצעי סיווג המבוססים על דמיון: דמיון לאבטיפוס ודמיון לדוגמאות מאוחסנות.

 

למידע נוסף ניתן לקרוא כאן