תהליכי זיכרון והשפעתו

תהליכי זיכרון– אנו מעוניינים לדעת מה משפיע על איכות הזיכרון?

ישנם שני תהליכי זיכרון פסיכולוגיים שונים:

  1. קידוד- המעבר הקוגניטיבי בין זיכרון לטווח קצר לבין זיכרון לטווח ארוך.
  2. שליפה- כיצד אנו ניגשים למה שנמצא במאגר של הזיכרון.

אין לנו גישה לזיכרון אלא רק לתהליך השליפה, אם אנו מסוגלים לשלוף מידע מסויים משמע מידע זה קודד אך אם אנו לא מסוגלים לשלוף מידע מסויים אין זה אומר שהוא לא קודד כלל.
גם כאשר מדובר במבחנים בילתי ישירים (לא מבקשים מהנבדק לשלוף מידע באופן ישיר אלא רק באמצעות רמזים)- אם הנבדק לא מצליח לשלוף את המידע שאנו רוצים שהוא ישלוף אין זה אומר שהמידע לא קודד, יכול להיות שהמבחן לא מהווה “רמז שליפה” מספיק חזק למידע זה.

כאשר נשאל מה קובע את איכות הזיכרון אנו למעשה נשאל מה קובע את איכות השליפה.

  • איכות הקידוד- ככל שאנו מקודדים טוב יותר כך הזיכרון טוב יותר. לשינון ישנה חשיבות רבה, ככל שנשנן מילה מס’ פעמים רב יותר ישנו סיכוי גבוה יותר שהמילה תיכנס לזיכרון לטווח ארוך. אם מתפעלים באופן מכוון את השינון אנו רואים שהשינון נמצא בקורלציה ישירה עם טיב הזיכרון.

    ישנן עדויות שמעידות ששינון לא בהכרח משפיע על טיב הזיכרון- בניסוי של Craik & Watkins הנבדקים נתקשו לקרוא רשימה של מילים ובכל פעם שהם מתקלים במילה שמתחילה מG עליהם לשנן אותה, לנבדקים נאמר שהם יצטרכו בסוף לזכור רק את המילה האחרונה שהתחילה באות G. הרעיון הוא שאנו גורמים לנבדקים לשנן את המילים אך השינון הוא לא לצורך הכנסת המילים לזיכרון לטווח ארוך.

ניבוי תוצאות הניסוי- ככל שמשנים יותר את המילה ישנו סיכוי גבוה יותר שנבדק יזכור את ההמילה.
תוצאות- את משמעות למס’ הפעמים שהנבדקים שיננו כל מילה, אין אפקט ייחודי לשינון.

ישנו הבדל בין למידה מכוונת ללמידה לא מכוונת- הנדבקים לא יודעים מראש שהם הולכים להיבחן על כלל המילים שמתחילות בG ועל כן אופן הקידוד הוא שונה.

Levels of Processing (lockhart and craik)- ישנם שני סוגים של שינון, שינון שטוח (Maintenance) שמטרתו היא לשמר את המילה בזיכרון לטווח הקצר ושינון מעמיק (Elaborative) שנועד להטמיא את המידע בזכרון לטווח הארוך ושינון זה מנסה להקנות משמעות למידע אותו אנו לומדים. כשאנו לומדים אנו מבצעים בדר”כ שינון מעמיק, אנו משננים על פי המשמעות והסמנטיקה של המידע אותו אנו לומדים.

ניסוי בנושא- הנבדקים נשאלו את השאלות הבאות כאשר בסופו של דבר המטרה היא שהנבדקים יזכרו את המילה dog, לא

נאמר לנבדקים שעליהן לשנן את המילה.
תוצאות הניסוי מראות כי השינון בשאלה ה3 הוא השינון העמוק ביותר, השינון בתנאי השני טוב יותר מהשינון בתנאי הראשון שהוא השינון השיטחי ביותר.

  1. האם המילה DOG רשומה באותיות קטנות או גדולות?
  2. האם המילה DOG מתחרזת עם המילה FOG?
  3. השלם את המשפט- “ה.. נבח על השכנים”.

ביקורות-

  1. כיצד אנו מגדירים את רמת העיבוד? ההגדרה היא אינטואיטיבית. אין לדעת האם שינון באמצעות חריזה הוא שטוח יותר משינון באמצעות הקניית משמעות סמנטית.
  2. מסתבר שכשמתמשים במבחנים שונים של זיכרון מתקבלות תוצאות שונות. ישנן מבחנים אשר דורשים מהנבדק לבצע Recognition, זיהוי מתוך אופציות שמוצעות לו (כמו מבחן אמריקאי) וישנן מבחנים אשר דורשים מהנבדק לבצע Recall, להיזכר בפריט המידע מחדש.
    שני סוגי היזכרות- Familiarity, מוכרות וRecollection, היזכרות סמנטית. במבחן הזיהוי קל בהרבה לבצע את שני סוגי ההיזכרות. במבחן הrecall היזכרות המוכרות לא מספיקה.
    ישנה טענה שרוב המחקרים אשר מנסים להוכיח את level of processing עושים זאת באמצעות מבחן ההיזכרות, יכול להיות ששינון עמוק עוזר רק במבחן הrecall בעוד ששינון שטוח עוזר במבחן ההיזכרות.
    הטענה נבדקה על ידי ניסוי של Glenberg, Smith & Green– מבקשים מהנבדקים לזכור 4 מספרים, בין לבין אומרים להם שהם צריכים לחזור על מילה מסויימת (בחלק מהטריילים הם חוזרים עליה פעם אחת, בחלק 3 ובחלק 9). בסופו של דבר נוצר מצב שבו אנו מנסים לזכור את המס’ ותוך כדי משננים את המילים.
    הבדיקה בסוף נעשית על המילים, ניתן לראות כי השינון השטוח של המילים כמעט ואינו מועיל לזיכרון (גם אם המילה שוננה 9 מילים) אך אם בסוף ניתנת משימה של Recognition השינון עוזר.
    ממצא זה למעשה מראה כי הקידוד אינו חשוב, מה שחשוב הוא הקשר בין הקידוד לבין השליפה. כאשר הקידוד עמוק הוא עוזר במשימה של recall וכאשר הקידוד שטוח הוא עוזר במשימה של Recognition.
  3. הביקורת השלישית אשר נובעת ישירות מהביקורת השניה היא שמה שחשוב באמת הוא הקשר בין הקידוד לבין השליפה. איכות הקידוד כלל לא חשובה, מה שחשוב באמת הוא ההתאמה בין הקידוד לבין השליפה.
    הטענה הנפוצה ביותר היא שישנה התאמה בין קידוד סמנטי לבין recall וישנה התאמה בין שינון שטוח לבין Recognition. מצד שני ישנה טענה כי השינון השטוח מספיק למשימה קלה כמו Recognition.

    עלינו להראות שישנו מצב שבו אנו עושים עיבוד סמנטי ועיבוד זה פחות מתאים למשימת ההיזכרות שעלינו לבצע, רק באמצעות מחקר מסוג זה נוכל להוכיח את הטענה שישנה חשיבות רבה לקשר בין הקידוד לבין השליפה.

משווים בין קידוד שמיעתי לקידוד סמנטי במשימה שמתאימה יותר לקידוד שמעתי (שאלה הקשורה בחריזה, על פניו בקידוד שיטחי יהיה לנו קל יותר לשלוף את המילה המתאימה).
מתוצאות הניסוי ניתן לראות כי קיימת הצלחה רבה יותר כאשר המבחן מתאים לקידוד מאשר כאשר הוא לא מתאים לקידוד, הקידוד הסמנטי מניב תוצאות פחות טובות מאשר הקידוד השמיעתי.

transfer of appropriate processing– העברה של עיבוד מתאים, ישנו עיבוד מסויים אשר מתאים לסוג שליפה מסויים.

encoding specificity- הקונטקסט שבו קודדנו הוא אותו הקונטקסט שבו המידע יישלף בצורה המיטבית ביותר. מה שקובע את טיב הזיכרון הוא עד כמה קל לנו לשלוף, ככל שיש יותר רמזי שלפי אנו שולפים בצורה טובה יותר.

קונטקסט סמנטי- אם רמז השליפה תואם לקונטקסט בו קידדנו יהיה לנו קל יותר לשלוף את המידע. מבקשים מהנבדקים להקריא את המשפטים כאשר בכל משפט הפסנתר מקושר או לכובד או למוזיקה. הביצוע כאשר ישנה התאמה בין הקונטקסט הסמנטי לבין רמז השליפה גבוה בהרבה.

מחקרים עדכניים יותר בתחום הזיכרון מנסים לבדוק מהי השיטה האפקטיבית ביותר ללמוד בחיי היום יום? המדד לזיכרון הוא בדרך כלל המבחן בסוף הלמידה.

  • הניסוי של Karpicke & Roediger– בדקו האם שליפה עוזרת ללמוד. השליפה היא כלי נטראלי באמצעותו אנו לומדים על למידה אך אנו לא מדגישים מספיק שהשליפה היא כלי חשוב ללמידה.
    מה ההשפעה של למידה נוספת (שינון וקידוד נוסף) לעומת של מבחנים נוספים (שליפה של המידע מס’ פעמים)?

נתנו לנבדקים רשימה של 40 זוגות מילים, המילה בשפה זרה והתרגום שלה. מס’ תנאים לניסוי:

  1. ST- לימוד 40 מילים, בחינה על 40 מילים, לימוד 40 מילים, בחינה על 40 מילים.
  2. SNT- למידה של 40 מילים, בחינה על 40 מילים, לימוד רק של המילים שלא הצלחנו בבחינה, בחינה על 40 מילים.
  3. STN- למידה של 40 מילים, בחינה על 40 מילים, למידה של 40 מילים, בחינה רק על מה שלא הצלחנו בבחינה הקודמת.
  4. SNTN- למידה של 40 מילים, בחינה על 40 מילים, למידה רק של המילים שלא הצלחנו בהן בבחינה, בחינה רק המילים שלא זכרנו בבחינה הקודמת.

תוצאות הניסוי- במבחן מיידי כמעט ואין הבדל בין סוגי הלמידה השונים. אם נבחן את הנבדקים לאחר שבוע נראה שהמבחנים בהם אנו כל הזמן שולפים את המילים (מבחן חוזר על כל 40 זוגות המילים) הם מבחנים שעוזרים לנו יותר לשנן את המילים. הלמידה היעילה ביותר היא הלמידה של SNT, אין טעם לחזור (לשנן) על חומר שכבר יודעים אבל יש טעם לשלוף אותו כל פעם מחדש.

למרות כלל הממצאים הנ”ל כמובן שישנה חשיבות לקידוד ולשמירת המידע- רוב השיכחה שלנו קשורה לבעיות של שליפה אך ישנם מקרים בהם ישנה בעיה שמה שקודד “נעלם”.
Storage loss– בעיית התנוונות סינפסות, ישנם דברים שלמדנו ובעקבות ההתנוונות “נעלמו” ולא קיימים יותר בזיכרון.

LTM consolidation – בכדי שזיכרון יטמא באופן עמוק אנו זקוקים לזמן בכדי שתתקיים קונסולידציה, אם ישנה פגיעה בזכרון בטווח זמן זה (לדוגמא תאונה או פגיעה מוחית) הזיכרונות לא יעברו את הקונסולידציה ולא יכנסו לזיכרון לטווח ארוך.

ישנו קשר בין עיבוד במוח בזמן הקידוד לבין איכות הזיכרון- בוצע מחקר בתחום שבו הכניסו אנשים לMRI ונתנו להם רשימה של מילים שהם צריכים לשפוט האם המילה מוחשית או מופשטת. בזמן שהם מבצעים משימה זו בוחנים את התהליכים במוח וכאשר הם יוצאים מהניסוי מבקשים מהם לשלוף את המילים שהם שפטו קודם לכן.,בודקים את הקורלציה בין פעילות מוחית באזורי זיכרון (היפוקמפוס לדוגמא) לבין זיכרון. ישנה אקטיבציה גבוהה יותר במוח כאשר הנבדקים שופטים מילים שלאחר מכן הם יצליחו לשלוף במבחן הזיכרון. בזמן הקידוד היה עיבוד שונה למילים שהנבדקים הצליחו לזכור לאחר הניסוי. ככל הנראה איכות העיבוד בזמן הקידוד משפיעה על הזיכרון.

כשלים בזיכרון לטווח ארוך

  1. במידה ואנו לא קשובים אנו לא נזכור את הדברים שנחשפנו אליהם ועל כן לא נצליח לבצע קונסולידציה של הזיכרון ולהעביר אותו לטווח הארוך.
  2. Blocking- אנו חסומים לשליפה, יש לנו הרגשה שאנו זוכרים משהו אך לא מצליחים לשלוף אותו.
    תופעת הugly sisters, כאשר מציגים לנו משהו שדומה למה שניסינו לשלוף זה חוסם את הזיכרון האמיתי שניסינו לשלוף.
  3. בעיות של prospective memory, אנו מזכירים לעצמינו לעשות משהו בעתיד ולא לשלוף מידע מהעבר ודבר זה יוצר בעיה בזיכרון

זכרונות שווא- בעיה זו חשובה בהקשר התאורטי, אנו זוכרים דבר שלא קרה בפועל.
נלקחו נבדקים בריאים וניסו ליצור בהם זכרונות שווא- על הנבדקים לזכור מילים הקשורות לשינה (כרית, עייפות וכו’) ולאחר מכן הם מבצעים מבחן של Recognition. המילה שהם זוכרים שהופיעה הכי הרבה היא “שינה” למרות שהדבר כלל לא נכון והמילה לא הופיעה ברשימה אלא רק הייתה קשורה בצורה סמנטית לכל המילים, המילים שהוצגו להם ביצעו אקטיבציה למילה “שינה”.
כאשר אנו נזכרים במילה “שינה” אנו מקודדים אותה מחדש, אם אמרנו שהמילה שהופיע הכי הרבה היא “שינה” אנו משכתבים את המציאות של העבר מחדש ואני חושבים שפגשנו את המילה בקידוד ולא בשליפה.

בכל פעם שאנו שולפים זיכרון אנו מבצעים בו “שינוי”, אנו מעדכנים את הזיכרונות כאשר אנו חוזרים עליהם.

לזכרונות שווא ישנן השלכות משפטיות, נעשו מס’ ניסויים בהם החוקרת Loftus מתפעלת את האופן בו מוצג אירוע לנחקר ומראה כיצד אופן הצגת האירוע גורם לו להיזכר בצורה שונה- מראים לנבדק סרט של תאונה, פעם אחת שואלים אותו מה קרה כאשר המכוניות התקרבו ובפעם אחרת שואלים אותו מה קרה כאשר המכונית התרסקה במכונית השניה?
הדרך שבה שואלים את השאלה פותחת את הזיכרון מחדש ונותנת לו אופי אחר, הנבדקים שופטים מי אשם על פי הדרך שבה הוצגה השאלה.

קשה מאוד להבחין בין זיכרון שווא לזיכרון אמיתי, אין שום דבר מוחשי שיכול להעיד האם הזיכרון הוא אמיתי. הדבר היחיד שמעיד האם הזיכרון הוא אמיתי או לא הוא התחושה הסובייקטיבית שלנו.
מבחינה פיזית לא ניתן להבחין בין שליפה של זיכרון אמיתי לשליפה של זיכרון שווא, בנוסף לכך כאשר מבקשים מנבדק לשלוף זיכרון שווא שהושתל בראשו הוא שולף אותו באותה הצורה (המשכנעת) שבה הוא שולף זיכרון אמיתי.

הזיכרון הוא קונסטרוקטיבי- הוא ניזון ממקורות רבים.

טעות בייחוס- יש לנו תחושה של מוכרות כאשר עולה זיכרון מסויים ואנו מייחסים זאת למקור הזיכרון למרות שלא תמיד אנו זוכרים את האירוע דווקא משם (יכול להיות ששמענו אותו ממישהו אחר לדוגמא). אחת מהטעויות המוכרות היא Self-attribution, הטייה שגורמת לנו להאמין שאנו תרמנו יותר או המצאנו רעיון טוב יותר. בנוסף לכך הזיכרון שלנו מושפע מדעות קדומות, דברים אלה לא נעשים בזדון אלא שאנו לא מודעים לטעות הייחוס.

מדוע הזיכרון כה שברירי? מטרת הזיכרון היא היכולת להתנהל בעתיד על פי זיכרון העבר. עלינו להיות מסוגלים להיזכר “בקלות” באירועים שקרו בעבר משום שאנו כל הזמן משתמשים בזיכרונות אלה ומתפעלים אותם.
אנשים עם בעיות זיכרון הם בעלי קושי מיוחד לדמיין את העתיד בדיוק בשל סיבה זו, אנו מדמיינים את העתיד על פי זיכרונות העבר.

 

מידע נוסף ניתן לקרוא כאן