Attentional blink

במשימה יש רצף של כל מיני מספרים, ובתוכו מתחבאות שתי אותיות. המטרה היא למצוא אותן ולדווח על שתיהן.

כשהמרחק בין שתי המטרות הוא קצר (כחצי שנייה), היכולת הקוגניטיבית שלנו לזהות את המטרה השנייה מעט נפגע.
הממצא הקלאסי של מטלה זו הוא שהדיוק של המטלה השנייה מושפע מהפער בין שתי המטלות. הירידה החדה בביצוע היא בין 200 מילישניות ל 500 מילישניות, ואז אנו מפספסים את המטרה השנייה.
*כששתי האותיות מופיעות אחת אחרי השנייה אנו קולטים את שתיהן.

אחת מהשאלות הפסיכולוגיות החשובות היא: מה גורם לנו לפספס את המטרה השנייה?
יש לכך מספר אופציות מבחינת התשובה:

  1. צריך לקלוט את זה בעיניים- אם אני עוצם עיניים לא אקלוט את הגירוי.
  2. המטלה השנייה צריכה לתפוס לי את הקשב– עליי להבחין במשהו שונה משאר הגירויים. יש חוקרים הטוענים שהבעיה כאן הוא שאנו לא מסוגלים לראות שלאות יש משהו שונה מבין שאר המסיחים הקיימים… הבעיה הייתה בעיבוד הוויזואלי ולא בקשב.
    יש מרכיבים ברמה נמוכה כמו צבע ומרכיבים ברמה הגבוהה- כמו אות.
  3. שני השלבים מעלה עבדו כראוי- אני אכן מזהה שמדובר באות העוקבת, אך אני לא מצליח להכניס אותה לזיכרון העבודה.

ישנו ניסיון להבין איזה מבין השלבים נפגע בעצם? מה מבין השלבים גורם לכך שאנו לא מצליחים לזהות את המטרה השנייה?

האם תפיסת קשב מושפעת מהיכולת להבין שמדובר במשהו חשוב?
במשימה מציגים מספר גירויים בשני צדי המסך, ולאחר הבהוב קצר שלהם יש מסך שחור וחוזר חלילה. כך תוך כדי המספרים עלינו לדווח האם מדובר במספרים זהים או שונים משני צדי המסך. בדרך כלל אנשים מגיעים ל 85%-90% דיוק במשימה זו. תוך כדי המשימה מופיעה המטרה השנייה- אות אדומה.
הם בחנו מספר מרחקים: 300 מילישניות- כשהתופעה מפריעה, 800 מילישניות- ביצועים מחוץ לבעיה של ה-Attentional blink.

לפי תיאוריות מסוימות, תפיסת הקשב נפגעת בזמן הAttentional blink, לפי תיאוריות אחרות, תפיסת הקשב לא נפגעת בזמן זה.

ברוב הצעדים, לפני שהופיעה המטרה הופיע גירוי אדום נוסף (כמו המטרה).

בניסוי הם בחנו location benefit- תועלת ממיקום. כשהגירוי האדום נמצא בצד ההפוך למטרה- זה מפריע לי. אני חושב שמדובר במטרה שלי ואז פונה לכיוון הלא נכון. לעומת זאת, אם הוא מופיע בצד של המטרה זה יעזור לי- שכן תשומת הלב שלי בצד הנכון עוד לפני הופעת המטרה.
הם בחנו את אחוז הדיוק פעם אחת באותו המקום לעומת הפעם השנייה במקום אחר. אם הוא תופס קשב- אמור להיות אפקט חיובי, שיש לי איזשהו קשר.

פעם אחת הם השתמשו במסיח אדום ופעם אחת במסיח ירוק. הם ראו שמחוץ לבלינק (במרחק גדול), הפער כבר גדול- יש לי 20% תועלת כשהוא היה בצד הנכון ובצבע הנכון. גם בזמן הבלינק התוצאות הן זהות.

תפיסת הקשב עובדת בסדר גמור, היא לא מושפעת מה- Attentional blink.

האם זהו עיבוד ויזואלי לעומת זיכרון עבודה?

אם כל הבעיה היא עניין של זיכרון עבודה- אז זה לא כל כך משנה אם המטרה שלי היא דיווח של צבע או של אות.
האם יש הבדל בין גבוה לנמוך? אם יש הבדל- ויותר קל לי לומר מה הצבע מאשר לומר את הקטגוריה של המילה- אז כנראה לא מדובר בזיכרון עבודה.
במשימה המטרה הראשונה הייתה הספרה 1 והשנייה היא מילה, בתוך כל מיני אותיות שונות. אנשים התבקשו לדווח או על המילה או על הספרה.
אם זה רק בעיה של זיכרון- לא אמור להיות הבדל בין הרמה הגבוה לנמוכה. אך אם מדובר בעיבוד- ה- Attentional   blinkאמור להיות גבוה יותר בתנאי העיבוד הגבוה לעומת העיבוד הנמוך של הצבע.
לשניהם הייתה השפעה של ה- Attentional blink, אך ההשפעה הייתה גדולה יותר עבוד הקטגוריה ביחס לצבע.

בעוד שגורמים נמוכים אנו מצליחים לעבד יחסית בקלות, דברים גבוהים כמו משמעות סמנטית יותר קשה לנו לעבד.
מכאן ש
Attentional blink  פוגע בשלב העיבוד הנוסף.

ה Attentional blink  הוא כלי טוב לשם הפרדה בין תהליכי קשב. אם הוא פוגע בתהליכים מתקדמים אך לא במוקדמים יותר, ייתכן ומדובר בתהליכים נפרדים ושנים לחלוטין.

Prev 1 of 1 Next
Prev 1 of 1 Next

מידע נוסף ניתן לקרוא כאן