CBT – טיפולים פסיכולוגיים

panic attacs – הפרעה שבה טיפול CBT  הוא מאוד יעיל. בהפרעת פאניקה יש תגובת פחד מאוד חזקה, ויש לה מרכיב פיזיולוגי משמעותי שמעורר את החרדה. יש פעילות מוגברת של המערכת הסימפתטית (קוצר נשימה, גלי חום או קור, סחרחורת וכו’) וכן מרכיב קוגניטיבי. האנשים מרגישים איבוד שליטה וחושבים שהם הולכים למות. ל-3-4 אחוז מהאוכלוסייה יש panic disorder, אך 30% מהאוכלוסייה חוו התקף פאניקה לפחות פעם אחת בחייהם. הפרעת פאניקה נפוצה בנשים פי שניים מגברים, בדרך כלל מתפרץ בשנות ה-20. בדרך כלל סובלים מתופעות נוספות כמו דיכאון ואגרופוביה.

Clark’s Panic Circle:

  • מתחיל בגירוי- פנימי או חיצוני: מחשבה מלחיצה או אירוע חיצוני מלחיץ
  • מתפתחת חרדה מפני התקף פאניקה שהולך להגיע.
  • גורם לתגובה של המערכת הסימפתטית- body sensations.
  • נוצרת אינטרפרטציה קטסטרופלית של התגובות הגופניות.
  • נוצר מעגל שבו הפחד מהתגובות הגופניות מזין את תחושת הפאניקה.

צריך לחתוך את המעגל בנקודה מסוימת, והפסיכולוג מתערב בשלב האינטרפרטציה. העיקרון הוא לשכנע את המטופל שהאינטרפרטציה שלו לחרדה היא שגויה, ואז הוא מפחד פחות מהתחושות הפיזיות הלא נעימות, ומבין שלא הולך לקרות משהו נורא.

Exposure:

בכל סוגי הפרעות החרדה, הפחד אינו מסוכן, ההימנעות מסוכנת. כמו בחולדה שלמדה שאור הוא מפחיד אחרי שהאור דולק כל פעם אחרי שמגיע שוק. החולדה תחשוב שהאור מפחיד ותימנע מהשוק. כל עוד ממשיכים להימנע ולברוח מהגירוי, הפחד יישאר, ולכן הרעיון הוא במקום להימנע מהפחד, להיחשף לו.

  • למטופל יש תפקיד של מדען- הפסיכולוג מסביר לו שהפחד לא מפחיד והמטופל צריך להתנסות בעצמו ולגלות שבאמת הפחד לא מפחיד.
  • תוכנית של חשיפה הדרגתית
  • המטופל מבין שהפחד לא יהרוג אותו – extinction של הפחד.
  • Spontaneous recovery- בהתחלה אחרי extinction, כשהמטופל ייחשף שוב לפחד, הוא יפחד שוב, אך הרמה של החרדה יורדת. לכן צריך לעשות extinction כמה פעמים.
  • לבסוף המטופל לומד לטפל בעצמו.
  • טיפול קצר מועד שהמטופל יכול להמשיך בו גם ללא המטפל .
  • בCBT יש עבודה משותפת של המטופל והמטפל ויש שקיפות בטיפול
  • Evidence-based psychotherapy- הטיפול מבוסס על אמצעים אמפיריים מדעיים של מדע בסיסי (לדוגמא חוקי ההתניה). גם יעילות נבדקת במחקרים.

ביקורת על טיפול CBT:

  • שטחי, מתעסק רק בסימפטומים ולא במקורות עצמם. למחלה יש מקורות עמוקים בילדות או בתת מודע, וCBT מתעלם מהם- מחקרים מראים שהטיפול בCBT יעיל והבעיה לא חוזרת.
  • Symptom substitution- אולי פתרנו את הסימפטום אבל יצרנו הפרעה אחרת במקום כי הבעיה לא טופלה- אין לכך ביסוס מחקרי, ונהפוך הוא, גם בעיות אחרות נפתרות (פתרנו את הפרעת החרדה וגם הדיכאון הפסיק).

Medications:

טיפול שהשימוש בו התרחב מאוד בשנים האחרונות וגם הסטיגמה עליו ירדה. תרופות יעילות מאוד במקרים של:

  • הפרעה בי-פולרית (lithium)
  • סכיזופרניה (תרופות אנטי-פסיכוטיות- dopamine antagonists)- סכיזופרניה זו לא הפרעה שCBT יודע להתמודד איתה. עדיף בשלב ראשון להשתמש בטיפול תרופתי שיקטין את הסימפטומים.
  • דיכאון (SSRI)- לאחרונה התגלה שSSRI’s יוצרות אפקט פלסיבו, בעיקר בדיכאון לא קשה. בדיכאון כדאי לקחת תרופות וגם ללכת לCBT אך קשה יותר לטפל בהם באמצעות CBT כי זו צורת טיפול שבה המטופל צריך להיות מאוד פעיל ולעבוד יחד עם המטפל, ואנשים עם דיכאון הם חסרי מוטיבציה ואנרגיה.
  • חרדה– התרופות יעילות אך ברגע שמפסיקים לקחת החרדה חוזרת. יש שטוענים שCBT עדיף בחרדה, ושלקיחת התרופה הוא סוג של הימנעות- במקום להתמודד עם החרדה, נמנעים ממנה ע”י תרופה שמורידה את הסימפטומים.

ECT– טיפול בשוקים חשמליים: טיפול שיש עליו סטיגמה מאוד גדולה, נעשה בהרדמה. משתמשים במקרים מאוד קשים של דיכאון וסכיזופרניה כששום טיפול אחר לא עזר. יש אנשים שטוענים שהטיפול מאוד עזר להם.

TMS– transcranial magnetic stimulation- היתרון שלו שהוא יותר ממוקד לאזורים שיכולים להיות המוקד של ההפרעה. פחות אגרסיבי ולא צריך הרדמה.

כיצד יודעים האם הטיפול אפקטיבי?

  • שימוש בשאלונים שנותנים ערך מספרי שאומר באיזו רמה המטופל סובל מסימפטומים. בודקים לפני ואחרי הטיפול.
  • בבדיקת יעילות prolonged exposure מול relaxationבטיפול בPTSD- נתנו למטופלים למלא שאלונים לפני ואחרי וגם לאחר תקופה מסוימת אחרי הטיפול. נמצא שprolonged exposure יותר יעיל.
  • מחקר שנעשה בתל השומר: השוו טיפול prolonged expusre לטיפול פסיכו דינמי בטיפול בPTSD. הטיפול הפסיכו דינמי לא מדבר כמעט על האירוע הטראומטי, מדברים על הילדות, על העבר וכו’ ולא מזכירים את האירוע כל עוד המטופל לא מעלה אותו- וזה כמעט לא קורה בסובלים מPTSD. העיקרון שלו הוא הפוך לprolonged exposure שמתעסק בטראומה ובחשיפה לטראומה. המחקר הראה שהסימפטומים בPE ירדו באופן משמעותי מטיפול פסיכו דינמי. טיפול פסיכו דינמי כמעט ולא נחקר באופן מדעי, לעומת טיפול בCBT שהיעילות שלו נחקרת כל הזמן.
  • מחקר שנעשה על בני נוער שחוו אירוע טראומטי: בדקו PE לעומת טיפול פסיכו דינמי קצר-טווח. בטיפול פסיכו דינמי קצר טווח מגדירים מטרה בתחילת הטיפול והוא יותר ממוקד. במחקר מצאו שPE היה יותר יעיל, אך הטיפול הפסיכו דינמי קצר הטווח היה יעיל יותר מהטיפול הפסיכו דינמי המתמשך.
  • בדיקת שינויים במוח באמצעות MRI/fMRI: במחקר של אנשים שסובלים מפוביה מעכבישים, אחרי הCBT הייתה ירידה ברמות החרדה כשהאנשים צפו בתמונות של עכבישים, לעומת רמת החרדה לפני הטיפול. בנוסף, בדקו אזור במוח שמגיב בצורה שונה אצל אנשים פוביים לעומת אנשים לא פוביים. רואים שאחרי הטיפול ההבדל במוח קטן. יש מחשבה שתרופות משנות את המוח וטיפול CBT לא משנה את המוח- זו הצהרה לא נכונה כי ההתנהגות גם משפיעה על מבנה המוח.

מצב תודעתי:

ציר אחד מדבר על מצב ערנות או שינה (wakefulness) וציר אחד מתייחס לכמה אנחנו מודעים לעצמנו או לא מודעים לעצמנו (awareness). שני הצירים הולכים יחד- כשאנו ערים אנחנו בדרך כלל מודעים וכשאנחנו ישנים אנחנו לא מודעים.

שינה:

איך חוקרים שינה?

ע”י מדידת פעילות פיזיולוגית- מניחים אלקטרודות בכל מיני מקומות.

  • EEG- מודד פוטנציאלים מהמוח
  • OEG- מודד תנועות עיניים
  • ECG- מודד דופק לב cardiac
  • EMG- מודד פעילות שרירים motor

התוצאות מתוארות ע”י גלי מוח: מתארים גלים ע”י תדירות או אמפליטודה (גובה הגל). שלבי השינה מוגדרים ע”פ גלי המוח.

ההבדלים בשלבי שינה לפי EEG:

  • כשאנו ערים- תדירות גבוהה אמפליטודה נמוכה
  • שלב הכנה לשינה- התדירות יורדת לתדירות אלפה- 8-12 Hz. אמפליטודה יותר גבוהה. כשאנו ערים יש עיבוד של הרבה גירויים מהעולם ופעילויות רבות במוח. במצב שינה הגלים הם יותר מסונכרנים.
  • שלב 1- התדירות יורדת, שלב קצר
  • שלב 2- k complexes- גל אחד גדול שלילי שאחריו מגיע גל גדול חיובי+ sleep spindles
  • שלב 3- התדירות קטנה, בעיקר תדירות דלתא (מתחת ל4Hz) עוד יותר והאמפליטודה עולה.
  • שלב 4- תדירות דלתא.
  • REM spleep- הגלים של המוח נראים בדיוק כמו במצב ערות, למרות שהאדם עדיין ישן.

 

למידע נוסף ניתן לקרוא כאן